כשאני עצובה אני מתכנסת. נכנסת לתוך עצמי, אל הרהורי נפשי. אני שורטת כל חלקה טובה, סוחטת, מחטטת אני נוברת בעבר גם אם הוא אינו אשם בכך.
כשאני עצובה אני תוהה איך אתה מרגיש מוחצן, או אדיש, קשה או גמיש אתה שובר את הכלים אתה מרפרף כך מלמעלה ללא מילים משאיר את הקצוות חופשיות ופתוחות
כשאני עצובה הדמעות יבשות ובמוחי רק מחשבות .....
ככה זה כשאני עצובה. |