ג'ק למון

‎1

3 תגובות יום חמישי, 4/6/09, 14:03

ג'ק למון

Jack lemmon

(1924 – 2001)

אחד משחקני הקולנוע האהודים של הוליווד החל את דרכו בתיאטרון בסוף שנות ה- 40, ושם זכה להצלחה בעיקר בתפקידים קומיים שונים.

בסוף שנות ה- 40 הגיע להוליווד ושם הופיע בתחילה בעיקר בתפקידי מישנה שונים בסרטים ובסדרות שונות, ותפקידו המשמעותי הראשון היה בסרטו של ג'ורג' קיוקר "זה צריך לקרות גם לך"(54) בו כיכב לצד ג'ודי הולידיי.

בשנת 55 כיכב בסרטו של הבמאי המוערך ג'ון פורד בסרט "מר רוברטס" בו כיכב לצד הנרי פונדה ו- ג'יימס קאגני ועל תפקידו הקומי המוצלח זכה בפרס האוסקר כשחקן משנה.

בשנים הבאות למרות שכיכב מספר סרטים לא הפך לכוכב גדול, והוא לרוב כיכב בתפקידי מישנה לצד שחקנים מוכרים בהם ג'יימס סטיוארט ו- גלן פורד.

לקראת סוף שנות ה- 50 בעיקר לאחר הופעותיו בשני סרטיו של בילי ווילדר "חמים וטעים"(59) בו כיכב לצד טוני קרטיס כשני נגנים הבורחים מהמאפיה לאחר שהיו עדים לרצח, ומוצאים עצמם מחופשים לנשים ומצטרפים ללהקת בנות שם מתאהב קרטיס במרלין מונרו ו- "הדירה"(60) בו כיכב לצד שרלי מקליין, הפך למון לכוכב. אגב שני הסרטים הללו נחשבים לשיאי הקומדיה ההוליוודית והם מדורגים באופן קבוע ברשימות שונות של הסרטים הגדולים ביותר בתולדות הקולנוע.

למון גילם לרוב דמות של גבר ממוצע, היפוכונדר, אנטי גיבור שתמיד נקלע לכל מיני מצבים הגורמים לו להיות לחוץ ונירווטי.מראו הממוצע וכשרונו כשחקן קומי ודרמטי הפכו אותו לשחקן אהוד מאוד ובמאים רבים אמרו עליו שהסיבה לכך שהוא כל כך מוצלח זה מכיוון שכל צופה יכול להזדהות עמו ולמצוא בו משהו משלו. כשרונו הרב כשחקן קומי משובח עזר לו לקבל תפקידים בסרטים קומים נחשבים והוא הפך עם הזמן לאחד השחקנים הפופולרים בעולם, ושלא כמו שחקנים אחרים בדורו הוא המעט להופיע בסרטים רעים, ורוב הסרטים בהם הופיע זכו להצלחה הן אצל הקהל והן אצל המבקרים.

לצד תפקידיו הקומיים המוערכים בלט למון גם בתפקידים דרמטיים והחל לבסס את עצמו גם כשחקן דרמטי ראשון במעלה, בעיקר לאחד תפקידו המצויין כאלכוהוליסט בסרטו של בלייק אדוארדס "ימי יין ושושנים"(62) בו כיכב לצד לי רמיק.

אגב למון הודע בראיון איתו בשנת 99 בתוכנית "סדנה למשחק" שהוא היה אלכוהוליסט שנים רבות, וכאשר הוא שיחק את התפקיד בסרט הוא בעצם התמודד עם השדים הפנימיים שלו.

שיתוף הפעולה הפורה בין למון לבמאי בילי ווילדר נמשך יותר מעשרים שנה ולמון כיכב בכמה מסרטיו הטובים של ווילדר שהעניק לו תפקידים קומים מבריקים בשבעה סרטים מפורסמים בהם "חמים וטעים", "הדירה", "אירמה לה דוס", "הפרקליט הגיס והכיס" ו- "אוונטי".

בשנת 66 כיכב למון לראשונה לצד השחקן וולטר מתאו בסרט "הפרקליט הגיס והכיס" של הבמאי בילי ווילדר. שיתוף הפעולה בין השניים היה כל כך מוצלח שהם הופיע יחד בעוד שורה של סרטים קומים שהבולט בהם היה הלהיט הקלאסי "הזוג המוזר" (68). השילוב בן דמותו של למון שגילם לרוב גברים ישרים, לחוצים, חולי סדר וניקיון והיפוכנדרים השתלבו נפלא עם דמותו של מתאו המבולגן והרוטן, והשניים היו לצמד קולנועי בלתי נשכח.

בשנות ה- 70 המשיך למון להופיע בסרטים קומים רבים, חלקם פרי עטו של המחזאי ניל סיימון, אך החל לקנות לעצמו שם של שחקן דרמטי איכותי המופיע בתפקידים רבי עוצמה בסרטים מעולים ובעיקר בלט בתפקידי אופי משובחים בסרטים "הצל את הנמר"(73) עליו גם זכה בפרס האוסקר כשחקן ראשי, בסרט "הסנדרום הסיני"(79) בו כיכב לצד ג'ין פונדה ו- מייקל דאגלס, ובתפקיד קומי מעולה בסרט "האסיר מהשדרה השניה"(75) על פי תסריט מאת ניל סיימון.

בשנות ה- 80 המשיך למון להופיע בהצלחה גדולה גם בסרטים קומים וגם בסרטים דרמטים ובעיקר בולטות הופעותיו בסרטים "מקרוני" (85)של הבמאי האיטלקי אטורה סקולה בו כיכב לצד מרצ'לו מסטוריאני, בסרטו של בלייק אדוארדס "סיפור חייים"(86) בו כיכב לצד ג'ולי אנדריוז, ובעיקר בולטת הופעתו המשובחת בסרטו של קוסטה גברס בסרט "נעדר"(82) בו גילם אב היוצא למדינה בדרום אמריקה אחר בנו שנעלם. הסרט אגב נאסר להקרנה בארה"ב וזאת בעקבות כך שהממשל התנגד לרמיזות כאילו הממשל האמריקאי מעורב בהפיכות במדינות שונות.

בשנות ה- 90 הופיע למון בתפקידים שונים, הוא שב והתאחד עם מתאו לאחר עשור בהם לא הופיעו יחדיו בקומדיה המצליחה "זקנים חסרי מנוח"(93) והמשכו, הוא בלט בתפקידים דרמטיים נפלאים בהם בסרטים "גלנגלרי גלן רוס"(92) בו גילם תפקיד דרמטי מרשים וכיכב לצד אל פאצ'ינו, אלן ארקין ו- קווין ספייסי ובסרטו המצויין של רוברט אלטמן "תמונות קצרות"(95) ובמקביל לקריירה המופלאה שלו בקולנוע, כיכב בהצלחה גדולה גם במספר סרטי טלוויזיה דרמטיים מצויינים בהם הפגין משחק מעולה ובעיקר בולטים הסרטים "ימי שלישי עם מורי" על פי רב המכר מאת מיץ' אלבום, "משפט הקופים" ו- "12 המושבעים" בהם כיכב לצד השחקן ג'ורג' סי. סקוט והם היו לגרסאות טלוויזיה לשני קלאסיקות הוליוודיות.

בקריירה מופלאה שנמשכה חמישים שנה, כיכב למון ביותר משמונים סרטים שונים, גילם דמויות מגוונות בסרטים קומים ודרמטים והפך לאחד השחקנים המוערכים והאהודים בקולנוע האמריקאי.

הוא היה מועמד (שימו לב) ל- 23 פרסי גלובוס הזהב וזכה בפרס חמישה פעמים (חמים וטעים, הדירה, אוונטי, תמונות קצרות ו- משפט הקופים), הוא היה מועמד לפרס האוסקר 8 פעמים וזכה בפרס פעמיים (מר רוברטס ו- הצילו את הנמר), הוא היה מועמד לפרס האמי 6 פעמים וזכה בפרס פעמיים (על הופעתו בספיישל "כל כל מקסים, כל כל נפלא כל כך גרשווין" ו- ימי שלישי עם מורי) והוא אחד משני השחקנים היחידים שזכו פעמיים בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן (על הסרטים הסינדרום הסיני ו- נעדר).

בשנת 70 ביים למון סרט אחד בשם "קוטש"(70) בו כיכב בתפקיד הראשי וולטר מתאו, זהו היה הנסיון הראשון והאחרון של למון בבימוי, למרות שהוא קיבל שבחים רבים על עבודתו.

בחייו האישיים היה למון איש השומר על פרטיותו, הוא היה נגן פסנתר מצויין ואף הקליט מספר אלבומים, וניגן במספר פסקולים בסרטים בהם כיכב, הוא הודה שהוא היה מכור לאלכוהול בצעירותו, ובזמן מלחמת העולם השניה הוא שירת בחיל הים האמריקאי. בנו הוא שחקן קולנוע די אלמוני בשם כריס למון.

* אני רוצה לציין שכל המידע הרשום כאן הוא מזכרוני ממאמרים ומאתרים שקראתי אודות האדם

שמות הסרטים הרשומים ברשימה רובם הם השמות שבהם נקראו בארץ וחלקם שמות של הסרטים

בתרגום מאנגלית כפי שחלקם נקראו בארה"ב ובאנגליה.

מבין סרטיו הבולטים ניתן למצוא את הסרטים הבאים:

- זה צריך לקרות גם לך (54)

- מיסטר רוברטס (55)

- אחותי הלן (56)

- פעמון ספר ונר (58)

- חמים וטעים (59)

- הדירה (60)

- ימי יין ושושנים (62)

- אירמה לה דוס (63)