"שלום דובשן." "שלום. שבי." "איך היה היום שלך מתוקי שלי?" "בסדר. שבי." היא התיישבה לאיטה, וחייכה אליי באהבה. היא משוגעת עליי. "אני זורק אותך." החיוך נמחק כלא היה. מבט מבולבל. עיניים לחות. "מה?" "א-נ-י ז-ו-ר-ק א-ו-ת-ך!" "מה קרה דובשנצ'יק? מחר החתונה." "מה קרה? מה קרה? אני אגיד לך בדיוק מה קרה. הרסת לי את החיים, זה מה שקרה. את מכוערת מידי בשבילי. כשאנחנו נוסעים ביחד ברכבת, הכרטיסן מרגיש בשבילי לא נוח." "אוי." "אוי תגידי למראה. תראי איך את נראית. דבּה. מאיפה האף העקום הזה? אפילו אמא שלך נראית יותר טוב. הפסקת להתעמל כאילו שהתחת שלך נהיה יותר קטן. כשאת צוחקת את נשמעת כמו חזיר שחוט. נמאס לי. נמאס לי. נמאס לי שאת מחבקת ומלטפת אותי כל הזמן. מה עם קצת לבד? על אקזיסטנציאליזם בכלל שמעת? טיפשה." "חמוּדיק שלי, אני לא מבינה מה קורה כאן. אני אוהבת אותך." "אוהבת? נראה לי שאת אוהבת אֶגוֹזי יותר. בּומבּילה. רוצה עוד קצת גלידה? אולי את בעצם אוהבת את זה שאני יפה יותר מכל המכוערים שיצאת איתם לפני. אני המתנה הכי גדולה שיכולת לקבל מאלוהים. את צריכה להגיד אמן כל יום. תפסיקי לעצום עיניים כשאני מדבר אלייך. תגידי, למה את מתנשקת עם עיניים פקוחות? זה מפחיד אותי. מה את דג? תשתקי קצת. כל היום מדברת. מדברת-מדברת-מדברת. כמה מילים יש בבן אדם אחד? תעצרי כבר בכדי לנשום. עכשיו תורי לדבר. אני נועדתי לגדולות! כל הביטחון עצמי שלי נעלם מכמה שאת דוחה. אני כל כך מסכן שהסכמתי לצאת איתך. קשה לי לנשום כשאני חושב על כל הזמן שבזבזתי עם אפסית כמוך. אני לא מבין בכלל איך הגענו לחתונה. מזל שהתעוררתי בזמן. Better now then ever... את בכלל הבנת את זה? מטומטמת. ובכדי שתביני אותי...איך היה אומר הבּאבּא המרוקאי שלך... תח'מז'אלק" [מרוקאית - הלך לך המזל]. עכשיו היא הבינה שזה רציני והחלה לבכות. היא נשמעה כמו תן שדרכו לו על הביצים. רציתי לחבק אותה, אבל הייתי כל כך משולהב באבל האישי על הפרידה, שהיא ממש הגעילה אותי. גם לי כואב. לבסוף, זרקתי לעברה את תיק הממחטות שלה. התיק פגע לה בראש. "סליחה. את בסדר? בעצם לא סליחה. מָזְרוּבּה. תראי איזה ראש ענק יש לך!" צעקתי משולהב, והדגמתי עם הידיים. "כל פעם שאנחנו יוצאים לסרט, כל מי שיושב מאחוריך צריך לבקש הגבהה לכסא. גם התמימות הזאת מעצבנת. את כאילו לא יודעת שזִימְבָּרְתִּי את כל החברות שלך פעמיים? הייתי שולח אותך לנאס"א. אסטרונאוטית." בשלב זה גם אני התחלתי לבכות. אין מה לעשות, אני רגיש וגם לי לא היה קל. "איכס, תפסיקי לקנח את האף. כמה נזלת יש לך שם בראש?"היא אספה כמה דברים לתוך התיק, ויצאה, בסערה, מהבית. בוכה ומקללת. "אני מאחל לך כל טוב. תעשי כמו ברחש ותעופי לי מהעיניים." צעקתי אחריה בקול גדול, בעודי קורע ומעיף מהחלון את כל מכתבי האהבה המייגעים שהיא כתבה לי, בזמן שהחלמתי מניתוח האשכים. מאז לא ראיתי אותה. איך היא יכלה לעזוב אותי ככה לפני החתונה? מיקה אהובה שלי. כנראה שהאהבה לא תמיד מנצחת. לפחות היינו נפרדים על ארוחה. אני כל כך לבד עכשיו. כל כך לבד.
|
galplik
בתגובה על טיול גימלאים
אליכרמלי
בתגובה על המסע אחר התקליט האבוד - חלק א'
עינת:)
בתגובה על תושבי ארץ נהדרים
תגובות (57)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה בן ז__ה של פוסט
כו_שלאי____ שלך
ממש אהבתי
היי!
