מיומנו של נכה מצוי
בבלוג זה אני אספר את הסיפור שלי,נכה פיזית שמנסה להשתלב בתוך החברה \"הרגילה\" אך זו דחתה אותו ועודנה וכך דחתה ועודנה דוחה גם את מכריו הנכים.
אבל היומן הזה,הרבה דפים נסתרים יש בו,ואתם מגלים כל פעם טפח.............
פוסטים פופולאריים
-
מכתב אהבה
7/10/11 | 28525 צפיות
-
אבוד בלעדייך
14/5/13 | 955 צפיות
-
למה?
26/12/08 | 648 צפיות
-
גם אתן מרעידות את הקיר!!!!!!!!!!!
8/1/09 | 584 צפיות
-
כביש החיים
8/2/08 | 411 צפיות
-
ההפסד כולו שלי
14/2/11 | 1319 צפיות
פוסטים אחרונים
- מתנה שבורה 17/11/16
- קשר מיוחד 24/10/16
- פחד 15/10/16
- להתקרב,שוב......... 13/10/16
- "לשמן את הצירים" 2/9/13
- אבוד בלעדייך 14/5/13
0
ים
ים סוער בראשי, ים של מחשבות, ים של אכזבות, ים של תקוות, ים של רגשות במייקס נפלא מחד,ומיאדך בים הזה אפשר לטבוע בקלות {באותה קלות בה אני יכול לטבוע בים האמיתי,וזה קל מאוד,קל מדי}. בתקופה סוערת שכזו בא לי פשוט ללכת לים,להביט לאופק,ואז .... לצעוק!!!!!!!!!!!! לצעוק קודם כל מין צעקה משחררת כזו שתחריד את השמיים ואת כל מי ומה שמתחת. ואז לצעוק לים ולעולם את כל שאני שומר בבטן. את כל מה שהוא העולם מנע ממני להגיד. את כל מה שהם לא רצו ולא רוצים לשמוע. את כל מה שהוא העדיף ומעדיף להתעלם מקיומו. את כל מה שהיא לא מבינה ולא רצתה להבין מעודה. את כל מה שהיא לא שמעה,כי העדיפה להטיף מוסר ולבקר ביקורת גסה. פשוט לעמוד,או לשבת,ואז..... לצעוק!!!!!!! אבל לים קשה לי,עד בלתי אפשרי ללכת,בגלל אי יציבותו של הים . ובגלל התנאים הפיזים,מה לעשות,לרוב הנכים קשה ללכת ולעמוד בחול. הלוואי ויכולתי להרגיש את הים,את הגלים,אפילו תצריבות, אה....... אבל מצד שני ממה שאני יודע בחוף של ראשון יש מלא ערסים...... ואם אכנס לים יש סיכון גבוה ומוחשי שהוא יקח אותי יחד איתו...... אמרנו כבר,ערסים,שטח חולי לא יציב ומדוזות למכביר,ואי יציבות של הים. איזה מזל שיש בריכה, למרות שגם שם יש ערסים, וזקנות בנות 200 עם מצופים. ופולני אחד שמנסה עדיין אחרי 19 שנה שאני במים ללמד אותי לעשות חץ כמו שצריך ולעשות בועות במים. אז בתחילת השבוע שוב אלך לשחייה של 3 שעות אצל אחותו הגידמת של הים. ואתם בטח רובכם תלכו לאח המוצלח.... ספרו לי חוויות שלכם מהביקורים אצל האח המוצלח והפופולרי. |
תגובות אחרונות
-
הקשתית
בתגובה על קשר מיוחד
-
נערת ליווי
בתגובה על מוש
-
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
-
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
-
or1503
בתגובה על זה לא סתם אולי.. אתה האור בחיי...
-
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני אוהבת את הכתיבה שלך ואת הכנות מאחוריה
אתה מביע היטב רגשות וכותב נפלא *
כל עוד אין באזור שטח חולי
סבבה
אור.....
מה דעתך על ים בשעות בין ערביים?
כשהשמש דקותיים לפני השקיעה,
כשהזקנות בנות 200 והערסים פרשו לביתם עייפים מהשמש הקופחת,
כשאתה מתבונן ברוגע של הגלים,
בפסי הקצף מתהווים,
שומע את רחשם
ומריח את ריחם.
נוטש לרגע תכניות של צעקות ופרקן,
מתנתק מכל הקונוטציות של ה"ים".
יושב עם עצמך,
נושם עמוק.
ופשוט... נח !!! נרגע !!!
נו? מה דעתך?
