צטט: מעגל האבנים 2009-06-04 20:23:10

סיפור על גרביים
"לעיתים קרובות שואלים אותי אם האמנתי בדת כלשהי לפני 1986 (השנה שב חל בה השינוי הגדול- תר) ואני עונה : כן. הדת הזו היתה :"הילדים שלי צריכים להרים את הגרביים שלהם!". זאת היתה הדת שלי והתמסרתי אליה לחלוטין, אף שהיא מעולם לא עבדה.יום אחד, אחרי שה"עבודה" כבר חיה בתוכי, קלטתי שהדת הזו פשוט לא אמיתית. אחרי כל השנים שבהן הטפתי ונידנדתי להם והענשתי אותם, המציאות היתה שיום אחרי יום אחרי יום הם השאירו את הגרביים שלהם על הרצפה וראיתי שאני צריכה להרים אותם בעצמי, וזאת כמובן אם אני רוצה שהן תורמנה.ילדי היו מאושרים למדי עם הגרביים שלהם על הרצפה.של מי הייתה הבעיה? שלי. המחשבות שלי אודות הגרביים שעל הרצפה הן שהקשו על חיי, לא הגרביים עצמן, ואצל מי היה הפתרון? שוב, אצלי.הבנתי שבאפשרותי להיות צודקת או להיות חופשייהלקח לי כמה רגעים להרים את הגרביים בלי שום מחשבה על הילדים שלי.דבר מדהים החל לקרות. קלטתי שאני אוהבת להרים את הגרביים שלהם. זה היה בכלל בשבילי, לא בשבילם.באותו רגע העניין הפסיק להיות מטלה והפך לתענוג- להרים את הגרביים ולראות רצפה נקייה.בסופו של דבר הילדים הבחינו שאני מאד נהנית והם החלו להרים את הגרביים שלהם בעצמם.....בלי שהערתי להם על כך בכלל!                                                                                                           ביירון קייטי