ידידי ניסים גבאי כתב פוסט שבו הוא מאשים אותנו שאנחנו המלכנו עלינו את דודו טופז. אישית אני אף פעם לא אהבתי את התוכניות של דודו טופז חשבתי שהן וולגאריות מדי ושהן רדודות מדי, וגם כשהוא נחשב כמלך הרייטינג וכמלך ישראל, חשבתי שהתוכניות שלו הן בבחינת שעשועים בזירה להמונים הנבערים מדעת. הגסות וחוסר הטעם הבחילו אותי. אני לא יכול לשכוח תוכנית אחת שבה הוא לקח זוג מעורב שעמד להתחתן, הוא רוסי היא אתיופית, וצבע את הרוסי בשחור ואת האתיופית בלבן. לקול מצהלות הקהל. רציתי להקיא. זה היא כל כך משפיל וכל כך חולני. שזה הזכיר לי את הסרט "מונדו קאנה" ("עולם מוזר") שראיתי בילדותי, סרט על כל מיני מופעים ביזאריים במועדוני הלילה בעולם ועל כל מיני אנשים פרוורטים שצורכים את המופעים האלה.
אבל זה כמובן לא אומר שאני לא מלא אמפתיה לסוף של דודו. אני מבין אותו. אני כמובן לא מסכים עם הדרך הלא שפויה שבה הוא בחר. אבל דודו הנרקיסיסט שהתמכר לאהבת הקהל ולמחיאות הכפים. הוא גיבור טרגי אמיתי. כמעט מיתי בעיניי. הסיפור של דודו טופז גדול מהחיים. זה כמעט לא אמיתי. כשדודו הרגיש שהוא כבר לא רלוונטי ושהוא זקן פתטי ומעורר רחמים. הוא תכנן את מופע הפרדה שלו מהקהל באותה דרך נלוזה וחסרת טעם, שבזכותה הוא הוכתר ע"י הקהל שלו לאל. דודו לא היה מטורף בזמן שהוא רקם את מזימתו והוציא אותה לפועל. דודו הוא אל שננטש ע"י אלה שכל תפקידם לייצר אלים כמהו. זו האכזריות של המכשיר חסר הרחמים הזה ששמו טלוויזיה. שסוגד לאהבת הקהל ולכסף הקל, ושמייצר אלילים ושוחט אותם באבחת חרב אחת. ודודו האל הקריב את עצמו על המזבח הזה, כשהוא נלחם מלחמה אבודה וחסרת סיכוי באלה שהמליכו אותו, ושחט את עצמו לדעת, לעיני כל הקהל שהוא כל כך אהב כדי לזכות במעט תשומת לב, והקיז את דמו על המסך כדי לזכות במעט חמלה, ואין לכם סיפור יותר עצוב ומעורר אמפתיה מהסיפור הזה.
אין לי כל אהדה רגשית לקורבנות של דודו. הם יגמרו את ימי האשפוז ויחזרו למקומם כשהם עטופים בהילה של קורבנות. אלה ממליכי המלכים. אלה אנשים שקובעים איזה חרא אתם תאכלו. אלה אנשים שהגיעו למשרתם הרמה בגלל שהם בנים של, או מקורבים של, וחלקם גם בזכות כישוריהם, אבל הם לא האנשים שמעוררים אצלי אפילו שמץ של אמפתיה. אני כמובן לעולם לא הייתי מכה אותם וצר לי על הכאב הגופני שהם חוו. אבל כמה מאיתנו לא תכננו בדמיונם להיפרע בדרך כזו או אחרת מהאנשים שפגעו בהם שעלבו בהם. מאין לכם שלא מסתובב כאן ביינכם מישהו שמתכנן נקמה על שלא קיבלו אותו לכוכב נולד? או שעשו ממנו צחוק לעיני כל עם ישראל. ואיזה מזל שאנחנו אנשים שפויים ציוויליים ומשעממים
ואין לי כל התפעלות רבה גם ממשטרת ישראל שחוגגת על חשבונו ומנסה לצבור נקודות בעיתונות ובדעת הקהל. אם לא היה מדובר באדם מפורסם כמו דודו ואם לא היה מדובר בערוץ השני. אני לא בטוח שהסיפור הזה היה זוכה בכזה רייטינג ואם אינני טועה יש תיקים של תקיפה שבכלל נסגרים בגלל חוסר עניין לציבור. ועד כמה שאני יודע (ואולי אני לא יודע) אבל במקרים רבים של תקיפה מטילים על הנאשם בכלל מעצר בית במיוחד כשמדובר בנאשם חולה. |