היום הצלתי אווז בר. הבחנתי כי רגליו קשורות זו לזו בחוט דייגים שהוא ככל הנראה הסתבך בו ועם הזמן החוט הלך והתהדק עד כדי הגבלת יכולתו ללכת. למרות מצבו, האווז המפוחד לא שש לאפשר לי להתקרב אליו ואיים לנשוך אותי בכל פעם שניסיתי. בסופו של דבר, בסיועה של אימי ואדם נוסף הצלחנו לרתק אותו למקומו ובאמצעות אולר חתכנו את החוט שהיה כה הדוק סביב רגליו עד כי יצר חתך עמוק בבשרו. עם שחרורו, הוא פרש כנפיים, עף ונחת באגם הקרוב. הוא השתכשך שם ברוגע, תוך שהוא מביט בנו מרחוק.

כמו האווז הזה, פעמים רבות מדי גם אנו מוצאים עצמנו כבולים, כשהפחד ואכזבות העבר לא מאפשרים לנו לקחת את הסיכון שיאפשר לנו לצאת לחופשי. לפעמים, כל מה שצריך הוא קצת להאמין, בעצמך ובאחרים סביבך, שאולי הפעם לא יכזיבו ואכן יראו לך את הדרך אל החופש...

נסיונות השכנוע שלא עלו יפה.


מחיר החופש...