אצלנו מי לא נחשב?

11 תגובות   יום חמישי, 4/6/09, 20:17


עברו כבר שש שנים ארוכות מאז....

 

אף פעם לא קל להיזכר בסיבות שהביאו לפרידה ההיא, לאחר 17 שנים ביחד.

האמת שאני מביט אחורה על שש השנים האחרונות, זה ממש גם לא משנה למה, זה גם לא משנה מי היה אשם, זה גם לא משנה שכל אחד זוכר את הצד שלו בסיפור שהחל אי שם בארץ רחוקה...

 

רציתי לשתף במחשבות שעוברות לי בראש מאז, כמו ציפורים שמחפשות להן איזה עץ רענן במעופן ממדינה למדינה בעונות הנדידה.

הנה מצאתי לי ענף "בקפה" ואני פורס מפה, שם בקבוק של יין לבן, בגט, וגבינות טעימות.

 

לא אחת אני חושב האם באמת במאה העשרים ואחת שכולנו זועקים שיוויון בכל נושא, שיוויון בתעסוקה, בשכר, בנטל , בגידול הילדים , בקיפול הכביסה, בשטיפת הכלים , בניקיון הבית....כשאנו אומרים שיוויון למה אנו באמת מתכוונים?

 

קצת אחרי שזוגות נפרדים וכשיש להם ילדים (בדרך כלל) האשה מקבלת את המשמורת על הילדים, ולמה אתם בטח (לא) שואלים?

זה הרי ברור לחלקנו, שככה זה צריך להיות!

הילדים  הולכים עם אמא...(נכון?)

 

האם זה באמת ברור לנו? למה הילדים לא נשארים בחזקתם של שני הוריהם? ההורים שהולידו אותם, גידלו אותם, האכילו אותם עד שההורים, הם שהחליטו שהם לא יסעדו על אותו שולחן יותר ..?

 

מדוע האבות במאה ה-21 צריכים להיות בעמדת מגננה בכל הקשור לילדיהם?

מדוע הזועקות "שיוויון" לא זועקות את אותה הזעקה כשמתגרשים ובאים לדון במשמורת על הילדים ?

מדוע בתי המשפט נותנים כ"ברירת מחדל" חזקה לנשים?

 

מדוע אנו הגברים, שפרט לכך שלא "סחבנו" את ילדינו 9 חודשים בבטן - למרות שלהיות שליח של "רצון טוב" למלפפון חמוץ באמצע הלילה או של... תביא לי, או של בא לי פיצה עם חמאת בוטנים....קריצה או תצבע את החדר בוורוד עם בורדר תכלת, או בכחול ותביא לי... הינם ברוב המיקרים נחלתנו הגברים בתשעת החודשים....

מדוע זכויותינו וחובותינו בכל הקשור לילדים לאחר לידתם ולאחר גירושין (חו"ח), מתרכזות לתשלומי המזונות, תשלומי המדור, ביקור של פעם או פעמים בשבוע וכל סופ"ש שני? מדוע ?? האם זה השיוויון שאתן מחפשות? שאנחנו מחפשים?

ומה עם אנו רוצים גם שיוויון??

 

בשש השנים האחרונות יצא לי להיפגש עם גרושות רבות, כמובן שיצא לנו לשוחח על "אתה יודע כמה זה קשה לגדל את הילדים לבד...והוא...הוא בא פעם בשבוע/ פעמים ...מבלה איתם כמה שעות... ואני בבית שבויה של הגירושין".

 

אני קורא לכן נשות ישראל תפסיקו להיות " שבויות של הגירושין" !

תנו אחריות, קחו אחריות, גידול הילדים חייב להיות שיוויוני בין שני בני הזוג לשעבר. על תריבו על משמורת יחידנית שלכן!

תריבו על משמורת משוטפת! תנו לילדים לגדול אצל אבא ואצל אמא במידה שווה!

 

קחו את החופש שלכן, ובימי החופש תעשו את מה שאתן באמת רוצות לעשות! - שיוויון! חופש ! צאו מעבדות לחירות!

 

תגידו ותעשו :" אצלנו אמא ואבא נחשבים! "

 

אשמח לשמוע את דעותיכן / דעותיכם

 

שביט

 

 

 

 

דרג את התוכן: