אם יש בעדת הכולם שלנו מישהו שאנו מרגישים שאינו תומך בעצמי המהותי שלנו בק מציעה לנו לשאול אנשים (כמה שיותר, אבל לפחות שלושה שאין בינהם קשר) מה הם חושבים עליו. יש צורך, כמובן, להבהיר להם שאנחנו רוצים את האמת ולא איזו אמירה חנפנית (למשל אם מי שאני שואלת עליו הוא אבא שלי יש סיכוי שאנשים יחשבו שאני רוצה לשמוע רק את הדברים החיוביים). חשוב לא להתווכח עם הדעה שאנחנו שומעים אלא להקשיב לה ולחשוב עליה אחר כך. זו נשמעת לכאורה עצה פשוטה אבל יש כמה קוצים באליה. קודם כל, ממש לא פשוט לשמוע מאנשים את דעתם הכנה. כל פעם, למשל, כשאני אומרת שאני אחות של ... מיד כולם אומרים שהם נורא אוהבים את הציורים שלה. האם הם כנים? אין לי מושג. אבל פעם אחת מישהי אמרה לי משהו ביקורתי וממש היה לי קשה לשמוע את זה וזאת למרות שמאוד אני רוצה לראות את אחותי כעוד אמנית שיש אנשים שאוהבים את מה שהיא עושה ואחרים לא ולא כאלוהים בכבודו ובעצמו. בכל זאת הרגשתי כאילו יש כאן פגיעה בקודש קודשי הכולם האולטימטיבי. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואת רוצה עכשיו שאתווכח איתה בשביל שתוכלי להוכיח לי עוד יותר עד כמה את לא רצינית? תשכחי מזה.
את רואה! אני לא רצינית, ומחפפת בכל מה שאני עושה!
לא עשית שיעורי בית. את צריכה קודם כל לברר מי מסתתר מאחורי הכולם האלו שנדמה לך שהם את. זה לא את. ואם זו את זה האת החברתי ולא האת המהותי.
ומה קורה אם הכולם שלי, זה שלא תומך בי, זה אני.
לבקש מחברים שיגידו לי ביקורת על עצמי?
(אחת שסובלת במיוחד מהכולם שלה בימים אלו)
זה, שאני לא בטוחה בכך. כמו שאפשר היה להבין מסוף הפוסט שלי זה היה לי קצת קשה.
אני מאוד מעריכה אנשים כמו האישה האחרונה שסיפרת עליה- אבל רוב האנשים לא יוכלו לבלוע אותה ויתנקלו אליה
אנחנו באופן טבעי מגנים על הקרובים לנו ואנשים לא רוצים להיות תחת מתקפה אז הם נמנעים או ממציאיטם משהו נחמד להגיד
השאלה שאת צריכה לשאול האם את מסוגלת לשמוע את הביקורת- הכי נוראית ולא מסוננת (אבל אמיתית לא ברוע) אם כן אשרייך