נקודת הג'י
לראות שנית שורות שנכתבו מכבר
הדיו דהה כמעט
ומשהו הצהיב הניר המקמט
וריח של עבר
הוי מגעה הקל, הוי שלטונה הרב
של יד הזכרונות
הנה נתן האות, ואך נתן האות-
והרחוק קרב.
{רחל}
פוסטים פופולאריים
-
באיזה טעם את אוהבת
29/6/09 | 2967 צפיות
-
כשאלות מתרגזות רדיאטורים מתפוצצים
27/2/09 | 2293 צפיות
-
נשיקות
13/9/09 | 3999 צפיות
-
תולה את נעלי הריצה
16/11/08 | 10167 צפיות
-
כשפנדה נוחת בחצר...
4/1/10 | 2175 צפיות
-
הכימהון שהביא לשיגעון
20/8/08 | 2251 צפיות
פוסטים אחרונים
- יום אחד 6/6/11
- נכון.. 2/6/11
- אולי היום... 22/2/10
- טיפה בים 8/2/10
- שלוש תמונות זיכרון 26/1/10
- ספר אנושי 10/1/10
יום בחייה
אבל במשך השבוע..אפילו אלוהים לא יכול לעזור לי. רק מהקריאה אפשר לקבל התכווצות שרירים. יותר טוב מספורט. קמתי בשש וחצי , ארגנתי את עצמי ואת אסף. פיזור לבית הספר ברבע לשמונה וגם טיול לכלב. בשעה שמונה ורבע כבר הייתי במחלקת חנייה של רמת גן, כי אחרי מאתיים שנה ככה פתאום התחילו לתת דו"חות חנייה...אז הייתי צריכה להוציא תו חנייה אזורי וגם להגיש להם את הדו"ח שקבלתי כדי שיוכלו לבטל אותו. מה שהיה שם, אי אי אי...כל השכונה רצה אצה להוציא תו חנייה. בתשע ורבע ומזיעה חלקית אני בדרך לאשדוד סיטי. בדרך - לא פחות מ-18 שיחות טלפון. בין לבין צריך לרשום את אסף לקייטנות לכבוד החופש הגדול הבא עלינו לרעה. בשעה טובה הגעתי לאשדוד.שעתיים עבודה. אחרי אשדוד מיהרתי לגדרה - שעה וחצי עבודה. בין לבין עוד 12 שיחות טלפון. מגדרה לרחובות - צריך גם לגבות כסף. אני אוהבת לגבות כסף. משם לנס ציונה - שעה וחצי עבודה ועוד 9 שיחות טלפון. מנס ציונה לראשון לציון - לשם אני צריכה להגיע עם הרבה סבלנות ואוויר, שעתיים וחצי. 17 שיחות טלפון כולן נכנסות, שוקלת לזרוק את הטלפון לפח הקרוב. השעה דוחקת - חמישה לארבע, צריכה להוציא את אסף וחברה מבית הספר. ארבע וחמישה יוצאת מראשון לרמת גן - בכניסה לאילון, פקק. מגיעה בארבע שלושים ושלוש הביתה, עולה מהר, לוקחת את הכלב ורצה לבית הספר. כמובן שאני מאחרת. מחזירה את הילדים הביתה. אני ממש מזיעה. יש לי פגישה בחמש ורבע עם מעצבת, מזעיקה את אמא שלי לשעה וחצי. השעה חמש. עוד לא אכלתי ולא שתיתי ולא השתנתי. נזכרתי שאתמול נשבר לי חלק בכיור של המטבח בדרך לאירוע ולא היה לי אפילו זמן לטפל בזה, הנחתי ערמת סמרטוטים על הנזילה ויצאתי לאירוע. אז אני מתקשרת לרונן שיבוא להציל אותי. והוא כמובן בא. יוצאת לפגישה, חוזרת בשש וחצי. כשאני מגיעה, רונן כבר נמצא. אמא שלי הולכת. מנסה לארגן את הבאלגן בבית, מזמינה פיצה לילדים, כי אין אפילו אפשרות לבשל וגם לא זמן. בשמונה באים לקחת את הילדה הביתה. בין לבין עוד 8 שיחות טלפון: לאחת בגבעתיים נשבר הצמיד ומחר יש לה אירוע והיא חייבת אבל ממש חייבת אותו למחר. ולאחת בכפר סבא