כשהייתי בת 16 או משהו כזה, היה לי איזה עניין עם איזה בחור שהיה גדול ממני בשנתיים - יריב.

אני לא ממש זוכרת מה היה שם בנינו, אני רק זוכרת את הנשיקה שלנו. כל השנים האלה זכרתי את הנשיקה שלנו.

הוא קוטלג אצלי בזכרון כנשיקה הטובה ביותר שהיתה לי.

לאחרונה אנחנו קצת בקשר בזכות הפייסבוק, וניסינו להיפגש כמה פעמים אבל ללא הצלחה..

אתמול בערב הייתי ליד הבית שלו, אז הרמתי טלפון והצעתי שניפגש. קבענו אצלו בדירה.

בדרך לשם היה ברור לי שזה לא לגמרי מפגש תמים מבחינתי, והיו לי קצת רגשות אשם בגלל בחור הוודקה.

ככל שחשבתי על זה, הבנתי שמאז אותו יום שהיינו בהופעה, אמנם דיברנו כל יום, וכל יום הוא אמר שאולי ניפגש בערב, אבל כל יום גם לא יצא מזה כלום.

הבנתי שהוא לא באמת פה איתי. אולי הוא קצת רוצה או קצת לא יודע מה הוא באמת רוצה. אבל במבחן התוצאה הוא נכשל - יום שישי בערב ואנחנו לא יחד..

הרמתי לו טלפון רק כדי לוודא שהוא לא מצפה לאיזה טלפון ממני.

הוא היה בדרך לחבר ואמר שאולי הם יצאו מאוחר יותר, אז הוא יודיע לי ואני אצטרף.

חלילה שיגיד שאולי אנחנו נצא מאוחר יותר (הוא ואני). הבנתי שאין שם באמת כלום כי בחור שירצה אותי - באמת ירצה אותי.

ניתקתי את השיחה איתו ונכנסתי לבית של יריב, משאירה את רגשות האשם בחוץ.

 היה מוזר לראות אותו שוב. הוא גר עכשיו באותה דירה בה הוא גדל, באותה דירה בה הוא נישק אותי פעם ראשונה. הייתי כולי מוצפת זכרונות.

ישבנו אצלו בסלון, שתינו, עישנו, דיברנו, צחקנו. היה מעניין.

הוא היה סוג של ילד פרא כשהיינו קטנים, והיום הוא ילד טבע קצת. כבר שנים חי על הים, מנותק מכל החברה המטונפת שלנו.

יש בו משהו נקי.

ישבתי מולו, מדברת איתו, מסתכלת עליו, והדבר היחיד שיש לי בראש זה שאני חייבת (!!!) לנשק אותו. חייבת להרגיש את זה שוב.

אבל בגלל שישבנו על שתי ספות נפרדות, לא היה מצב שזה יקרה בכלל.

פתאום הכלב הגאון שלי (שהיה איתי) נשך אותו ברגל. שנינו קפצנו ונעמדנו, מסתכלים על הרגל שלו.

ואז שנינו הרמנו את הראש ומצאנו את עצמנו מסתכלים אחד לשני בעיניים, קרובים קרובים.

התקרבנו עוד קצת, בלי לגעת. רק הסתכלנו בעיניים, הרחנו, נשמנו אחד את השניה, והתקרבנו עוד ועוד. עברו כמה דקות כאלה עד שהנשיקה הגיעה. והיא הגיעה בגדול!

תוך כמה דקות מצאתי את עצמי במיטה שלו. היה לי ברור שאני מסטולה מידי בשביל לשכב איתו, אבל היה לי כ"כ נעים להרגיש אותו.

הוא הבין שסקס לא יהיה שם.

אבל זה לא הפריע לו.

במשך 3-4 שעות (אני לא סגורה על הזמנים) הבחור פשוט  סגד לגוף שלי.

מחבק, מנשק, מלטף, מעריץ כל ס"מ בגופי, ומבקש ממני רק דבר אחד - לשכב שם וליהנות מהמגע.

אני רגילה שהגוף שלי מעורר התפעלות (וסליחה על השחצנות), אבל עבר כ"כ הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שמישהו השקיע בי בצורה כזו. זו היתה מן הרגשה של גיל 16 שוב, כששני מתבגרים מגלים בפעם הראשונה את הגוף של המין השני.

עוצמת התשוקה שהיתה שם בחדר היתה אדירה.

בשש בבוקר, כשהרגשתי שאני עוד שניה מתפוצצת, ולא יכולתי לעמוד בזה יותר. החלטתי ללכת הביתה.

הוא ניסה לשכנע אותי להישאר לישון איתו, להתעורר איתו ולאכול ארוחת בוקר יחד.
החלטתי ללכת בכל זאת.
לקח עוד איזה חצי שעה עד שהצלחנו להתנתק אחד מהשניה.
כשיצאתי מהבניין ראיתי אותו מסתכל עלי מהחלון של הדירה, מחייך אלי, עדיין מנסה לשכנע אותי לחזור.
היה מדהים!

הבנתי שככה גבר צריך להתייחס אלי. זה מה שמגיע לי .