תקציר המאמר:
המוח האנושי לא השתנה באלפי השנים האחרונות, מה שהשתנה זה העולם והטכנולוגיה ובעקבות כך כמות המידע האינסופי שהמוח שלנו נדרש להתמודד איתו. קל יותר להסתכל על מגמות נוכחיות ברשת ולצפות מה עומד לקרות לא בעוד עשר ועשרים שנה, אלא דווקא בשנה שנתיים הקרובות. אילו מגמות יתפתחו, מה יעבור מהסלולר לאינטרנט ובחזרה. מאמר זה סוקר את המגמות והשינויים באינטראקציה באינטרנט.

"אני חושב שיש שוק עולמי אולי לחמישה מחשבים" אמר תומאס ווטסון, יו"ר IBM בתחילת שנות ה-40. "אני לא מוצא כל סיבה בעולם שיהיה לאדם פרטי מחשב בבית" הוסיף ואמר קן אולסן, נשיא 'דיגיטל' בסוף שנות ה-70 וגם ביל גייטס הטיב להתנבא בענייני מחשוב ואינטרנט כשאמר בשנת 1994: "אין לנו כל רווח מהאינטרנט".

למרות ששלושת המשפטים הללו מוכיחים שוב למי ניתנה הנבואה, במיוחד בענייני מחשבים ואינטרנט, קל יותר להסתכל על מגמות נוכחיות ברשת ולצפות מה עומד לקרות לא בעוד עשר ועשרים שנה, אלא דווקא בשנה שנתיים הקרובות. אילו מגמות יתפתחו, מה יעבור מהסלולר לאינטרנט ובחזרה.

המוח שלנו לא השתנה - אז... מה שהיה הוא שיהיה?
לאנושות קרו דברים רבים ב-20,000 השנים האחרונות, מאז שהתחלנו להשתמש במכשירים, לגלגל את הגלגל, להדליק את האש ולכתוב משהו בכתב חרטומים, אבל בבסיס, נשארנו אותו הדבר. היכולת הקוגניטיבית של הסטודנטית לפיזיקה שפותרת משוואות תוך כדי שהיא מאזינה ל-MP3 שלה, גולשת ביוטיוב ומצייצת בטוויטר זהה ליכולתו הקוגניטיבית של נזיר מהמאה ה-12 שישב במנזר שלו והעתיק טקסט מקלף אחד למשנהו באמצעות נוצה וכסת. אם הנזיר היה קופץ בזמן ומתייצב במאה ה-21, סביר להניח שתוך זמן לא ארוך במיוחד גם הוא יכול היה לדבר עם חברים שלו בסקייפי ולעדכן תמונות בפייסבוק במקביל.

המוח האנושי לא השתנה באלפי השנים האחרונות, מה שהשתנה זה העולם והטכנולוגיה ובעקבות כך כמות המידע האינסופי שהמוח שלנו נדרש להתמודד איתו. למוח שלנו בכלל לא קל, הסיבה לקושי היא אבולוציונית - לא נועדנו להתמודד עם שטף כזה של מידע, עם מסרים מהירים כל כך וחודרניים כל כך. אז? אז מה עושה המוח שלנו? מפצה. אנחנו לא קוראים - אנחנו מרפרפים, כי הרי אין שום סיכוי שנוכל באמת לקרוא כל מילה בכמות המידע ששוטף אותנו כל יום ופיתחנו "עיוורון באנרים" כדי להתמודד עם כמות המידע שדוחפים לנו. המוח שלנו לא השתנה, אבל הצרכים שלנו והמהירות בה אנו רוצים לעבוד, השתנתה מאוד. כדי לפצות על איטיות המוח שלנו - המצאנו את הטכנולוגיה שתעזור לנו לעשות הרבה דברים יותר מהר, יותר גבוה יותר חזק.

