כן, כן ! מתקרבים...
'תחת השפעה' ראשון ה - 21.6 'מיוזיק-רום' דניאל פריש 1 תל אביב הדלתות יפתחו ב - 21:30
והיום אספר לכם על הבסיסט המופלא - איתי ורדי. המקצוע שלו, למעשה, הוא פורץ כספות, לא עבור המשטרה, חלילה. ובעצם, לקרוא לעיסוק הזה מקצוע, יהיה חטא לאמת, נכון יותר לאמר - תחביב. ולא סתם פורץ כספות מן המניין, לא ! גדול פורצי הכספות במאה הזו ובמאה הקודמת. שאתם שומעים שמישהו הוא גדול ה.... אתם מדמיינים אדם מחושב, דידקטי, שמתאמן ומתכנן את צעדיו בקפידה. אז לא ולא ולא. לא תיכנון, לא קפידה, לא אירגון, כלום. ועכשיו אתאר לכם איך זה מתרחש באמת. אז ככה, לפתע תוקף אותו הדחק וכשזה קורה, איתי חייב לפעול מיד ולהשביע את הרעב הבלתי נשלט שלו. הוא קם ונוטל עימו את עגלת הקניות של אחותו הקטנה, שני גלגלים כסופים, ידית אחיזה כתומה (שזה צבע אופטימי) ומעין תיק בד במרובעים של כתום וירוק. בתוך התיק יש לו פצירה ישנה לציפורניים מסבתו וכן לום ופטיש כבד המכונה קורנס, שני האחרונים, מתנת יום הולדת מאימו כשהיה בן ארבע. בנוסף, על צאוורו הוא תולה סטטוסקופ עתיק שהוא רכש אי פעם בשוק הפישפשים. הוא משוטט עם העגלה הילדותית עד שהוא חש גלים, גלי כספת, הוא מכנה אותם בחיבה. הם מכוונים אותו אל הבית, דירה, משרד, חנות או כל מקום אחר. את דלת הכניסה הוא עובר בכזו קלילות שלא נתעכב על הפרק הזה. המקום תמיד ריק מאדם. הוא ניגש מיד אל הכספת, מסיר תמונה, פותח ארון, מסובב קיר נסתר וניצב מול הכספת שכבר רוטטת בהתרגשות. אז הוא מתיישב בישיבה מזרחית ומתחיל להמהם צלילים נמוכים כל כך שהם מחוץ לטווח השמיעה האנושי. אבל הוא בדיוק בתדר המפעיל את הכספת. רוב הכספות נפתחות מיד, הן ממש חשות צורך לחשוף את אוצרותיהן. לעיתים, כשבכספת יש מתקנים מתוחכמים במיוחד הוא שולף את הפצירה ומדגדג קלות את גוף הפלדה, מעולם לא באזור המנעול. תשעים וחמישה אחוז מבכספות נשברות בשלב הזה. אצל הבודדות שעומדות בהמהום ובליטוף הוא מצמיד את הסטטוסקופ לגופן, מאזין לליבן ומגלה את נקודת הכשל שלהן. אז מספיקה מכה קלה והכספת מתבקעת כביצה על שולי המחבת. כשהכספת פעורה כולה מולו הוא לוקח פריט או שניים (מעולם לא יותר), קצת כסף או אבן חן, רק אם היא מדברת אליו ממש. הוא גם משאיר שיר קצר בכספת, אותו הוא כותב בזמן אמת. הנה השיר שהוא הכניס לכספת שלי: "תמצית חייו של גריפון הערצב היא התבוננות בדוכיפת. בשבילו זו שאלה של חיים בשבילי זה עניין של השראה" לעיתים משהו משתבש ושוטרים רעי מזג ומראה מפתיעים אותו באמצע המלאכה. כאן המקום לספר שאיתי נראה כה מתוק ונעים וחביב ושקט שלא ניתן לקשר בין מראהו ועיסוקו. (ראו תמונה) אז כשמעגל השוטרים רעי הלב סוגר עליו הוא מראה להם את השיר שהוא כותב ומסביר להם ברוך שאלו תנאים מעולים לכתיבה. אחר כך הוא מבקש מהם בחיוך לצאת ולתת לו ספייס ליצירה. הם יוצאים מיד ועל פרצופם המכוער הבעה של פליאה והשתוממות ושביעות רצון. ואכן, פגשתי בו כשהגלים הובילו אותו אל הכספת שלי, בה אני שומר זרעים נדירים של זנים בסכנת הכחדה של גאנג'ה, או בשמה הנוסף - פרי עץ הדעת. נכנסתי הביתה וראיתיו יושב את ישיבתו ומהמהם לכספת. הוא סימן לי לא להפריע. אפילו לא עלה על דעתי להפריע. ראיתי מיד שמולי עומד גאון, מייקל ג'ורדן של הכספות. הכספת חסרת חוט השידרה שלי נפתחה תוך שלושים שניות. כשסיפרתי לו מה טיבם של הזרעים שבכספת הוא הביע הערכה עמוקה והבטיח לעזור לי בכל. אמרתי לו "שמע, חסרים לי נמוכים, והנמוכים שלך גרמו לי, סליחה, ממש עונג". מאז הוא הבסיסט שלי ומספק את כל הנמוכים הדרושים. אנחנו מחזיקים אצבעות שלא יבוא לו הדחק באמצע ההופעה. החזיקו אצבעות גם כן.
חוץ מזה, הנה לינק לשיר מופלא של להקת MUSE - UNINTENDED. (תודה מעומק הלב לחברתנו בקפה JUST SHELLY שממנה שמעתי לראשונה על הלהקה היוצאת מהכלל הזו). בהופעה נבצע גרסת כיסוי לשיר הזה, תהנו http://www.youtube.com/watch?v=XYJEKh9OqEY
אהבה להתראות רון תחת השפעה :-)
|