עוד הפעם.
תודה DD.
כיף לקבל תגובה על סיפור נושן.
חלי חלושס יש רק אחת, והיא בעיקר צוחקת. זה הכוח שלה :)
אז קללות ועלבונות מתאים לי... הממממ.... ינעלראב..
ואני עוד חששתי שמישהי תכעס...
איזו הקלה.
זו חתיכת האשמה שיש לך שם...
אשכרה מזכיר את חלי חלושס... כפרע עליה!
דווקא נחמדה, מצחיקה כזאת................................ עד שהיא צוחקת!
מזה- היא לא צחקה.
מעניין אם גם כשהיא בוכה הבטן רוטטת...?
אהבתי. מתאים לך במידה מסויימת הקללות והעלבונות.
סוף סוף מישהו אומר לנו את האמת בפנים.
איזו הקלה.
[ננס] אדום עולה.
הרגת אותי ננס
אני לא יודע.
גם לי מוזר :|
יש תגובות שפשוט מעשירות אותך בתור בן אדם :)
אלוהים אדירים.
מה קורה לך בזמן האחרון עם התמונות?
מי תתחתן איתך?
אולי מישהי שזה לא בזבוז זמן לעלות איתה על נדנדה
אולי מישהי שעם החולצות שלה לא מכסים את המגרש המרכזי בווימבלדון כשיורד גשם
אולי מישהי שכשהיא נכנסת לים הדייגים לא באים לשבת לה על הבטן בשביל להגיע לעומק
לך על מישהי פחות גדולה ויותר יפה. ואז נראה מי יזרוק את מי יום לפני החתונה.
מה דעתי?
אני כמובן תומך בך במלוא הכוח.
למרות שאני לא מהיושבים על קוצה של אות.
יכול מאד להיות.....
מעולם לא הייתי חזקה בארמית.
אולם נזכרתי,
נפתח חוג חדש לאשורית
באוניברסיטה העיברית....
ובשביל לשכלל את הבלחותי אברר במה כרוכה
ההצטרפות לשורות אשור.....
מה דעתך?
עכשיו נראה לי שהבנתי.
אגב, זה לא איפכא מסתברא?
בדיוק.
זה מה שביקשתי :)
"נום ננס נום."
יהרוס ההסבר.
אני לא מבינה למה היא ברחה ממך..
דיברת כל כך יפה ובעברית כל כך צחה..
רק מחמאות הורעפו על ראשה הפעוט..
נו .. ככה זה נשים, אה?
כשטובים אליהן כל כך, הן עוזבות.
גמננס וגמקונדס.
הכל בסדר?
אני אסדר את השיניים נשבעת, אני ארד 30 קילו, בחיי ,אני לא אתן לך יותר לעשות את החברות שלי רק תחזור לעצמך.
ושנה טובה משושנה
קריספיל מלהג,
"נגמז" זאת מילת החודש. קבל את ננס זהב למילת השבוע.
פטריות זה כל כך שנות ה-60. תאמין לי בכדי להתנכרן עם החיים אני רק צריך אותך לצידי, שתהיה לי נקודת התייחסות רחוקה ממעטה ההיגיון.
ושמור על הפה שלך בטיסה, וחבק את עצמך טוב... שלא ילבישו אותך בחליפה שעושה בדיוק את אותו הדבר בעבור פחות חופש ויותר זלזול.
אה כן... ותביא לי מסרק הולנדי.
אבא, אל תוציא אותי פה שד.
אתה יודע יותר טוב מבין כולם שאני ילד טוב טוב.
אגב, ההקשר לחלי חלושס הוא נכון וראוי :)
מה קשה? איפה השיניים שלך בן-אדם?
אתה חייב לחזק את החניכיים.