כשתחליט תודיע לי, את מקום פגישתינו נעתיק לשם - לים !
אור, תצעק. תצעק היכן שבא לך. גם חורשה יכולה להחליף את הים, או סתם מגרש עזוב, או כל מקום אחר. העיקר שתוציא את מה שבפנים. זה לגיטימי וזה בסדר. בהצלחה.
אור מלאך.
שומעת את צעקתך.
ותמיד תמיד כאן בשבילך.
(-:
אתה משהו מיוחד!
המשך שבת מהנה יקירי...(-:
אני אישית לא אוהבת לשחות בים אלא רק לראותו בלבד
ואם לשחות אז הרבה יותר נוח בבריכה בלבד
הנוף הוא היפה בים
צעקתך ...
החלה להזיז את הפעמונים שלי..
משב רוח הפעמונים המיוחדים הללו
מסוגלים להפוך את כל הלא שלך...
לכן!
מסוגלים את כל השלילה שבכתיבתך
להפוך לצדפים ולאצות משפיעות חן וחסד.
אשרייך.
קבל כוכב.
מסכימה עם קודמתי.
הכל יכול להראות מגעיל, דוחה
או נפלא וטוב.
כשאני הולכת לים אני רואה רק את היופי שבו,
מעדיפה בתי קפה ליד הים, רק כדי להביט ברוגע שלו.
אתה לא רוחש כבוד רב לזולת,
אולי בגלל זה, זה חוזר אליך.
"ערסים, זקנות בנות 200".
מה לעשות, יש אנשים שחיים הרבה זמן, ויש חבר'ה צעירים שהולכים להתרחץ בים.
ויש גם גברים פולנים (שיש להם שם של בעלים מעולים,ועובדה שהם גם אנשים מעולים, זה שהוא עדין לא התיאש ממך מגיע לו הרבה הרבה יותר כבוד)
אתה מסתכל על העולם בכאלה משקפיים שברור שלא תוכל ככה לרכוש ידידים.
וברור שאני אלך לאח המוצלח. נו טוב.. כל אחד ומה שמתאים לו.
חיבוקי.
אוהבת את כתיבתך.
מזל שיש אופניים...........
דודו
מבינה שהים זה ההיפך מתענוג עבורך. אני שונאת ים.
וקיץ. בכלל לא מתקרבת לים! חול, דביק, זיעה, חם, שמש -איכס!!!!
אור יקר
לפחות אנו שומעים את צעקתך
אור היקר,
הפוסט הזה מזכיר לי
חלום שחלמתי די הרבה פעמים
כילדה ואינני שוכחת עד היום.
בחלום ההוא תמיד קרה משהו
לא זוכרת מה (וזה גם לא העיקר),
ואני רוצה לצעוק ואין לי קול.
הייתי מתעוררת מבוהלת ומבועתת,
שמחה לגלות שבמציאות עדיין יש לי קול.
אני בטוחה שאתה יכול למצוא מקום ולצעוק
את צעקתך עד שכל הכעס ייצא החוצה.
צעקה אדירה משחררת.
לגבי הים,צריך לבדוק אולי בכל זאת יש
מקום עם גישה נוחה לנכים.
דבר אחרון, אור יקר
אמרה כאן מישהי לפניי שזה פוסט מאד חשוב,
ואני רוצה, להוסיף שהפוסט מתאים
לפירסום בעיתון יומי
או מקומי לפחות.
הוא מבטא בדרך ברורה ביותר
בעיות שהן לא רק פרטיות שלך.
ואולי זה יעשה משהו. מי יודע?
אגב, לא כולם הולכים לים היום.
אז בבקשה תנסה לא להרגיש עצבות
כי אינך הולך לים היום.
יגיע יום אחר נעים יותר ותוכל
ללכת לים ולחוש את החול החם
ואת מי הים הנפלאים.
תודה יקירה
החול זו לא הבעיה היחידה.
היי, אור, כתבת ים של מילים.... המסבירות יפה את המחשבות שלך. *
ואני יודעת מהיכרות אישית עד כמה קשה לנכים לפסוע בחול...
חשוב בעיני כל כך פוסט כזה, כי הוא מסביר משהו מן הקושי שבנכות.
תודה, ושבת מבורכת!
יש כמה תנאי טבע שמפריעים לי ללכת להנות ממנו
ו..לחלק השני
כשאני בים
לא רואה את הערסים..
לא את המצופים..המדוזות..או מה שלא יהיה
רואה ים רק ים!!
לך תהנה ממנו
ותצעק!!!!!!!!!!!!
העולם ביקש זאת בסתר..