כשאני עצובה אני מתכנסת. נכנסת לתוך עצמי, אל הרהורי נפשי. אני שורטת כל חלקה טובה, סוחטת, מחטטת אני נוברת בעבר גם אם הוא אינו אשם בכך.
כשאני עצובה אני תוהה איך אתה מרגיש מוחצן, או אדיש, קשה או גמיש אתה שובר את הכלים אתה מרפרף כך מלמעלה ללא מילים משאיר את הקצוות חופשיות ופתוחות
כשאני עצובה הדמעות יבשות ובמוחי רק מחשבות .....
ככה זה כשאני עצובה. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ועוד איך יום חדש, שטוף שמש ואהבה
תודה- ואני אוהבת את האופטימיות
השכלתי
בוקר טוב לך רוקם
תודה - חיבוק גם לךמאוד מאמינה בעתיד
ונראה לי שהוא עוד יהיה טוב, בטוחה בכך.
תודה
איזה כיף, המילים שלך חמות ומעודדות
תודה!
רעיון מצוין, תודה נטלי -:)
חחח, אתה אופטימי מידי, אבל אני מצטרפת לציפיה שלך :-)
שבת נעימה
אכן, עצוב ומהול
תודה
והיום יום חדש.....
העצב מאיט את הקצב
של תנעות הגוף
אך מאיץ את חלקיקי
המחשבה לעבר
מה שקורה בלב של הצד
השני. מעורר את נקודת
החיכוך המחדד את הכאב
מצית בעירה
בשדות הלב והנפש
התכנסות, חיבוק עם העצבות כדי שאפשר יהיה גם לשחרר אותה .....
חיבוק.*
אני נוברת בעבר גם אם הוא אינו אשם בכך. ?
לזכור את העבר,לחיות את ההווה, להאמין בעתיד
כשאני עצובה אני תוהה איך אתה מרגיש
לחבק , לעטוף ולהקשיב....
כשאת עצובה....
את צריכה להרגיש את כל חוויותיך המקסימות שליוו אותך בחייך....
ובכך העצב יהפך לשימחה ואושר...
ומפרצוף יפה ועצוב, לפנים קסומות עם חיוך מתוק........
אהבתי:)
שבת שלום
נטלי
יפה
עכשיו מצפה לפוסט: "ככה זה כשאני שמחה"
ואח"כ לפוסט: "ככה זה היה כשהייתי עצובה ונעשיתי שמחה"
זוהי
עצבות...
נוגה
מהול
באמת..