| יש רגע כזה, שבו המילה איזמרגד הופכת להכרחית, היא נדחפת לקידמת הבמה של הנפש ומכריזה על המצאותה קבל עם ועצמך. ברגע זה, של יפעה איזמרגדית כובשת, המבוגרת האחראית עוצמת את עיניה בענווה ומתנחמת בצבעי האדמה, המבצבצים בין שמורותיה. כל הזכויות שמורות לאורנה גל. |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רגע ירוק בוהק מלא נגוהות;
קראתי שוב ושוב, גיליתי עוד משמעויות.
שמחה להכיר יותר ויותר את הכתיבה שלך
ונהנת מאוד.
חבל שאי אפשר לככב פעמיים באותו יום
אורנה
איך את מבינה לנפש האדם!!
אמנם הייתי צריכה לקרוא פעמיים כדי להבין ולהתחבר
אך כשהמילים שקעו
הם קבלו משמעות עמוקה
תודה
לאורנה היקרה!
נהדר!
שיר איזמרגדי, של יפעה איזמרגדית כובשת.
תודה לך
אסתר
יפה אורנה
איך המילה הנוצצת הזו
נדחפת לה
ואי אפשר עליה
ונכנעים לנוכחותה.
תודה על היופי
תמר
תודה לכן חברות יקרות.
" יש רגע כזה,
שבו המילה איזמרגד הופכת להכרחית,
היא נדחפת לקידמת הבמה של הנפש " *
אוהבת את שורותייך המזוככות אורנה , תודה .
יש מזה ויש מזה
טוב לתת ביטוי לכל הצבעים, כל צבע בזמן המתאים.
כתבת יפה כל כך, תודה.
ובצבעי אדמה יש יופי מיוחד
לא פחות מרשים
מיפי האיזמרגד..