העבר: אנשים מול אנשים
עד לפני כמה עשורים היינו כולנו באינטראקציה עם אנשים שידענו את שמם הפרטי. יוסי הירקן, ברכה המורה, שולה הבנקאית ויוכבד הספרית. ביקשנו הלוואה אישית משולה, היא אישרה דיברנו איתה ישירות והגענו לסניף כדי להתחנן בפניה שתיתן לנו עוד שבוע שבועיים להחזיר את ההלוואה.
בשלב הבא התחלנו לעבוד מול הבנק ולא מול שולה. עבדנו מול הטלרית, מול הקופאית, מול שירות הלקוחות שענה לנו בטלפון.
הארגון התחיל לדבר איתנו ולא שולה. היתרון: סטנדרט אחד במענה לכל הלקוחות, סדר וארגון ואפילו שוויון. החיסרון? לך דבר עם "הבנק"... הארגונים יצרו דרכים שונות ומשונות לתקשר איתנו הצרכנים: בסניף, בטלפון, בפקס ובדואר וכשהצטרף האינטרנט לחגיגה נוצר קשר גם באמצעות האתר, באמצעות דוא"ל ובאמצעות דיוורים מקוונים כאלה ואחרים.

הווה: ארגונים מול אנשים
כיום אנחנו מתקשרים עם ארגונים בשלל ערוצי תקשורת לא מסונכרנים זה עם זה. הבנקאית תציע לי הלוואה אחת בעוד באתר האינטרנט יידוורו לי הלוואה אחרת. אני אקבל פרסומת ב-SMS על שירות שכבר נרשמתי אליו ופרסומת תנחת בתיבת הדואר שלי לשירות שאני לגמרי לא צריך. מעטים הארגונים שיודעים מי אני, מה אני, מה אני צריך, מה כדאי להציע לי ועוד יותר מעטים הארגונים שבאמת קולעים למה שאני צריך...

העתיד: ארגונים מסונכרנים מול צרכנים
מעבר לדלת נמצאת המהפכה הבאה, שאותה ניתן לראות כבר עכשיו בכמה אתרים (ראו מה קורה באמאזון ועד כמה אמאזון מכיר אתכם, את הטעם שלכם, את מה שאתם צריכים, את הרגלי הקריאה שלכם ואת הרגלי הרכישה שלכם). בעתיד הלא כל כך רחוק הארגון, כל ארגון שמכבד את עצמו ישלח לך באנר רלוונטי ו-SMS עם שירות שמתאים בדיוק למצבך. הארגון יכיר אותך אישית, או לפחות יכיר צרכנים שדומים לך וידע להציע לך מוצרים ושירותים שסביר שתרצה.

מה לאופנה ולטכנולוגיה?
אופנה וטכנולוגיה תמיד היו קשורות זו בזו. כשהמצרים הקדמונים גילו בעבר כיצד לייצר פשתן, הפך הבד הזה לבד מוביל ואופנתי שמלכים השתמשו בו, כשהמהפכה התעשייתית התקדמה והצליחו לייצר טריקו, הפך הטריקו לבד אופנתי ושווה שכדאי להתהדר בו. אותו הדבר קורה גם בנושאי מחשוב ואינטרנט.
האופנה הטכנולוגית היום מכתיבה: iPhone ומכשירי כף יד וסלולר משוכללים אחרים. המכשירים האלה שמים דגש חזק על האינטראקציה של המשתמש והמכשיר ועל חווית המשתמש. אופנת iPhone מכתיבה לנו לאחרונה שימוש באייקונים גדולים ובכמות קטנה של רכיבים על המסך. אופנת iPhone מכתיבה לנו הפחתה של העומס על המסך, שדרוג חווית המשתמש וצמצום אפשרויות הפעולה בכל מסך ואופנת iPhone זולגת מ- iPhone לכל מכשירי כף היד ומשם גם לאינטרנט.

אם בעבר, העתיקו את אתר האינטרנט לסלולר, היום אנחנו רואים שמעתיקים את הסלולר לאינטרנט. אז - מה השתנה בממשק?

הגדלת הרכיבים וצמצום המידע
כיום אנו מפסיקים לאט לאט לראות אינדקסים, כמות גדולה של רכיבים על המסך, איתור מידע באמצעות סריקה של המסך או כמות גדולה של רכיבים ושל אפשרויות ומתחילים לראות צמצום של כמות הרכיבים וצמצום של כמות המידע. אנו רואים מידע הרבה יותר מדויק והכוונה הרבה יותר ברורה של המשתמש לביצוע פעולה או לאיתור פריט מידע.

צמצום אפשרויות הפעולה והגדלת כמות הקליקים
לא עוד אפשרות כניסה מדף הבית לעשרות אזורים באתר, אלא הכוונה מדויקת לביצוע פעולה מדויקת. לא עוד 3 קליקים עד למטרה - אלא כמות גדולה של קליקים, אבל דרך הרבה יותר ברורה עד למטרה וזיהוי ברור יותר של הפעולה שאותה הגולש רוצה לבצע.

אז איך קרה שגדלנו מ-3 קליקים ליותר?
סיבה אחת - אנחנו עוד יותר ממוקדי פעולה משהיינו בעבר ואם מכוונים אותנו נכון, לצומת קבלת החלטות ועוד צומת קבלת החלטות ועוד צומת קבלת החלטות, אנו מסכימים להקליק שוב ושוב כי אנחנו יודעים שאנחנו בדרך הנכונה להשגת מטרתנו. סיבה נוספת היא מהירות הגלישה וכמות הזמן שאנו מוכנים להשקיע באתר אחד. בעבר אם הקלקתם 3 פעמים שהיתם באתר בערך 30-60 שניות. היום, בגלל מהירות הגלישה אפשר לראות ב-30-60 שניות כמות גדולה הרבה יותר של דפים ולכן אנו מקליקים יותר ורואים יותר באותו הזמן בדיוק.

שימוש במסכים קטנים
מגמה נוספת שאנו רואים בסלולר ובאינטרנט היא שימוש במסכים קטנים. מסכי הסלולר גדלו והפכו ממסכים קטנטנים למסכים קטנים ומסכי המחשבים קטנו והפכו ממסכי שולחן גדולים, למסכי ניידים קטנים יותר ועד למסכים קטנים ממש עם המיני מחשבים ניידים שאנו רואים עכשיו בכל פינה.

לבעלי אתרי אינטרנט מגמת המסכים הקטנים מסבכת את החיים כי כיום אנו צריכים לבדוק שהאתר שלנו נראה טוב, שימושי ומעניק חווית גלישה נעימה גם למי שגולש במחשב הנייח, גם למי שגולש בנייד הקטן שלו וגם למי שנכנס דרך הסלולר.
מגמת המסכים הקטנים נותנת דגש חזק יותר על כל נושא הנגישות והעמידה בתקנים. כולנו מתכנסים לאיזשהו סטנדרט של נגישות ושימושיות שאותו מכתיבה המציאות. אתר שנראה מצוין בפלטפורמות שונות הוא אתר ה-BBC שכדאי לקחת ממנו דוגמה לאופן שבו ניתן להעביר אתר אחד לשלל פלטפורמות.

חזרה לטיפוגרפיה
ויקיפדיה מגדירה טיפוגרפיה: כ"אמנות סידור הדף באמצעות אותיות ומספרים. מטרתה לסייע בהעברת המסר המודפס או המתפרסם באינטרנט - בצורה מיטבית. טיפוגרפיה טובה תמצא שילוב בין המראה הטקסטואלי של הדף לבין המרכיבים העיצוביים המופיעים בו - כגון תמונות ואובייקטים גרפיים אחרים".
בעולם הדפוס, השימוש בגופנים (פונטים) ובטיפוגרפיה היה אחד האמצעים החשובים ביותר להעברת המסר, הדגשת אזורים מסוימים וכיוון עין הקורא למידע אותו ביקשנו שהוא יקרא או יראה.
האינטרנט גרם לנו להזניח את השימוש בגופנים ובטיפוגרפיה משום שאם השתמשנו בגופן שלא היה מותקן אצל הקורא, הוא ממילא לא יכול היה לראות אותו ובנוסף איכות וטכנולוגיית המסכים לא אפשרה לנו להשתמש בעולם שלם של גופנים שנראים טוב בדפוס ונראים הרבה פחות טוב על גבי מסך.
כיום השתנו ועומדים להשתנות מספר דברים. ראשית, המסכים משתפרים והרזולוציה משתפרת ונראה כי בעתיד הלא רחוק נוכל לשוב ולהשתמש בגופני דפוס גם במסכים. שנית, נראה כי בדור הבא של הדפדפנים ימצא הפתרון הטכנולוגי לבעיית התקנת הגופנים וניתן יהיה לראות טקסט חי בגופנים שונים, גם כאלה שאינם מותקנים על המחשבים שלכם. שני התיקונים הללו יחזירו לחיים את נושא הטיפוגרפיה שיעורר יכולות עיצוב חדשות לאתרים.

