| שבת של קיץ, אני מדביקה את האף לגדרות, מנסה לעקוב, ציון מרילי מוסר לאיתן אהרוני שמוסר לזיא ארמלי או שזה אברהם אבוקרט או משה סלקטר, קשה לי להבדיל, שחקנים שמזהה הם רק כאלו עם תסרוקות מיוחדות. כל כך חם עכשיו אני עולה חזרה ליציע, מדלגת על מדרגות האבן עד כסאות הפלסטיק. כולם מפצחים גרעינים, אחד על שקית, שניים על שקית לפעמים שלישיה, מכניסים לפה ויורקים את הקליפה, איך הם עושים את זה, פעם אבא הרשה לי לפצח גרעין אחד ובקושי הצלחתי לפתוח אותו, הייתי צריכה לבחור בין לירוק או לאכול חצי גרעין וחצי קליפה, אז ירקתי (עד עצם היום הזה אני לא נוגעת בפיצוחים עם קליפה). אם הכדור מתקרב לשער הם נעמדים, אם זה פספוס הם צועקים לאאאאאאא חלק שמים ידיים על הראש חלק מקללים, אבא הסביר לי שהם לא באמת מתכוונים לקללות שזה רק מילים לא יפות בלי פירוש שיוצאות מהפה של אנשים כועסים. אם יש גול אז קופצים וצועקים יששש חלק נותנים כאפות אחד לשני, חבר של אבא נהיה אדום כשהם מבקיעים בעצם הוא נהיה אדום גם כשהם מפספסים (שנים אח"כ הוא יגיד שמכבי לקחה לו הלב, אותו לב יבגוד בו דווקא בשנה שמכבי תדרוס את הליגה, הוא לא חגג את האליפות העשירית). אני כמעט כל שבת כאן, כל שבת שיש משחק ביתי באצטדיון בקרית אליעזר, הולכים קודם לאכול צהריים אצל סבתא ואז למגרש. מתי יש כבר מחצית אני רוצה קרטיב, ויש לי פיפי, ואיפה אבא שלי, שכחתי איפה הוא יושב.השנה 1986 בינתיים הם עוד שומרים על האליפות משנה שעברה. אני זוכרת את האליפות הזאת המשחק היה בקריית חיים באצטדיון, ואבא קנה לי חולצה ירוקה אמיתית כמו של השחקנים, וכולם השתוללו באצטדיון, ואיש אחד שמן דרך לי על הרגל, ובכיתי, ואבא קנה לי ארטיק, ואמר שלא נורא כי אנחנו אלופים (עד היום, מרחק שנות אור מהאצטדיון או מכדורגל, שהם לוקחים אליפות, זאת סיבה למסיבה עבורי).השופט שורק למחצית, מצאתי את אבא שלי, אני נכנסת לשירותי הנשים לבד, אצל הגברים יש תור ארוך, אבא קונה לי קרטיב, את המחצית השנייה אני מעבירה לידו על כסא הפלסטיק, קמה כשכולם קמים. השנה הזאת אין אליפות, בשנה הבאה אני אפסיק לבוא לאצטדיון, אשאר עם אמא מבחירה, אבא שלי ייקח במקומי את אחי הקטן, וכשהם יחזרו אני אשאל "נו.. ניצחנו?" |
boldy5
בתגובה על לא מצליחה למנוע את הבלתי נמנע
א-ל-י
בתגובה על 1,2,3 נסיון לכתוב בחרוזים
מקדג
בתגובה על Grant Lee Buffalo - Fuzzy
מה אני מבין
בתגובה על שמואל א
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עזבי. תודה זה קלאסיקה
ושוב תודה יריב (צריכה לחשוב על משהו יותר מקורי...)
יריב,
תודה לך :)
כל פוסט שלך גורם לי עונג
ללא יוצא מן הכלל!
תודה
אמיר,
זה בצחוק,
באמת תודה שאתה מפרגן לי.
הסיבה שאני לא עונה, היא כי אני גרה במוצקין אז אין לי הרבה להציע, זיהום אויר זה נחשב? סתם סתם, יש כאן גן חיות עם פארק ואל גאוצ'ו, מסך פלזמה ענק בצומת צבר עם פרסומות לקאנטרי בעכו, ופרומואים לערוץ 10, המון פרחים וכיכר עם מזרקה שמחליפה צבעים, בואו בהמונכם..
איפה המאפיה הזאת בדיוק ?
התכוונת למאפיות של פיתות, או כאלה המספקות פרוטקשן? אני מכירה אחד שנותן גם פרוטקשן וגם פיתות. קומבינה כזאת. למה את לא עונה לאיש מזיכרון היכן את גרה? סליחה כן, אבל התגלגלתי מצחוק...
היי, תודה.. זה נכון שיש אמ.. אחלה מאפיות ביפו? צריך לכתוב שיר על זה :) )
שירי, כתבת מקסים! אני גרה ביפו, אשמח להכיר יותר:-)
תודה אמיר, שמחה שאתה נהנה, זה נכון שיש בקבוקים ריקים בזכרון ? :)
היי שירי,
זה הפוסט השני שלך שאני קורא ומאד נהנה. קראתי על הילד השמנמן...
יש משהו שמילים אותם את בוחרת שמחבר אל מעבר לקליפות הלב, יוצר מעין נעימות כזו של הסכמה...
היכן את שירי? אני מזיכרון יעקב.
אשמח להכיר יותר
לא את כל ההרכב, רק חלקים ממנו, אז כנראה שהשיבוט יבוטל, אלא עם כן המשובטת תזכור את החלק השני...
את פשוט מדהימה. זוכרת את כל ההרכב... כבוד. מרשים מאוד.
צריך לשבט אותך.
בסדר נו... אבל ידעתי שזה קשור לגביע הטוטו, נראה לי זה גם משהו.. לא?
הנה רואים שאת אישה.. אין דבר כזה מוקדמות גביע הטוטו.. יש פשוט את גביע הטוטו
יציע ג'? ואני התכוונתי לטוב
סתם... תודה עידן
מוקדמות גביע טוטו היום זה כבר נשמע לי פאנטי, אבל עם יהיו גרעינים אז... : )
הי שירי..
לשנייה הצלחתי לשמוע את צעקות הקהל ביציע ג'..
כתבת יפה...
יום נעים
עידן
נו אז את באה לקרית אליעזר בשבת? יש את נתניה...
גרעינים עלי
תודה יאיר
אני אמסור (דרך אגב גם הוא הפסיק כבר ללכת)
כן חבל שרק הייתה (ובתקוה שתחזור לעצמה)
שלום שירי.
כתבת מקסים.
היה כייף לקרוא.
לאחרונה התחלתי ללכת, לראשונה בחיי, למשחקי כדורגל - הילדים מבקשים...
איזה יופי!
ד"ש לאבא שלך, הוא כנראה בסדר!!!
יאיר
הפועל ירושליים, ועבר למכבי חיפה, אולי הוא גם שיחק בבית"ר לא מתמצאת עד כדי כך בביוגרפיה שלו.
אני חושבת שאכלתי יותר קליפות מאשר גרעינים בחיים (ולא במובן המטאפורי חלילה :) )
זכרונות יפים...
מזדהה איתך בקטע של הגרעינים. היו שנים שהייתי לועס עם עם הקליפה, עד שלמדתי לפצח.