זה לא יהיה קל, זה יהיה מהיר

8 תגובות   יום חמישי, 9/8/07, 11:03

התקופה היא עדיין מרץ 2007.

אני אחרי מירוץ רמת השרון בו שיפרתי את הזמנים שלי בצורה יוצאת דופן ונפלאה בעליל.

הולך ומתקרב לשבור את מחסום ה50 דקות למירוץ 10 קילומטרים.

המצברוח בשמיים.

 

בעקבות כמה חברים אני מחליט להצטרף לקבוצת אינדיור שם אני יודע אני אקבל הכוונה ותוכנית אימון ממאמן אישי וגם השתתפות באימונים קבוצתיים עם מאמנים מהטובים במדינה. 

מה שיעזור לי להשתפר ולהגיע להישגים הרבה יותר גבוהים הרבה יותר מהר והכי חשוב, עם מינימום פציעות.

הגעתי לפגישה הראשונה עם המאמנים במשרדים של אינדיור.

הפגישה הייתה עם המאמן הראשי רן ועם המאמנת האישית שלי טלי.

 

דבר ראשון רן שאל אותי, למה אתה רוצה לעשות את זה?

אמרתי מיד ובלי להתבלבל, כי אני רוצה להיות בכושר טוב ולא להתאמץ כל כך.

זה לא יקרה, דיווח לי רן, זה לא הופך להיות קל יותר, זה רק ניהיה מהיר יותר.

משפט די מדכא בפעם הראשונה ששומעים אותו אבל עם המון משמעות להמשך.

רק בזמן האחרון אני מתחיל להבין את הכוונה הנסתרת.

זה באמת הופך להיות מהיר.

 

סיפרתי למאמנים בהתרגשות על איך שהצלחתי לשפר יותר מ6 דקות שלמות בין מירוץ למירוץ והכל לבד לבד רק עם משמעת עצמית ורצון.

 

בעצם, זה מה שהניע אותי ללכת לבקש עזרה.

ידעתי כבר מחברים שכאשר מצטרפים לאינדיור מקבלים תוכנית אימון חודשית ועל פיה צריך לעבוד ולהתאמן ברצינות, לא יפה לחפף.  מה גם שזה עולה כסף, אז עדיף שלא.

רציתי להיות בטוח בעצמי שיש לי את המשמעת העצמית הזאת.

רציתי להוכיח שאני מסוגל להציב לעצמי מטרה, גם אם לא קשה במיוחד או ארוכה במיוחד, מטרה לעמוד בה.

מטרתי הייתה דבר ראשון להצליח להתמיד באימונים.  שלוש עד ארבע פעמים בשבוע לפחות.

הצלחתי בזה.

הרגשתי מאד גאה בעצמי.

 

עם ההרגשה הזאת ידעתי שאני מוכן לעבור לשלב הבא.

לעבוד עם תוכנית אימונים מסודרת ולהגיע למטרות נשגבות.

ארבע חמש שש ואפילו שבעה ויותר אימונים בשבוע.

רק תביאו לי.

אני אוכל הכל.

 

קודם כל, המטרה הבאה שלי - בעזרת תכנית האימונים החדשה, מירוץ הרצליה בסוף אפריל.

גם כן מירוץ ל10 קילומטרים.

מספרים שהוא המירוץ השטוח בארץ ולכן גם נחשב הקל שבהם.

מירוץ בו ניתן ואפשר בהחלט לשבור שיאים אישיים.

במירוץ הזה אפשר וניתן להגיע ואף לרדת את מחסום ה50 דקות המקולל הזה שלי.

 

היו לי שאיפות רבות לקראת הדרך החדשה שלפני.

הפכתי רשמית לספורטאי רשמי.

חובבן אמנם, אבל רשמי בצורה הזאת שאני כבר שייך לקבוצה, אני חלק מגוף של ספורטאים מתאמנים.

בעיקר, הפכתי להיות ספורטאי בעיני עצמי.

 

דרג את התוכן: