הולכת בלי יחפה
פוסטים פופולאריים
-
הצצה ראשונה
9/6/09 | 438 צפיות
-
הצצה רביעית
29/6/09 | 882 צפיות
-
מחשבות על המציאות
25/4/11 | 1012 צפיות
-
הצצה שישית
16/7/09 | 660 צפיות
-
זרימה נכונה
26/5/10 | 889 צפיות
-
בקשתך התקבלה
6/11/09 | 1079 צפיות
0
אני אמא- גרסת המילים
| הילדה שלי בת שלוש וחצי, היא אומרת לי " את הכי מקסימה". בלילה מאוחר אני עדיין מתעוררת מידי פעם ונגשת אליה למיטה, לפעמים אני נשארת ומביטה בה ישנה ועדיין, עדיין אני לא מאמינה: אני אמא. אף פעם לא אהבתי ילדים במיוחד ולא היו לי תכניות בכיוון. לא חלמתי על ילדה שאוכל לקשור לה קוקיות ורודות ומעולם לא נעצרתי ליד חלונות ראווה של בגדי ילדים בוהה וחולמנית.למען האמת, ילדים די הרגיזו אותי. כל הילדים שנתקלתי בהם היו תמיד מנוזלים, שתלטנים, שואגים בצרחות בלתי פוסקות במסעדות ולא הצלחתי להבין, באמת, על מה כולם מדברים. דחיתי את העניין, זה הלחיץ אותי.אני אוהבת את החופש שלי לארגן לעצמי את היום, את השקט שלי והזמן שלי לכתוב, לקרא, לעשות מדיטציה ובעיקר את המרחב הפרטי שלי- להיות עם עצמי. התחתנתי ובהתחלה זה לא דובר, אבל עברו שנתיים ושלוש וארבע וחצי ועדיין- כמו שאומרים: גורנישט. חשבתי, כפי שנהוג לחשוב, שבוקר אחד אני אתעורר וארגיש שהאמהות בוערת בעצמותיי. זה לא קרה. אבל הזמן, הממהר הזה, פשוט המשיך במסעו. ומעט אחרי גיל 34 החלטתי, לגמרי רציונאלית שיהיה מה שיהיה ורוב הסיכויים שאתחרט על כך שאינני אמא, כאשר זה יהיה כבר בלתי אפשרי ולא להפך. ועם ההחלטה הזו יצאתי לדרך.כדרכן של החלטות, מהרגע שהיא שוגרה למציאות זה היה כבר קל והכל קרה די מהר, ולמרות שהיו כל מיני עניינים ומעקבים רפואיים, ההיריון והלידה היו הרבה פחות מפחידים מכפי שדמיינתי לעצמי (ודמיינתי לעצמי...) והפרק החדש שהחל לאחריהם ונמשך עד היום, הוא בעצם התפנית או הסיבוב החד ביותר שעשיתי בחיי.אני חושבת שמעט פעמים אדם מצליח באמת להפתיע את עצמו, מכיוון שסך הכל טווח הבחירות והשינויים שאנו עושים, או הויתורים הם תמיד במסגרת איזו ידיעה שאנו יודעים על עצמנו מראש, וזה כמובן אישי ומשתנה מאדם לאדם.האמהות היא הפעם הראשונה שהופתעתי מעצמי, שלא תיארתי שכך יהיה והתחושה היא שנוסף לי חדר חדש בלב.שמעתי פעם משפט שעם כל תינוק שנולד נולדת אמא ואני חושבת שכן, נולדת האמא שבך. נשמע קיטשי אולי, אבל האהבה הרי קיטשית תמיד. ומה שקרה לי זה שפשוט הלכתי עם זה, בלי לפחד, בלי לשמור על עצמי או לחשוש וגיליתי בעצמי אהבה עצומה, שבהתחלה היתה גולמית, מלאה כל כך עד שהלב התפוצץ ועם השנים זה הזדכך והתעדן ואני מודה לעצמי ולאלוהי ההחלטות שלא ויתרתי ולא נמרחתי, אלא הייתי שם כולי בלי היסוס, מרגע השמע הגונג.אני יודעת שיש נשים שלא בטוחות שאמהות מתאימה להן, מכל מיני סיבות (וגם גברים ואבהות, אבל זה כבר סיפור אחר לדעתי) ואני הייתי אחת מהן פעם, לא משהו מוצהר, אלא סוג של הדחקה ותקווה שאיכשהוא "כשאהיה גדולה" זה יקרה כבר..אני אמא מאוד טוטאלית היום, ברגשות שלי, בקרבה, בנתינה, בסבלנות.למדתי על עצמי, על סדרי עדיפויות שמשתנים, על ויתורים הכרחיים. לא להאמין שעד גיל שנתיים (בו עדיין הנקתי- מעבר לכל מה שחשבתי על עצמי עד אז), לא ישנתי יותר משעתיים רצופות בלילה. ולמרות שאני אדם רגשי מאוד, אני חושבת שמנעד הרגשות שלי התרחב ונמתח מאוד מאז שנולדה לי ילדה ובי האמא.כי הלב הוא שריר, הרי (-: |
תגובות אחרונות
-
CHIVIBAR
בתגובה על מכתב געגועים
-
אילן (אישון )נחשון
בתגובה על לא כל יום פורים...
