blogbook
פוסטים פופולאריים
-
משק כנפיים חרישי
26/11/09 | 922 צפיות
-
אשתו של הנוסע בזמן
14/9/09 | 960 צפיות
-
מפץ הגלים
2/6/09 | 943 צפיות
-
צלו של הזמן
30/9/09 | 1476 צפיות
-
חוטית נודדת
22/6/09 | 663 צפיות
-
לחם ושעשועים
19/10/09 | 755 צפיות
פוסטים אחרונים
- וכשתעוף ציפור האבן 25/3/10
- משהו רקוב בממלכת דנמרק 2/2/10
- על 3 ימי הולדת ולוויה אחת 10/1/10
- משק כנפיים חרישי 26/11/09
- לחם ושעשועים 19/10/09
- צלו של הזמן 30/9/09
מפץ הגלים
| ירדן אוהבת לחלום את עצמה. פעם היא כיכבה באולמות המשפט של לונדון, פעם אחרת היא עמדה בראש אימפריה של אופנת עלית ותמיד תמיד היא פיזזה בנשפים עם שמלה אמיתית של פעם. אני אוהבת לחלום אותנו.
לא מזמן טיילנו על החוף והצדפים רשרשו תחת רגלינו ואני חשבתי איזה רגע מושלם, כזה שמבקש שאחר כך לא יגיע. אבל אחר כך הגיע כמו תמיד ואני התעצבתי. שירת הגלים התחלפה בצופרים של מכוניות, השמש התחלפה בתאורת פלורוסנט והרגליים החשופות שבו למחבואן בנעל. שאלת אותי למה אני מניחה מראש שיהיה לזה סוף? כנראה שעוד לא היה לי חלום שלא התעוררתי ממנו.
אני לא אוהבת סופים, הם משאירים אותי עם חתיכה חסרה בפאזל. עכשיו התמונה תצטרך להשתנות על מנת שהחלל יתמלא. בסוף תישאר צלקת קטנה, מצבת זיכרון למה שהיה ואיננו עוד. קשה לי בתחילתם של שינויים, הם דורשים ממני להניח את ידי המושטת לאחור ולהפנות פנים קדימה. ברגע של סוף קשה לחשוב על הבטחה של התחלה. מחר אולי אעצום את עיניי ואראה ספינה חדשה בקו האופק, היא תגרום לי לחייך, אבל עכשיו הגלים מתנפצים לתוכי וחלום קטן שוקע לקרקעית.
לעיתים אני צוללת לקרקעית, מבקרת זיכרונות שנשכחו וחלומות דהויים. המים שחקו כבר מזמן את הפנים וכולם נראים כל כך דומים עד שהשמות איבדו מחשיבותם. גם ההוא מפעם עוד כאן, שולח מילותיו לסירנות המתחבאות בין הגלים וממתין לשירתן. אני מתיישבת לצידו ומקשיבה:
ממעמקים היא תקרא לי להעיר גלים שישנו עת באה חשיכה רוחות הצפון יקפיאו נשמתי פחד מהלא נודע ואתמסר לכוחה ואתמסר לדרכה והמים יעטפו את גופי בבטחה למרומים תשיאני לחופים תשליכני קצף לבן על קו יבשה ואדע בליבי אין אחרת מלבדה
אאסוף את שברי ספינתי אלקק מפצעיי את דמי ואחכה עד ששוב אשמע קריאתה
לונדון (2002 - ?)
|
תגובות אחרונות
-
G'inges
בתגובה על
-
"האידיוט"
בתגובה על צלו של הזמן
-
behind blue eyes
בתגובה על וכשתעוף ציפור האבן
-
noontet
בתגובה על golden brown
-
פיקטישוס דליקטסנז
בתגובה על משהו רקוב בממלכת דנמרק
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מה את משוויצה?
בטח כולם ספאם
חולה עליי או חולה? :)
איזה מזל שאת פה!
כבר התחלתי לדאוג...
אני רק באתי להגיד שאני לא בכלא
שיש לי 207 הודעות
ושאני לא מתכוונת לענות לאף אחת.
