השורה הראשונה, בבלוג הראשון....

לא ירחק היום ומיליארד תועים יכתבו במרחב האינסופי הזה, בבלוגוספירה שכמו נוצרה כדי לממש את כמיהתנו להכרה, לאהבה, לאותו משהו לא מוגדר שבגללו האדם יוצר, מאחרון הגרפומנים ועד גדול היוצרים.

אצלי התחושה הזו, של הכמיהה, חזקה במיוחד. היא באה ממקום ראשוני מאד, כואב מאד, ולמרות שאני מושכנע שאיש לא יקרא את השורות האלה, לא אחלוק אותו אתכם.

אני בדרך למסיבת חוף של אחי הצעיר יותר והאהוב, שהוא כל כך שונה ממני - איש רעים להתרועע, איש של מסיבות וחגיגות.

יהיו שם משקאות, נשים יפות , (גם גברים כנראה...) , מוזיקה משובחת.... יהיה כיף.

הפוסט הבא יהיה הרבה פחות אישי והרבה יותר מעניין...