יש מחר אירוע והיא חייבת אבל חייבת את החולצה השחורה עם הגב הפתוח. כמובן אני מבטיחה - הכל יהיה בסדר. אז אני מבטלת את הרופא שיניים של אסף בבוקר - כדי שיהיה לי עוד שעתיים לקיים את המצוות. אז בשמונה ורבע אסף נכנס למקלחת, מתווכח קצת, סיפור ולישון. אני, ממש, אבל ממש חייבת לנקות את הבית, אני מתחילה לנקות. ברבע לתשע מתקשרת ההיא מהמכירות הביתיות, בכלל שכחתי ממנה, היא בדרך לקחת סחורה. עכשיו עשר ועשרה, היא הלכה. עכשיו אני הולכת לנקות את הבית ולצנוח למיטה. אני אפילו לא אחלום. וזה מבלי לציין את העובדה שהמתינו לי 37 הודעות מייל ועוד אי אילו דברים שוטפים של היום. שישטפו להם..הלאה ממני.וגם לעובדה המצערת מאוד שיצא לי חצ'קון בגודל של ספינה על הלחי. ושכל זה ממש, קורה בתוספת של PMS מוטרף. ואין כלום שיכול להכנס ביני לבין האילת שלי. אז שיהיה לכולכם קיץ מאמם - ושתזיעו המון. {ופולניה יקרה שלי אומרת, תמרחו קרם הגנה והרבה} * איזה אקדח שווה, הלוואי שהיה לי אחד כזה עם המשתיק קול, כל יום הייתי יורה לפחות בחמישה אנשים. |
תגובות אחרונות
-
שיר_שטוטית
בתגובה על יום אחד
-
ארזעמירן
בתגובה על ספר אנושי
-
שיר_שטוטית
בתגובה על נכון..
-
blue b
בתגובה על אולי היום...
-
ארזעמירן
בתגובה על סקס, שטויות וסודה לשתיה
-
.gandalf.
בתגובה על רומר וגוסיפ
תגובות (95)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה בגלל שעבדת יותר מידי שעות..
התאוששת?
אני כבר הרבה יותר טוב...
למרות שהשבוע הזה שמתקרב מביא איתו מלחמות חדשות. אבל הוא קצר אז אני מנחמת את עצמי.
תודה.
התגעגעתי למפגשים.
לישון, הרבה ועכשיו!!!
ואם אי אפשר, אז באמת שאוטוטו אילת
תנוחי יקירתי :-)
אי אפשר לישון עם זה במילא..זה מסריח ועושה כתמים...ואת יודעת מה אני חושבת על זה.
אז עד שאלך לישון יש לי את זה בנקודה קטנה על הפנים..לפני שאלך לישון אמרח את של חני.
לובסטרית רק אל תגזימי עם הדבר הזה שלא יעשה לך כוויות על הפנים
אם ירד קצת שימי את החומר של חני ללילה ותני לו לנוח!!!!!
אחלה פיליניג עשית לעצמך..
הפנים שלי כבר לא כלכך על הפנים...תודות לזפת האיכסית.
אכן. טל בשלנית-על!
לא. אני מקולפת פנים ורעננה כתחת של תינוק מוכה צרעת
איך אפשר לעמוד בפני מי שיש לה פנים על הפנים :))))))))))))))))))))
ג'ק עליך..
הכלים עלי :))
טוב..אני כאן עם הלחי שלי...אני אתחיל לסדר את הבית קצת..ולעשות שואב..ואולי לזרוק חצי מהצעצועים של אסף.
וגם כלים צריך לעשות
וגם להוריד את ג'ק.
אני באה
לא בגלל הארון, טוב גם
בעיקר כי אפחת פה לא מזיזה תישבן לכל כיוון
אני אשים בד ים בתיק
וזהו
תני לי שעה ואצלך הולך?
נו אז בואי אלי...נמרח אותי מעכשיו...
ואיזה אלופה טל על משלוחי האוכל לבנייך חשוכי האוכל המבושל...
תרגעי
מביאה לך את האיכטימל ובא לציון גואל
ברביעי תהיי מהממת כהרגלך
מיא גם את צריכה??
זה לא חצ'קון מה שיש לי. זה מפגע בקטריילי ברדיוס לחי וקצת...ואני מתחילה להכנס לכוננות ספיגה לקראת יום רביעי - שאין סיכוי שאני מופיעה ככה בחתונה..כי אפילו מייקאפ לא יעזור.
השיחה הזאת תפסה כיוון דרמטולוגי-משו.
גם לי יצאו כמה חצ'קונים, אז בני הצעיר ישר שם לב והכריז בשמחה רבה: סופסוף תביני מה אנחנו מרגישים!
כמובן כהרגלי נכנסתי בהם בכל האמצעים הרפואיים המרחיקי לכת ביותר הידועים לשטן עצמו והם די נעלמו. הבעיה שגם שאר העור בפנים שלי נעלם. כמובן ששום ים ושמש ונעליים. אחכה לעלטה ואז אצא ממחילתי לצעידה כעכבר הביצות.
במקביל מנהל בני הבכור מלחמה בגזרה אחרת, ועל שתי נמלים שגילה בקערת האוכל של החתולים שלנו (המיכל הסגור עצמו מאופסן במקרר) ריסס את כל המטבח, ביוזמתו, ב-k400 קטלני. לכן המטבח שלנו הוא כרגע שטח צבאי-כימי סגור. מזלי שטל שלחה להם משלוחי לזניה ממטבחה.
וגאווה?
למה למה למה אני כזאת גרועה?
אם אתה רואה איך אני נראית, את נופלת על הריצפה.
כל הלחי שלי התרוממה לכיוון העין. אני כבר לא בטוחה שזה חצ'קון לדעתי..יש לי אפסס כלוא בלחי או שאלוהים יודע מה קרה שם. זה נראה ממש אבל ממש רע.
{ויש לי חתונה ביום רביעי..אוףףף זה בחיים לא יעבור עד אז}
זה ממלא אותי אושר :)))
אויש את כזאת גרועה בחיי........
מחר סלט ערבי........
ממש גרועה!!
אין לי אייקונים לצערי. הם לא עובדים אצלי.
אז קבלי חזרה.
הבערבון מוגבל לא כלכך מתאים.
מטורפות דוט קום.
האמת שלא חשבתי על דניאלה שאמרתי את זה. במקרה זה שאורית קנתה לי ליום ההולדת, הוא סגול ומאיר ממש כמו פנס.
ואסף כבר מצא את זה, ממש כמה דקות אחרי שפתחתי את זה.
אז ניתן לה קרדיט רטרואקטיבי.
תודה
היינו צריכים לכתוב איזה סיטקום עלינו בדרכים. מטורפות בע"מ.
אני די גוועת ברעב. אז אני הולכת לאכול ארוחת ערב. כלומר, נוסעת.
אם את רוצה לבוא אלי יותר מאוחר עם הבלקונית המפוארת שלך, את מוזמנת. קפה עלי.
ורוטט ומענג. אני מתה עליו. אתמול בשיא העייפות שלי ממש שניה לפני שנרדמתי הייתי חייבת אבל ממש חייבת איזה רטט קטן. קטנטן. ואז נרדמתי בחיוך.
יש לך גם פנס סגול להזכירך!!!:)
אני באמת התכוונתי שיש לי אישור בכתב על בעיה נפשית תחת לחץ.
מילא כל שאר הבעיות שלי..
יש לי 60 אחוזי נכות לכל החיים. {בגלל המאניה דיפרסיה} ואפילו כרטיס מועדון...:)
והקטע עם ההקרחה נשמע לי לא משו. בכלל. אני מוכנה לא רק לקפל אצלך כביסה אני מוכנה לתת לך קצת שערות משלי.
ואיזה שם דוחה יש לזה. אף פעם לא הבנתי למה הם לא יכולים להמציא שמות קצת יותר ידידותיים לסביבה.
מקווה שהכל יהיה בסדר ובקרוב.
הפוסט הבא - לדעתי לפחות. הוא יהיה קורע באמת. יש למה לצפות.
ואת כרגיל. אדירה.
אני ועוד איך אהנה לי באילת. יהיו תמונות.
יש לך אישור ממני!
אגב, לי באמת יש אישור על איסור לחץ, כי החודש - בעקבות חצי שנה לחוצה במיוחד (ניתוח של צביאל, ניתוח שלי, מסע יחסי ציבור מתיש לספר, מאבק אקדמי, בעיות גינקולגיות בלתי פתורות עדיין, ועוד כהנה וכהנה) - התגלתה אצלי תופעה שנגרמת ממתח - אלופציה אראטה! ישמרני האל...)
טוב אלה..אין לי אף מילה לומר עליהן. הדבר היחיד אבל ממש היחיד שאני ממש צריכה לפעמים, זה סקס. וגם אז אני מתאפשקת יפה, כי תארי לך שאני מתחילה להטריף את המערכת בטלפונים....יש לי מחר אירוע ואני חייבת אבל חייבת סקס דחוף.
לגבי נעלי גי'זל, טוב נו הן קיימות כבר שלוש שנים בשוק, ואפילו לי יש זוג משנה שעברה.
טוב זה לא חוכמה, את בילית איתי יותר מכל אחד אחר בדרכים...
כולם כאן שייכים לשמורה.
רונית מותק, מילא הקצב אבל למה הלחץ?
את יודעת מה נהיה לי בלחי?
אין לי לחי. יש לי חצקון וקצת לחי. אני יכולה לראות את החצקון מהעין, הוא מפריע לי לשדה הראיה.
וזה מה שלחץ עושה לי. הלחץ לא בריא לי. יש לי אישור מהרופא.:)
בדיוק. יש לי אישור מהרופא שאסור לי להיות בלחץ.
גם אני תומכת בתנועה. תנועה מגונה.
אפשר את הכל מבלי נישאים?
סטנד אפ! הצחקת אותי לגמרי.
תהני לך באילת.
1. שכחת את הסלט איתי בצהריים (בימים השקטים יותר, כשנכנסים רק 16 טלפונים ולא 17, ויש רק 19 חנויות ולא 20)!
2. הכי נגעה ללבי הפינאלה באקונומיקה בלילה. תדע כל מטורפת עברייה כי ריח הספונג'ה הוא הריח הסוגר של היום. אני איתך, אחותי.
3. את לא זקוקה לאקדח. שמען של מלחמותייך הימיות בערסים יצא למרחקים. אני רק כותבת ומדברת, אבל את עושה. כוננות הוכרזה בחוף בוגרשוב לקראת שבת.
4. מיכל ואני בילינו נהדר בחברת מוסיקה טורקית מהמאה ה-17 ואילך. זה פתח לנו את כל הצ'אקרות והשאיר על פניי חיוך דבילי יותר מהרגיל. מומלץ.
5. אני מרוב חריצות ויעילות, עבדתי כמו מטורפת ברכבת חזרה מחיפה, ובמקום לרדת בשלום ירדתי בהגנה (באמת התפלאתי למה הרכבת עוצרת בדרך...) - לקחתי מונית חזרה לסנטר עם נהג מטורף שכל הדרך שיגע אותי לתת לו את הטלפון שלי כי הוא ואני לשיטתו נועדנו זה לזו ויכולים להיות הזוג המושלם. לא היה לי נעים להעליבו ונאלצתי לירות בתותחים כבדים. אמרתי לו שאני חולת נפש עם קבלות הנמצאת בחופשה מהמוסד הסגור (זה הדבר הראשון שעלה במוחי). משום מה גם זה לא הרתיע אותו והוא התעקש להחמיא לי על צבע הלק - כן כן, אותו סגול מזעזע של essi שכה נחרדת ממנו.
צודקת דליה
זה הקצב והלחץ שעושה אותך כל כך יפה:)
למה משתיק קול -עם הרבה קול!
ראשי מסתחרר רק מלדמיין את היום הזה שלך.
פעם חייתי כך.
אבל היום - אחרי שבוע כזה הייתי יוצאת מדעתי (באופן קליני!)
כל הכבוד על החריצות והפעלתנות, אם כי אני תומכת בתנועת ההאטה (אם זה מתאפשר).
לסיכום ציטוט:
אנשים נולדים ונישאים,
וחיים ומתים, בתוך מהומה תזזיתית.
איך הם לא יוצאים מדעתם?
- ויליאם דין האוולס, 1907
אני הסיוט של כל אמא פולנייה. תאמין לי.
אוי..אני אוהבת את הקיץ, אהבה רומנטית וסוערת.
אבל אני מוכנה להרוג אנשים בכל זמן נתון.
תקרע אותי ואקרא לך...
שונאת את הקיץ. בקיץ אני הופכת לגבר.
עצבנית, מקללת, אלימה. (טוב נו, לא כל כך בפרקטיקה, אבל בראש אני באמת שולפת אקדח ויורה)
לפעמים אני במוות קליני. בשביל לשרוד את היום, אני מתחילה להפוך את הכל לבדיחה.
באחד הימים הקשים התקשרתי לחברה והתחלתי להשתטות איתה בטלפון, באיזה שלב היא שאלה אותי מה נטלתי.
עניתי - שנטלתי מנת יתר של עומס. וזו התוצאה. אם לא היה לי הומור עצמי, לא הייתי שורדת.
החיים בכל מקרה יקרעו {יקרו} ..אז לפחות להיות שם כשזה קורה.
אני שולחת לך ברווז מגומי צהוב. הוא ילמד אותך לגעגע נכון.
אין לי זמן לכתוב... הפוסט הזה נכתב ב-7 דקות בדיוק.כל דבר אחר שצורך יותר מחשבה או זמן. נדחק לארון המתים אצלי מתחת למיטה.
אין מצב כזה!!! סתם עייפות זמנית.
צהרים מחר - לכל יום יש צהרים. גם למחר יש צהרים.
טוב, אני אדבר איתך. כדור שינה שכמותך.
מה זה ככה?
אני בכלל לא ככה. תסתכלי עלי. אני נראית לך ככה?
וגם את ככה.
אילת שבוע הבא - יום רביעי. אפשר להספיק עוד הרבה ככה עד אז.{אייקון חורץ לשון}
אווההווו איזה חודשיים.
ובהחלט צריך להרחיק אותי מאקדחים...אני מאוד מסוכנת להם.
שקדייה יקרתי, יש מצב שאת שמה תמונה, הבובה האפורה הזו ממש מדכאת. עכשיו קיץ. שימי תמונה של תות שדה.
כשאת רוצה ללכת לישון ויש לך נדודי שינה, תקראי את הפוסט ותרדמי. {כי אחרי שתקראי אותו, נגיד עשר פעמים הוא פשוט נורא ישעמם}
אוי אין לך מושג כמה אני מחכה ליום רביעי הקרוב.
בטח שאני אצליח. אני אלופת הרביצה.
בטח יכול לעזור, אבל השאלה היא, האם הם מאריכים את הלילה גם?
בצהרים אני באה לפוסט שלך.
באמת שאין צורך בשטיח האדום.
רק מלקרוא את הפוסט התעייפתי.
סחתיין על העשייה, אבל בעיקר על הדרך
(לפחות לפי הכתוב) בה את לוקחת את הדברים,
נראה כאילו נרגן, אבל הומור עצמי זה הדרך לצלוח
את הסיפור העמוס הזה שנקרא חיים..
זה שאתה מחורפן אתה בוודאי יודע, אפילו אם אמא שלי תזיע כל הדרך לטימבקטו. וזה דווקא טוב, אולי היא תרזה, 250 גרם.
אין לי מושג מה יש לך נגד פיצה, בתור אחד שאוכל פצצות כולסטרול {ושומן}, אין לך זכות ציוץ. אבל אתה יכול לצעוק.
משיחות טלפון נכנסות יוצאים מהדעת. אז לוקחים סדנת PMS שזו בעצם סדנא לחיסול ערסים.
אתה יכול להגיע לשם דרך US 1 , זה דרך קיצור. רק אל תשכח לקחת אותי איתך.
אין לי עניין עם כרישים. בני אדם הרבה יותר גרועים.
ועדיף להשאיר את האקדח בתוך האקריליק הזה, לשבור רק במקרים דחופים.{שמת לב לשמלה שמצורפת?}
גם פקחי החניה דוחים ולא ניתן לעשות בזה כלום. הם הולכים לישון עם זה וקמים עם זה. אין פריסה לתשלומים.
אני לא יכולתי לענות אתמול. שזה אחרי שלשום. אז אני חייבת לך.{אי לייק דיס}
אם היית נתקע איתי מזיעה זה רק בגלל דבר אחד..ובאמת שהדבר הזה ממש היה גורם לך לחייך...
{עד חצי המלכות, הכל}
אייקון חורץ לשון, מנשק, צוחק, מתענג..{אין}.
וזה שלא היית בקפה שבועיים וחצי, אמור לחזק את הנשיקות, או בגלל שלא היית שבועיים וחצי אתה שולח לי נשיקות, כאילו המידע הזה באמת רלוונטי?
האם לא יכולתי לקבל ממך נשיקות לולא היית בקפה כרגיל?
{באמת שלא הפסדת שום דבר, גם אני בעצמי לא ממש הייתי בקפה, או בגל מקום אחר}
שבת פצצות לגבות.
נהנות מאוד. 'תגעגעת
מותק אתה. אותך אשאיר למחר בבוקר. כשיהיו לי אנרגיות לכתוב לך תגובה ראויה ומסטולית כראוי לתגובה המחורפנת שלך.
{אין עליך, לא בעליונים ולא בתחתונים}
יש לך מישהי להמליץ?
או שאולי את מציעה את עצמך לעבודה?
האמת שאני הולכת בקרוב לעשות שינוי.
בחיי מעייף.
לפי שעון העייפות שלי , אני נמצאת ממש קצת מתחת לקו האדום.
הלוואי שהיה לי רק עוד ארבע שעות של יום..ועוד שעתיים בלילה.
אתה חושב שזה הרבה לבקש?
בהחלט מזל גדול. רק חבל שהארץ מלאה במטומטים שאוחזים בהגה.
מקווה שאת ומיא נהנות לכן.
אכן מעייף ביותר. אבל מחר שישי..ולא שאני לא עובדת מחר..אבל רק חצי יום ואפשר לישון צהרים. יש!!!
אוףףף...
מתי נשאר לך זמן לכתוב?
לובסטרית- יש מצב שהתבגרתי
הייתי בפתח ולא בא לי .....
צהרים מחר- דברי איתי!
עכשיו חני הלכה הביתה, כך נדמה לי. הרי היא יכולה לשנות את דעתה בדרך.חשבתי שאתן יוצאות לקרוע את העיר.
אני לא יודעת לעשות פוף. יש לי צד ערסי עצבני נורא.
באילת אני אהיה בסדר. בחיי.
איזה באתי? אני לא רואה בעיניים כלום. כבר כמה ימים, אני סחוטה עד העצמות.
אבל בלקונית ואת באות לים בשבת? ולא הולכים לחוף הערסים. אין מצב!
WOW
איך את ככה?
לא שאני הרבה יותר טוב:)
נסיעה טובה לאילת, תהני, תבלי!
:-)
מגיע לך.
המערב הפרוע הרבה יותר יפה מזה.
אבל עצם הנהיגה עושה לי תרפיה ועצבים באותו זמן. כמה שאני מקללת ביום, זה מזעזע.
לגבי האקדח, זה לא שאני מסתפקת במועט, הייתי הורגת עשרה אנשים ביום. אבל אני מתחשבת בציבור.
מי שלא ימות היום, ימות מחר.{אייקון חורץ לשון}
ייתכן שזה גם קשור ללחץ. אבל הן באות גם בתקופות רגועות יחסית.
אוי איך שישנתי אתמול..כמו בול עץ.
והיום הגעתי הביתה בשש ומשו..אחרי שעה שהבטתי על המיטה פשוט נשכבתי עליה ונרדמתי אחרי שלוש שניות.
ואין לי בעיה לחזור אליה ממש עכשיו לכל הלילה.
השמש היא דווקא האחרונה בדאגות שלי. אני כלכך אוהבת לעמוד מולה.
למה לא?
אולי זה ייאזן את המאזניים.
אני לא מחליפה עם אפחד.
רק בגלל שאת שלי אני מכירה היטב.
הייתי רוצה את השגרה קצת פחות לחוצה.
וואו
איזה יום
מזל שאת פורקת..
וצריך להרחיק אותך מאקדחים ;-)
רק מלקרוא את זה, נהייתי עייפה.
אנרגיותתתתתתתתתתתתת יש לךךךךךךךךךך
אהבתי לקרוא. זה שמח!!!!!!!
תרדי כבר לאילת ויום שלם תרבצי בחול ואל תעשי כלום.
תצליחי??????????
אהבתי.
ודרך אגב, שמעתי שיש הצעת חוק לשנות את אורך היממה מ-24 ל-36 שעות...
יכול לעזור, לא?
תודה, אני אקח את זה גם להלילה...מביטה על המיטה שלי ומתה לזנק עליה..עוד קצת.
קודם כל שאמא שלך תזיע המון. גם בדרך לאשדוד. בכלל, אני נגד פיצות לילדים, גם במחיר של נזילה בכיור או זיעה של אמא. Speaking of which, משמינים משיחות נכנסות? או שאם מנתקים בזמן, זה בטוח? ומה הקשר לעזאזל ל- PMS? יש לך לקוחות ב- PMS? אפשר להגיע לשם מכביש 6?
ואפרופו אילת, קחי דחוף את האקדח הזה, קראתי לפני דקה שצוללן נהרג מהתקפה של כריש בים האדום. כמה פעמים הסברתי שלא מפליצים אחרי לאפה-שווארמה-חומוסצ'יפ-(ס)-לט עם בגד ים מלייקרה? כמה אפשר להזכיר?! אז, בקיצור, קחי אתך את האקדח וכשמישהו שואל אם להוסיף גם צ'יפס, תכווני טוב, תגידי לאסף להסתכל רגע לדוכן של הגלידות, ותסחטי את ההדק לאט. אותך אף כריש לא ישיג.
ובקשר לדוחות, גם ברחוב שלי יש הרבה דוחות. בגלל זה אני מוריד המון תמונות מאימיול, של שאפות הורסות. לא מבין אותך בקשר לעירייה. זה לא משו שנולדים אתו ואי אפשר לבטל? יצאתי מבולבל.
וכל זה למה? כי שכחתי להתקשר היום. מצד שני, הייתי הולך לאיבוד בסבך הטלפונים הנכנסים שלך, ועוד נתקע אתך מזיעה בדרך לגדרה. אני מאד אוהב את הדרך לגדרה, אבל לא באוטו עם PMS ושיחות נכנסות. אולי תהיי לי שיחה יוצאת?
(מה גם שאין לי שום דבר חשוב לומר חוץ מהערצה על ההספק הדרומי הפראי הזה שלך. אולוהים אדירים).
אה... וגם נשיקות. לא הייתי כמעט שבועיים וחצי בקפה.
את צריכה עוזרת אישית שתטפל לך בחלק מהבלגן.
-וואי, איזה מעייף-
תגדילי היום שלך ליותר מ24 שעות בשקל תשעים.אך לא יעזור לך תמיד נבקש עוד , ככה אנחנו בני האדם.
לילה טוב.ולפחות שהחלומות יהיו נטולות שיחות טלפון .
לובסטרית ערסית שלוקה שלי
קרם הגנה גם דוחה ערסים עם הערות מעצבנות
אם היית מקשיבה לי הוא פשוט היה מחליק ממך ומתאדה
פוףףףףף ואיננו.....
לפעמים כדאי להקשיב לפולניות טורדניות
אבל ליתר בטחון אני הייתי לוקחת אטמי אוזניים לאילת :))))))))))))))
חבל לא באת
בלקונית ואנוכי הרכבנו פסטה צמחונית מנצחת
אפילו לא היה חריף
אבל לא מציעה להתרגל לעניין:)))
לפי נתיב הנסיעה שלך אפשר להגדיר
את היום ואת הפוסט שלך "המערב הפרוע"
אבל ממש פרוע, אגב אקדח יריחו מסוגל להרוג גם עשרה ביום
אז למה לך להסתפק במועט.
לא פלא שיש לך אח"כ מיגרנות !!!
יאללה לישון,
בלי לחלום...
יקירתי להיזהר מהשמש**
לא הלאה אותך ביום שעבר עליי
אבל לא היית מחליפה איתי.
רק שתמשיך כך השיגרה והעשיה.