אגב, אני מתגעגע לקול שלך! בערב הבא אתה בוחר כל שיר [שאני מכיר], ואני מכין את הליווי עם האקורדים במיוחד בשבילך.
תאמין לי, אם כולם היו כמוך לא היה נשאר אקזיסטנציאליזם בעולם.
אז מה עם אורכית ידידי? אני חייב לכסות את ההפסד.
אני המום. הרגע חזרתי מהכיכר באמסטרדם והבנתי מהמקומיים שאסור לייבא כמויות מסחריות של פטריות הזיה, ואפילו לא לצריכה אישית. אפילו לא דוגמית לחתול הבית החביב עלי או לשכנה השנואה עלי שמשקה כל יום את המגנוליה שלה עם גופייה שקטנה עליה בשלוש מידות. אפילו לא לך.
חשבתי שנוכל לשבת יחד על ספסלעץ מלוח-גלי בנמל, בבוקר, שהגלים עוד עם ריח פה לא משהו, לצקצק במבטים את שנות חיינו זה לזה, וללא מצמוץ, לבקש מהטבח שיוסיף כמה פטריות מהשקית שהבאתי לתוך החביתה של הארוחתבוקר של עד 11:00 (דיל לא רע בפני עצמו).
אבל, הרעיון נגמז ואסור לי. אפילו לא לחתול. גם לא לך. הזיה רעיון והוא נפל.
כעת אין לי מושג כיצד להחזיר אותך למצב הצבירה המקורי שלך, ביצתי ומקריח, אבל מסונכרן עם החיים. השלטרחוק אבד, הקרוב מתמיד בלתי מושג והפטריות ישארו בקפה del mar, שני רמזורים דרומה מהכיכר.
אחי, אני נוחת ב- 19 בלילה, ויום למחרת, אני מנסה עליך את ה- second best היחיד שמצאתי וחוקי - מיקס שוקולד בלגי 75% מוצקים עם לף-בלונד מחוזק מהחבית. תחזיק מעמד, חיה טורטת שלי.
כשקראתי חשבתי על חלי חלושס...
טוב. הבנתי עם מי יש לי עסק
אני אחפש לך אקורדים של שירים רגועים...
די ניר. נו. אל תהיה כזה.
סיגל הסגולה,
מה שראית בערב הנגינה זה עדיין ברוגע. אני יכול להיות באמת מפחיד. הייתי רגוע יחסית. חשבתי שניר יהפוך אלים לפניי.
המרוקאית זה מקריספיל היקר. לפני מספר חודשים ביקשתי שיילמד אותי פתגמים וביטויים במרוקאית, שאוכל להכניס אותם לפה של אחת הדמויות בספר שאני כותב.
בפעם האחרונה שראיתי אותך משתלט עלינו בשירה, הבנתי שטעיתי כשחשבתי שאתה ננס אדום שקט, רגוע....
אבל לכתוב ועוד במרוקאית, הרגת אותי, זהו אתה קפצת כמה מדרגות לכיוון הטופ עבורי, מאיפה לך מרוקאית ועוד דייקת להפליא.
כוכב עולה....:-))
חיפושית,
את הגעת בדיוק בתקופה כזו שיוצאת לי כתיבה רשעית.
תודה שאת מזכירה לי :) [אדום ויקר!]
תודה :)
חרגת אותי לגמרי!
כמה רשעויות
.
גדול!!!
אהבתי...
אני אמתין להסבר.
גם אני לא. נמתין לניר, הוא כבר יסביר לנו.
לא הבנתי.
אילונה מרשעת יקרה,
גמדביל או לא גמדביל?
זה בדיוק מה שיצא לי מהפה כששמעתי שסילבן שלום לא מתמודד בפריימריס של הליכוד.
א. better now than!!! ever.
ב. קצת הרגזת אותי עכשיו, ודי לחכימא ברמיזא.
אם יש תחום שבו לא כדאי לראיין זה זה.
איך קראו למעצבן האחרון שראיין? אה כן... "קח אותי ארי".
אהבתי
אתה מראיין מועמדויות לחתונה?
אמרתי בדיוק איך שקראת.
באמת מי
איך אמרת? מזרוב?
תודה, את מקסימה!
מיקה.
אני חושבת שהיא תתחתן איתך.
מצחיק!