| לפני יומיים היה לי דייט.... נראה לי...... מדובר בבחור מהפוסט של הוודקה. לפני שכל מי שירד עליו בפוסט הקודם לגביו (ובניהם אני) יתקוף אותי, אני חייבת להגיד שאולי אני עושה שטויות ואולי אני עיוורת, אבל הראש והבטן מתנגשים לפעמים... אין מה לעשות....
מאז אותו SMS מעליב באמצע הלילה, יצא שהחברה שאני עובדת בה והחברה שלו נמצאות במשא ומתן לעבוד יחד. אז יוצא לנו לדבר לא מעט ולהתראות לפעמים בפגישות עסקיות כאלה ואחרות. חוץ מזה גם יוצא לנו לדבר בטלפון שיחות חבריות לחלוטין, לצחוק, לקשקש סתם. הכל זורם סבבה, אין משקעים, אין מתחים מיותרים. בסופו של דבר אנחנו ילדים גדולים ושמנו את העבר מאחורינו.
לפני שבוע בערך, בלילה הלבן, הוא התקשר אלי ב11 בלילה. אמר שהוא יוצא עם חברים ושאל אם בא לי להצטרף אליהם. נעניתי בשמחה. הלכנו עם חברים שלו לבר. משם צעדנו לשדרות רוטשילד יחד עם כל תושבי תל אביב. טיילנו קצת. היה נחמד. בסביבות 2 בבוקר החלטנו לחתוך. הוא לקח אותי הביתה. נפרדנו ללילה טוב כמו ידידים טובים. לא היתה שום רמיזה (משני הצדדים) למשהו רומנטי/אינטימי/מיני.
לפני יומיים הוא שלח לי מייל על הבוקר – סתם מן בדיחה של בוקר. החלפנו ככה כמה מיילים הלוך ושוב. ואז הוא שלח "בואי לתל אביב לאכול איתי צהריים". במקרה (באמת במקרה!) הייתי בתל אביב, רחוב אחד מהמשרד שלו. אז קבענו לצהריים. היה סבבה. עדיין כמו חברים טובים. דיברנו על הופעות חיות והחלטנו ללכת יחד להופעה בערב. הייתי בטוחה (!!!) שהוא יבריז, אבל באופן מפתיע הוא הגיע בזמן לאסוף אותי והלכנו יחד להופעה. ישבנו על הבר יחד עם חברים שלי שפגשנו שם. כולם התחברו מעולה אחד לשני, והיה כיף. בשלב מסוים ידיד שלי אמר לי "הוא ממש חמוד. למה אתם לא יחד?" הבעיה היתה שאותו ידיד לא ממש לחש לי את השאלה הזו, והבחור שמע... ואז התחילה שיחה בנושא. מצאתי את עצמי יושבת בין שני גברים – אחד ידיד טוב והשני לא ברור מה הוא, ושניהם מנהלים שיחה מעל הראש שלי על כמה אני בחורה איכותית, כמה אני בחורה ששווה להשקיע בה, בלה בלה בלה.... היה קצת מביך מידי בשבילי אז קמתי לשירותים ונתתי לגברים להמשיך לדבר בלעדיי.. כשחזרתי הידיד שלי אמר לי "יש מצב לקאמבק". אמר שהבחור סיפר לו שפעם היה בנינו משהו ושנמאס לו ממשחקים והוא רוצה זוגיות וילדים, ושיש מצב שניתן לזה צ'אנס נוסף. באותו רגע לא ממש קניתי את זה. כמה דקות אחרי כן, בחורה שישבה מהצד השני שלנו (שאנחנו לא מכירים) פתאום פנתה אלינו ואמרה "וואו! אתם כ"כ יפים יחד! אתם זוג מדהים! יהיו לכם ילדים כ"כ יפים!" שנינו לא היינו ממש מוכנים לזה. אבל היה מצחיק והתחלנו לדבר איתה. כשהיא הבינה שאנחנו בכלל לא יחד, היא גם החליטה שצריך לדבר על זה. ניסתה לשכנע אותנו שאנחנו צריכים להיות יחד. כל השיחות האלה כנראה הציתו משהו אצל שנינו... מאותו רגע פתאום כן היה בנינו מתח, כן היו נגיעות קטנות בנינו (כאילו במקרה), פתאום היו מבטים מביכים. לפני שחתכנו הביתה, קפצנו שנינו לשירותים. כשיצאנו מהשירותים הוא פתאום נצמד אלי ונישק אותי. היה מפתיע. מרגש. חם. נעים. הוא לקח אותי הביתה. קצת התנשקנו ברכב. הוא שאל אם אני רוצה לישון איתו. חייכתי ועניתי שלא (למרות שהדבר היחיד שרציתי באותו רגע זה לשכב איתו במיטה,להרגיש אותו, ולהירדם בזרועותיו). היה כיף. לא צפוי. אתמול היו שוב חילופי מיילים בנינו. סתמיים כאלה, מחויכים, מפלרטטים... אבל הוא לא התקשר. מצד אחד אני יודעת שזה לא אומר כלום. וחוץ מזה, כרגיל, יש את העניין הזה של האגו, של המשחק. מצד שני, כן רציתי שהוא יתקשר. אז הוא לא התעלם ממני לחלוטין, וכן שלח מייל על הבוקר, וכן הראה שהוא בסביבה ושהצלחתי להיכנס לו למחשבות בתחילת יום העבודה שלו. וזה נחמד. ונכון שיכולתי גם אני להרים טלפון. אבל רציתי שהוא יתקשר.
יש לי כל מיני חששות בראש, קשה לי לשכוח שפעם אחת הוא כבר פגע בי בעבר. אבל אני לא יודעת אם החששות האלה הן באמת לגביו או שהן כבר כ"כ חלק ממני עם כל גבר שייכנס לחיי. רוצה שהוא יוכיח לי שאנשים יכולים להשתנות ושהוא יכול ויודע להיות רציני, ושישמיד את כל החששות האלה שלי. אולי זה עוד יקרה... |