ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
זה כבר בכלל לא סוד, שהזבל הלא ממויין בעליל שאנו מייצרים, גורם לכדור הארץ, וגם לנו, להיחרב. אנחנו אלופים בלייצר פסולת על גבי פסולת, ולהדחיק את המשמעות וההשלכות של הצטברות זו. זה נורא נוח. פשוט נורא. חובה עלינו להכיר בפסולת שלנו. להכיר את הפסולת שלנו, ו"להסתכל לה בעיניים". פסולת "חיצונית" שאנו משליכים לפח הזבל, משולה, לדעתי, גם לפסולת "פנימית" שלנו. כן, אני יודעת ש"אני מסבכת את החיים"...כבר אמרו לי את זה מספר פעמים... אני באופן אישי מסכימה עם הקביעה הזו: ) אני מאמינה, ולא המצאתי שום דבר, שאם כל אחד יהיה מודע וער לזבל ה"חיצוני" שהוא מייצר (חיתולים חד פעמיים, שקיות למיניהם וכו'- למי שעוד לא הבין), תהיה נכונות גדולה יותר ואף "התכווננות" מסויימת להיות ערים לזבל הפנימי שלנו (פחדים, שיפוטיות, מיגננות). אם כל אחד יעבור תהליך שכזה, ולו במעט, ישתנה משהו. ישתנה הרבה. ולא רק במצב כדור הארץ, אלא גם אצלנו, מבפנים. כי בעצם, למה לא לעשות טוב לעצמנו? למה לא לעשות טוב לסביבה? למה אנחנו פוחדים כל כך משינויים? אולי, לשם שינוי, נחשוב חיובי? אולי, לשם שינוי, נתמקד בחיובי, באופטימי? והרי לכם תרגיל מעניין- אני ניסיתי, וזה לא רע בכלל: פעם- פעמיים ביום, כשאתם משליכים דבר מה "פיזי" לפח, נאמר, בקבוק שתייה (לפח מיחזור, כמובן), חישבו או העלו בדימיונכם/ן אירוע "שלילי" כביכול שקרה, או שיפוט ששפטתם/ שפטו אתכם,ודמיינו שאתם משליכים אותו לפח, יחד עם הבקבוק. עשו זאת עם כוונה כנה ועם חיוך. אבל תיפרדו כמו שצריך, באהבה: ) את הבקבוק שהשלכתם ימחזרו- הוא יעבור טרנספורמציה למשהו אחר, משהו טוב- וחוזר חלילה. ובהשוואה- הרגש שיעלה אצלכם בעקבות ההשלכה של האירוע/ שיפוט לפח, הוא הטרנספורמציה לאותה פסולת "רגשית" שהשלכתם באהבה. זו טרנספורמציה טובה שתיצור מעגל חיובי סביבכם ואצלכם! וההבנה הבסיסית כתוצאה מכך- גם בזבל קיימים אוצרות....בהתחלה הם מרגישים מסריחים, אבל אחר כך כבר ממש לא. שלכם/ן, בנימה אופטימית זו. |
מור אופיר
בתגובה על מה קורה עם הזבל שלי?
מור אופיר
בתגובה על תודה זה סוג של רגש
חנה ענת
בתגובה על אני? מסננת?
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את צודקת ל-ג-מ-רי. אין טעם וצורך "להתבחבש" בעבר- ככה מפספסים את החיים. זו לא היתה הכוונה שלי. הכוונה היא שאותה "פסולת מהעבר" משאירה חותם של קורבניות. את החותם הזה צריך להכיר ולהמיר/ למחזר/ לעשות טרנספורמציה או איך שלא יקראו לזה, כי הוא מנהל לנו את החיים! לדעתי, אותה הבנה, במצבים מסויימים, איפה אני קורבן, היא גם סוג של לחיות ברגע. תודה רבה על התגובה, ויום קסום גם לך :)
"פסולת "חיצונית" שאנו משליכים לפח הזבל, משולה, לדעתי, גם לפסולת "פנימית" שלנו."
אם הפסולת החיצונית עלינו לשים לב היכן ומה אנו מייצרים ולאן זורקים
מסכימה לחלוטין.
אך מהי פסולת פנימית ???
האחיזה במחשבות אירועים שנחוו בעבר ?
העבר עבר !
אין דרך לשנות את אירועי העבר
חוויה לא טובה בעבר לא תהפוך פתאום לחוויה טובה
דוווקא קבלה של האירוע כפי שהיה מבלי לרצות לשנות אותו
תשאיר אותו בעבר ותאפשר צמיחה פנימית.
האמונה שלי לחיות ברגע מאפשרת לכול רגע להיות כפי שהוא
הבקבוק פלאסטיק הושם בפח המיחזור של בקבוקי םלאסטיק וכול כולי שם
בשימחת המיחזור והשלכותיה.
האמונה כי יש לי שליטה על המחשבות והחוויות בחיי
היא זו היוצרת את התלות בהם.
יום קסום,
נילימה
קודם כל, ברוך הבא! אני ממש לא מנסה לשכנע אף אחד בכלום. לא תודה. אני רק מביעה את דעותיי, שהעיסוק שלי בחיים כנראה השתלט עליהן!
צודק, זה מטופש, אבל בפוסט זה דיברתי על זבל גם מסוג אחר (אולי לאותו זבל שדיברתי עליו יש כלי קיבול שונים? לא חשבתי על זה...). תודה רבה על התגובה :)
את לא צריכה לשכנע אותנו - אנחנו יודעים .
צריך לדאוג לכלי קיבול בצבעים שונים כמו בהולנד כמו בגרמניה.
מה הקושי לדאוג לזה ?
בכלל לא ברור לי.
זה כל כך מטופש שען מילים.
כמי שעוסק בריפוי טבעי מזה כחמש עשרה שנה וטבעוני למעלה מ 20 שנה מאוד ממליץ לשלב בכל תהליך של ריפוי במי כסף וחזרה לאיזונים גופניים פיזיולוגים ומנטלים כאחד לשלב יוגה ומדיטציה.
יוגה ומדיטציה הם בהחלט חלק נכבד מהעתיד הבריאותי הטבעי
ברוכה הבאה
בהצלחה!
לעשות שינוי חיצוני שישפיע
על השינוי הפנימי וההיפך
אפילו שזה זבל אפשר להסתכל על זה
כמשהו סמלי להרבה דברים בחיים
רעיון מצוין מוכנה לנסות
זאת בהחלט דעה מאוד מעניינת שיוצרת מקום להרבה חשיבה ורעיונות. זה מתחבר לתחום היוגה ממנו אני מגיעה- חקירה של הגוף כדי לקבל את עצמנו גם כחומר ארצי לשם חקירה עליונה יותר של עצמנו מהצד הרוחני- סוג של מעגל שמתגלגל ומזין את עצמו. מרתק! תודה רבה, ומתנצלת על הצ'ט.
יפה בעיני הניסיון לחבר בין ההתנהלות הסביבתית שלנו לבין מרכיבים פסיכולוגיים-רגשיים ואפילו קיומיים-רוחניים בנו.
לפני מספר ימים שמעתי ממישהו את הדעה, שאנחנו גורמים להרס הסביבה, להשמדה המונית של בעלי חיים, ואפילו להרס עצמנו (בסופו של דבר)
כי יש לנו בעייה בסיסית עמוקה עם הצד החומרי, הגופני, הארצי של הקיום שלנו
ואנחנו מנסים (באופן לא מודע, כמובן) להפטר ממנו.
אם זה נכון (וזאת בהחלט אפשרות סבירה בעיני), מדובר כאן בתפיסה קיומית, לא במצב פסיכולוגי אישי,
וכדי להתמודד איתו אנחנו צריכים להישיר מבט ולראות מהו באמת יחסנו הבסיסי והעמוק ביותר לחיים, לקיומנו בגוף, לבריאה כולה.
גם אם זה לא לגמרי נכון
אני חושב שרק התבוננות וחקירה בעומק כזה יכולים לשנות משהו כה בסיסי, שמשפיע בצורה כה מקיפה על כלל כדור הארץ ועל החיים בו.
וגם לך- יום מקסים!
חן חן לך :)
תודה על תשומת ה♥
יש דברים שבמאמץ נפשי מסוים אפשר להפרד מהם כמו פחד גבהים, פחד מג'וקים או חרקים למיניהם
יש דברים שטבועים כל כך חזק באופי שאני לא בטוח שאפשר לשנות, לא משנה כמה "פסולת" נזרוק
אני מאוד ציני, מהלך חיי גרם לכך שאני עוקצני.
וזה מי שאני
אם עבר יום שלא עקצתי את אשתי היא שואלת אם אני חש בטוב...
אני לא אוכל לשנות את זה ולא בטוח שאני רוצה (מעין מנגנון הגנה על טראומות ילדות)
אולי אם אלך לפסיכולוג...
כל כך מאמין במה שכתבת
יום מקסים
אופיר :-)
טוב לסביבה - טוב לנו