חולה עליך.
באמת מצאתי על עצמי כמה קשקשים לפני כמה ימים :)
תודה
יש משהו כל כך שלוו במה שאת כותבת
כמעט כמו צלילה למעמקים
ילדת ים
אוייי כמה רוצה
הדולפינה הצעירה לומדת לשחות, אמא שלי חזרה מהמלדיביים ומפגישה עם להקה של עשרות דולפינים,
נראה לאחרונה שכולם במים חוץ ממני ...(זה כמעט שורת נושא לבלוג)
את יודעת שהקיץ הוא לא חבר טוב שלי
אבל אשמח לבקר (את שניכם: הים ואותך) בשעות הלילה
הייתי אמורה להיות שם בירח דבש. בוטל יחד עם החתונה.
ספרי לי מה הפסדתי...
אני? מוזרה? אין מצב.
((-:
נצלי מהר את הים ה"נקי" אוטוטו מגיעות מדוזות, החלוץ כבר כאן !
הייי... גם לי יש געגוע ששמור במיוחד בשבילך.
(:טוב, יש הרבה מוזרים בעולם.. :)
(מזל, כי העולם הרבה יותר מעניין איתם)
תודה לך יקירה :)
את באה לים?
תודה
וכיף לראות אותך שוב..
לא יכולת לתאר את זה טוב יותר :)
לא נורא :)
פעם הבאה שאני אלך לים אני אמסור לו כוכב ממך
תודה, תודה, תודה... :)
גם אני אוהב סופים...
השינויים במקרים רבים לא תלויים בנו
אנחנו יכולים לאהוב את עכשיו ופתאום יש שינוי...
תודה :)
:)) אויי כמה שאני מבינה אותך
אני כרגע בחיפוש אחרי איזה אמצע, אולי אפשר להתחיל ולסיים שם
וכן, נראה לי שטוב לירדן שם בחלומות, אז שתמשיך - אני בעד!
אז תדעו שאני מתגעגעת בחזרה
ולא סתם!
:)
מקסים *
טפו-טפו-טפו האופק המלדיבי נמצא במרחק 3 שבועות
ואת מוזרה
מוכר לכולנו אני מניחה :)
סופות אני דווקא אוהבת
מאוד :)
תודה :)
אבל אם את אוהבת את עכשיו, מה טוב בשינוי?
את חושבת שהסופים אוהבים אותנו?
מתעלית על עצמך מפוסט לפוסט, כשרון !
ובאשר ללונדון, מיותר לומר עיר אהובה מלאת השראה.......
"למה אני מניחה מראש שיהיה לזה סוף?", הזכרת לי את התחושה הזו שיש לי לפעמים כשאני ליד מישהו שאני מאוד אוהבת ובכל זאת אני מתגעגעת אליו.
שמתי לב שהדימויים שלך שאובים מהים מכעט כל פוסט... רק בגלל הים *
אבל אמת לא הבנתי הרבה ..בטח שלא את הקישור ללונדון.
נכון להיום, אני יותר שונאת התחלות מסופים. בסופים אני יודעת בדיוק איך ארגיש וכמה אבכה וזה משחרר ומרגש, אבל, התחלות... שיט-אני כ"כ גרועה בהתחלות!!
אולי נשאל את ירדן איך זה שם בחלומות שלה, אולי אפשר להצטרף אליה לקצת (; לחלום את עצמך זה תמיד טוב..
כן, האחר כך תמיד מגיע..
אבל זה נכון גם לגבי הרגעים הכואבים. גם להם יש אחר כך..
חצי כוס מלאה, בתוך הסערה הזאת שלך.
השקט ישוב.
מתגעגעים אליך, סתם שתדעי!
תגידי, האופק המלדיבי, זה רחוק?
ואני דווקא אוהבת סופים.
סוף דבר כל כך מוכר לי *
גמני לא אוהבת סופים
אבל סופים מובילים לשינויים
ולמדתי ששינויים הם דברים טובים...
אהבתי את הכתיבה שלך...