החיים הם לא רק שחור ולבן....אבל השילוב בינהם יוצר קסמים....
כותבת את עצמי אוהבת
כותבת את עצמי מרגישה
כותבת את עצמי כואבת
כותבת את עצמי עצובה
כותבת את עצמי מעודדת
כותבת את עצמי מזדהה
כותבת את עצמי וזו הבמה
מעדיפה תגובות על כוכבים
ומודה לכל מי שמשתתף בהגיגיי
איריס
פוסטים אחרונים
- חווייה סוערת 18/2/15
- המלצה חמה לחנוכה - פסטיבל "טעם כנרת" ( פוסט מצלום ) 6/12/12
- שייטים צעירים יוצאים להרפתקה ונהנים יותר 30/7/12
- משוחררת מהחוטים 18/2/12
- אהבה מאוחרת - מחזה מאת דוד אשוח ז"ל 21/1/12
- שלוש מילים שהן המון 20/9/11
ארכיון
די טוב? ויאללה חגיגה....
לא אוהבת את עצמי ככה ולא אוהבת להיות ככה אומרים שאנחנו צריכים לאהוב ולקבל את עצמינו בכל מצב אבל...
גם לאופטימית ללא תקנה מותר להישבר לפעמים גם למאמינה כמוני מותר לפקפק לפעמים מעודדת את כולם, מנסה לעזור כמה שאפשר נותנת עצות, חכמות יותר או פחות משתדלת באמת לאהוב ולחבק את כל העולם, בלי שיפוט, אבל זה לא תמיד קל, אז מה קורה? ואל תגיד שהאחריות היא עלי כי אני לא יכולה להתמודד עם כל כך הרבה רגשי אשמה פשוט נמאס לי נמאס לי היום לא יודעת מה יהיה מחר ולהגיד לך את האמת? גם לא ממש אכפת לי כרגע פשוט תזרוק אותי לבור הכי עמוק שלך ואני כבר אמצא את הדרך שלי למעלה או שלא רק תעשה טובה יש לי ילד מקסים והוא חשוב לי יותר מהכל אז אם לא בשבילי אולי בשבילו? מה אתה אומר? עשינו עסק? לא אישי, אתה יודע שאני אוהבת אותך אבל וואלה עשיתי הכל לפי הספרים ובכל זאת.... מה לא עשיתי נכון? גם לי מותר לכעוס לפעמים.. כל פעם משהו מעלה אותי למעלה ולמעלה ואז זורק אותי בחזרה על הריצפה בבום!!! ושוב, עולה למעלה למעלה ובום! נזרקת למטה!!! כמה אפשר? זה כואב!!! ומגיע לי יותר. הרבה הרבה יותר. כמו לכולם. רוצה לחגוג את החיים כמו בקלף הזה.
בבקשה בלי רחמים, כי זו לא מטרת הפוסט תודה
כן כן חברים יקרים גם אופטימית ללא תקנה נשברת לפעמים כמו שחבר טוב אמר לי זה לא טיבעי להיות כל הזמן למעלה אז וואלה...מקבלת את הלמטה, ואנסה אפילו באהבה
אבל שזה לא יהיה להרבה זמן טוב? כי די נמאס לי!!!
============================================== אבל זה די מאחורי וכבר כתבתי פוסט תיקון תודה לכולם אתם מקסימים |
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב יקירתי היקום שמע... תשובתו תתקבל בהמשך... חיוך
הגיע הזמן לחגיגה ותורנו הגיע...
שמעתי שאת מגיעה למסיבה בירושלים
בדבלין
מתי פוסט עם פרטים...
במהלך החיים הזורמים
אנו פוגשים סלעים.
את יודעת יקרה
להסיר אותם מדרכך בהצלחה !
רגע רגע
מה קורה פה
הי ,בטח שמותר לך לפעמים להיות מדוכדכת
לכולנו זה קורה.
ואנו מבקשים מהיושב מעלה
חזקנו נא, ועזור לנו
והוא שם שומע ועוזר במיוחד
לנשמה מקסימה ואופטימית שכמוך.
איזה קטע זו לא את שם בקלף
עם השימלה האדומה
קופצת רוקדת מלאת שמחת חיים?
ועוד איך זאת את, אני יודע
הייתי , ראיתי, חוויתי
אותך מקסימה.
מותר....אני עוברת לפוסט השני...
כי קראתי קודם את הפוסט האופטימי
מלבד להגיד לך ביום קצה לתת צעקה ענקית ולהוציא הכל באופן פיזי
אני שמחה שגילת בסוף את האופטימיות!
היי קואוצ' נעשה חילופי תפקידים? ((:
איריס יקירתי,
עצוב לי לקרוא את דברייך,
קבלי חיבוק גדול ממני,
לכולנו, לעיתים קצת קשה..
אך בטוחה אני
שהכל יחזור להיות הכי טוב,
כפי שתבחרי עבורך.
שבוע נעים :-)
רק אדם שרואה דרך האור יכול להתבטא בדרך שאת עשית זאת כאן.
רגע של משבר ...
ידיים נשואות לשמיים בבקשה להארה
גם הכי אופטימית נשברת לפעמים
ומהכי נמוך , היא גם הכי קמה והכי גבוה
חיוך אחד משקד והאור חוזר אלייך
שאלה אחת משקד ואת מחוייכת בחזרה.
שבוע הכי טוב שאפשר
וחיבוק הכי גדול.
חיבוק
*
מותק שלי
סומכת עליך, שאחרי וינטלציה כזאת
את תמריאי שוב.
קבלי חיבוק וגם שותפות...
גם אני לפעמים מתריסה בפני אלוהים והיקום. :))
אוף
משהו מיוחד את
בחיי....
יאללה פסדר....
נשמה...
תודה מקסימה...
נכון
ואני שמחה שהיום הוא לא היה איתי
רק זה חסר שהייתי נופלת גם עליו...
למרות שהחיבוק שלו היה עוזר המון.
את יודעת שאני אוהבתותך, נכון?
אותך ואת אחיך המשגע....
זה נכון שהכתיבה משחררת
לא ממש אחרי שכתבתי, לקח לי כמה שעות
אבל עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב
תודה
כל כך מסכימה עם כל מה שכתבת
תודה חמודה
למרות שאני לא מסכימה עם כך שהחיים מאד קשים
זה רק מה שאנחנו עושים מהם
היום פשוט נפל לי אסימון ענקי....
בחזרה.....ענקי
תודה איש יקר....
מתוקה שלי
ברור שלא נרחם עליך..אבל תהיתי האם זאת את ..???
אחרי ערב של ריקודים מלאת אנרגיה..פיזזת לנו על הרחבה
מלאת חיוכים ושמחת חיים
קמת לבוקר של התרסקות???
ביננו זה בסדר וזה נורמאלי
צודק אותו חבר שאמר לך שזה לא נורמאלי להיות תמיד למעלה ..לחייך..להרים את כולם
ומה איתך???
וואלה מכירה את זה מקרוב...גם אני תמיד משדרת אופטימיות מחייכת לעולם גם כשלא צריך
וגם לי בא לפעמים להתרסק ליום יומיים ולתפס שוב מחדש.
אז קחי לך את ההתרסקות בסבבה..ותתפסי בחזרה בזמנך הפנוי
מחבקת אותך לימים מחויכים ושנמשיך לפזז ברחבת הריקודים
ענת
החיבוק הכי הכי גדול בעולם
פסדר ????.
איריס...
נכון, קשה להיות למטה...
אבל כשעולים חזרה מעריכים את הטוב ..
בטוחה שתעלי במהירות, זה טבע חיינו..גלגל...
והכי חשוב? זה ההוא הקטן..שזקוק לך, ילדך.
יכול להיות שאחרי שכתבת את זה
פתאום הרגשת כבר יותר טוב ?
לפעמים קשה לנו להודות בנפילות כאלו
איך זה יכול להיות שאחרי שלמדנו כל כך הרבה
איך אחרי שאנחנו יודעים שהכל בחירה שלנו
איך ,איך אנחנו ממשיכים ליפול לבורות האלו איך
עדיין יש לנו את הימים המעצבנים והעצובים האלה
שכבר חשבנו שמיצינו אותם מסתבר שהמציאות
לפעמים מתעתעת בנו כדי שנדע שחלק מהמכשולים
עדיין קיימים אבל הזמן שלוקח לנו להתאושש
מתקצר מפעם לפעם ואחרי שהודית בזה אני מקווה
שגם קצת חייכת לעצמך והבנת שכן אולי זאת שוב
בחירה שלנו להרגיש ככה
שבוע נפלא שיהיה לך
החיים שלנו ממש לא קלים.
כואב לי שכואב לך,
עצוב לי שעצוב לך,
נכון,אנחנו חברות רק כאן לאתר,
אבל ניחוח האופטימיות
נודף תמיד מהבלוג שלך
וזה נעים ומעודד.
מאחלת לך להתגבר
כמה שיותר מהר,
מאד קשה,
אך גם אפשרי.
שיהיה לך רק טוב
והכי טוב שיש
שבוע טוב יותר מקודמו.
ד.
כתבת יפה כואב ומרגש
היי חזקה יקירתי
מחזקת את ידייך
*
גילה
יקירתי
יודעים להעריך פי שניים
את הטוב שבא לאחר הנפילה
מאחלת לך כמה שמעט נפילות
והרבה עליות
חזקי ואמצי
מירית
בחיים יש לנו עליות וירידות.
אז מקווה שהירידה תהיה קצרה ואח"כ תבוא עלייה ארוכה וממושכת
שולחת לך חיבוק.
תישמרי על עצמך.
זה מכתב ליקום במקרה ולא שמת לב....
לא כל דבר הוא עניין של בינו לבינה
מי שבר אותך ?
מי זרק אותך לתחתית הבור ?
איך נופלים לבור אם לא רוצים ?
המקסים שלך הראה לי שיש סולם בצד הבית....אני בטוח שתדעי את הדרך למעלה....יש גם זמנים כאלה..והם חולפים.....