זה לא אתר, זו אינטראקציה כוללת
היום אתרים, הם כבר לא רק אתרים אלא הם נותנים לנו אינטראקציה כוללת במחשב ובסלולר ומרחיבים את גבולות הפעילות שלנו בהם. אתר חכם יכוון את המשתמשים שלו לביצוע פעולות שונות באתר ובסלולר. Facebook עושים את זה כבר עכשיו. באתר תוכל לבצע שלל פעולות, כולל פעולות משחקיות ושימוש בפיצ'רים משעשעים. ב-facebook הבינו שהסיכוי שתרצה לשלוח למישהו אפליקציה של "עוגה לפנים" בסלולר הוא קטן ביותר ולכן הם מאפשרים בסלולר לבצע פעולות ייעודיות והגיוניות כגון - מעקב אחרי מידע שהשתנה אצל חברים באתר, העלאת מידע מצומצם לגבי מצבכם או העלאת תמונה שצולמה בסלולר ישירות לאתר. בכך אנו רואים ש-facebook מבין היטב את הצרכים השונים שיש לנו מאותו אתר בשימוש בפלטפורמות שונות.

העתיד כבר כאן
אמרנו שלא נחזה את העתיד ובאינטרנט, גם מחרתיים זה כבר עתיד רחוק שקשה לחזות אותו ולראות את תהפוכותיו, ובכל זאת - נסכם ונסקור מה יש עכשיו ולמה העתיד, בעצם כבר כאן.

תוכן מינימליסטי בכמות גדולה של הקלקות: אתם עומדים לקרוא את אותה כמות תוכן כמו היום ב-8 מסכים במקום ב-2. לקרוא פחות להקליק יותר.
יותר אינטראקציה: אתם עומדים להשתמש הרבה בידיים. לגעת ב- touch screen, להזיז עם האצבעות, לגרור ולזרוק וכן להגדיל ולהקטין אובייקטים.
ויזואליזציה של מידע: כמויות המידע ברשת לא יקטנו. להפך, הם יגדלו ואנחנו נצטרך להתמודד עם עוד ועוד מידע. לכן, כבר עכשיו אנו רואים, וסביר להניח שאנו עומדים להמשיך ולראות שהמידע יצומצם ויינתן לנו במנות קטנות יותר. המסרים יהיו רבים יותר, אבל מצומצמים יותר. השימוש בוויזואליזציה יאפשר לנו לרפרף על הרבה מידע בצורה מרוכזת.
חזרה לשימוש בסאונד: חיווי באמצעות קול הפך להיות לא רלוונטי ברגע שהפרסומות והבאנרים באינטרנט התחילו לשיר, לרקוד ולצפצף. רובנו משתיקים את המחשב ולא מאפשרים לכל המשרד לדעת שבדיוק נכנסו לאתר האינטרנט החביב עלינו במקום לעבוד על הדוח האחרון... עם התקדמות הטכנולוגיה נראה שנוכל לגרום רק לדברים שאנו נבחר בהם להשמיע את קולם ושנוכל להשתיק פרסומות ולא להשתיק סאונד אחר. כך נוכל לחזור ולהשתמש בקול לחיווי. לדוגמה: נשמע קול נעים אם ביצענו פעולה נכונה וקול צורם אם ביצענו פעולה לא נכונה.
תלת מימד: מאז תחילת האינטרנט מנסים שוב ושוב ליצור אתרים בתלת מימד ולהעשיר את חווית הגלישה. אין ספק שבעתיד נראה יותר ויותר שימוש בתלת-מימד כדי להעביר מסרים ברשת.