-
Dolce Vita
בתגובה על אז הוא עף
-
א ח א ב
בתגובה על יומולדת של ב
-
א ח א ב
בתגובה על אהובי היקר
-
א ח א ב
בתגובה על החופש והאהבה- בעיני המתבונן
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אולי בנאלי, אבל אני באמת מתרגשת מכך עדיין, 3.5 שנים, בעיני זה נס.
תודה
אני חושבת שמנעד הרגשות שלי התרחב ונמתח מאוד מאז שנולדה לי ילדה ובי האמא.
איזו זכות נפלאה להיות הורה
מאד אוהב את הדרך שבה כתבת
ובמיוחד את המשפט הזה
הוא מתאר התרגשות נפלאה
יום מקסים
אופיר
תודה,
צודקת, יש שם כל כך הרבה..מכל וכל.
נפלא
אימהות = אי של מהות
תודה לך
נהדר.
יש הרבה מיתוסים בנוגע לאמהות וגם נשים שלא מתאימות לפס הייצור הצר הזה ומאוד מלחיץ מכל הכיוונים.."חשבתי, כפי שנהוג לחשוב, שבוקר אחד אני אתעורר וארגיש שהאמהות בוערת בעצמותיי. זה לא קרה. אבל הזמן, הממהר הזה, פשוט המשיך במסעו. ומעט אחרי גיל 34 החלטתי, לגמרי רציונאלית שיהיה מה שיהיה"
ככה בדיוק, ואת כותבת אותי, דברים שלא העזתי לומר. וזה בא, האמהות הזו, לאט היא צומחת וכל כך בטוחה.
תודה רבה (:
מקסים,
פשוט מקסים!
תודה לך יומני (-:
האמת שנושא האמהות, על כל גווניה, לגמרי לא מובן מאליו עבורי. ובנוגע להתעמלות...חשוב להתכונן- מכל הבחינות-
אבל איכשהוא לדעתי זה שייך לסוג החוויות שלא משנה כמה מתכוננים, זה מצליח להפתיע כשזה כבר קורה.
כל כך הייתי זקוקה לפוסט כזה.
עשית לי את השבת. ריגשת אותי מאוד.
בכולנו יש "אמא" שמחכה להיוולד..אני עדיין עומדת בתור..מחכה בסבלנות..עושה התעמלות ללב.
שיתרחב.
לדעתי זה משהו שאי אפשר לגמרי להסבירו, למרות שניסיתי..
כמאמר הקלישאה: עד שלא נמצאים שם לא לגמרי מבינים.
תודה (:
תודה, שמחה שנגעתי...
תודה יקירה, ואת יודעת שאני כותבת כאן עדיין בזהירות..ויש עוד הרבה מה לומר על העניין..
נשיקות
שרון יקירה,
עיניי לחות,רגע...
כל כך ריגשת אותי בכנות מחשבותייך
ורגשותייך תודה על השיתוף,זה לא מובן מאליו.
את אישה נהדרת ואני בטוחה שאמא נהדרת.
המודעות העצמית שלך,היא שנותנת לך את הכוחות
להשתנות ולהכיל את האימהות ולהבין את הפלא....
"אני חושבת שמנעד הרגשות שלי התרחב ונמתח מאוד
מאז שנולדה לי ילדה ובי האמא.כי הלב הוא שריר, הרי "
חיבוק גדול+
שלך,גרטה *
שרוניני, הפוסט הזה, מחמם ת'לב, ואני יכולה להעיד, שהמתוקונת שלך- היא באמת מדהימה ומהממת,
ואת אמא נפלאה! אוהבת אותך! וכמובן מאד מזדהה....