דודו והרייטינג השלילי
דודו טופז זכה השבוע לרייטינג גבוה במיוחד. אולי אין זה הרייטינג אליו הוא שאף, אך ללא ספק זכה הוא לככב בכל מהדורות החדשות, בכותרות העיתונים ולהיות שיחת היום בפי העם היושב בציון...
מחד, נכמרו רחמיו עליו. אין ספק שיש משהו במרירותו שכן אמצעי התקשורת המרכזים, נתונים לרצונם השרירותי של מס' אנשים אשר מחליטים מי יככב אצלנו בבית על המרקע הקטן. הם החליטו שדודו- עבר זמנו ולא בטל הוא מלהיות קורבנם ולא רק הוא בלבד. כך, מצא את עצמו דודו, אדם שעזר לאנשים רבים, זקוק לעזרה, אך לא ידע הוא לבטא את הזדקקותו ונפל קורבן לאגו הפגוע שלו, הזועק נקם..
מאידך, אין ולא תהא הצדקה לאלימות בשום מחיר ובשום פנים ואופן. דודו, שהיה פגוע, אך לא היה חסר משאבים או קשרים, יכול היה לפנות לעזרה ולתעל את האנרגיה העצומה הזאת לאפיקים חיוביים, שהיו יכולים להעלותו עד מהרה לדרך חדשה, אל דרך המלך, הדרך חזרה אף אל המרקע, כאשר הרקיע הוא הגבול...
בכולנו, בכל אדם ואדם מאיתנו, קיימים תחושות אנושיות שליליות, קרי: קנאה, כעס, רכושנות, תאוותנות וכולי... תחושות אלו אותנטיות מאוד למבנה האישיותי/ מכאניות שלנו.כאשר אנו פגועים, האגו שלנו מופעל אוטומטית ומשמיע הוא את קולו הצעקני בתגובה לפצעינו.עלינו לדעת לכבד רגשות שליליות אלו ואל לנו להתייסר חלילה על עצם היותם קיימים ופועמים בנו, אף כי הפנמנו עוד משחר ילדותינו, כי קולות הם שליליים הם.עלינו לדעת שהרע אינו נובע מעצם התחושה של רגשות אלו אלא מחוסר השליטה בהם והפיכתם לקולות מועילים לנו ולסביבתנו האנושית. כשם שעלינו להיות מודעים לקולות צורמים אלו, עלינו לדעת לשלוט בהם ולהפיק מהרע את הטוב.
בחזרה לדודו, יכול היה הוא לנצלם להיות קרש קפיצה/ מנוף בצירוף העובדה שאינו יודע הוא חסך במשאבים או בקשרים לקריירה חדשה בתחום הספרות, העסקים, התיאטרון וכדומה. בצורה כזאת, "הראשון בבידור" לא היה הופך להיות "הראשון בבידוד"....
אין ספק כי עליו להיענש, אך בבואנו לגזור את דינו, יש להתחשב בפועלו לכל אורך השנים, גם בתרומתו החיובית לחברה.
זמן זה יועיל לו שכן יגזור עליו לעשות חשבון נפש אמיתי, לפנות לטיפול פסיכולוגי בין כותלי הכלא, להבראת האגו הפגוע ולצבירת כוחות חדשים...
המזרח התיכון החדש
נשיא ארצות הברית, ברק חוסיין אובאמה, פונה בימים אלו בנימה מפויסת אל אומות ערב ומנסה לזכות באמונם. עובדה אשר תורמת רבות להצלחתו, היא עצם היותו צעיר שחור, נמרץ וכאריזמתי, ווינר אמיתי, אשר דבק בעמדותיו בעיקשות ומפעיל הוא עלינו לחץ בלתי פוסק לפינוי ההתנחלויות.
אישית, אינני מאמין בקיצוניות כזאת או אחרת ויבוא היום שנזדקק לויתורים נוספים תמורת השלום הנכסף, אך לפי המצב השורר היום, אם אלו פניו של המזרח התיכון החדש, דיבורים על ויתורים, נסיגות והתרפסויות, יכולים להזיק אף יותר מלהועיל...
נשאלות בנושא שתי שאלות:
א. במישור האישי: האם אני, אדם שנשמתו גולגלה לעולם כיהודי, חייב מתוקף יהדותו לחיות כל חייו כותרן, כבעל עודף יתר של נקיפות מצפון, הראשון לויתורים, ואף לטבח נולד?
ב. במישור הלאומי: עד כמה נשיא ארה"ב, ברק חוסיין אובאמה, יכול ורשאי להכתיב את מדיניות ממשלתנו, מבלי שניתנה לנו יכולת בחירה בממשל האמריקאי ואין אנו כוכב נוסף בדגל האמריקאי?
אנשי השמאל טוענים, שמכיוון שאנו תלויים בממשל האמריקאי, אין ביכולתינו להרשות לעצמנו להתעמת עמו, כיון שבלעדיהם אין לנו קיום. אנשי הימין טוענים, שעלינו להמשיך ולהקים יישובים על אדמותינו, הן מפאת הריבוי הטבעי והן מבחינת היותן חלק בלתי נפרד ממדינתנו היהודית.
סבורני, שגם כאן כמו תמיד, האמת נמצאת באמצע. עלינו לא למהר ולהקים מאחזים והתנחלויות, אך מאידך בישובים גדולים כמו אריאל ועוד עלינו להותיר שטחים להתרחבות מפאת ריבוי טבעי.
כל נשמה אשר מתגלגלת אל העולם יש לה תיקונים לעשותם במס' מישורים וזאת בתיאום עם קבוצות נוספות ורבות של נשמות. חלק מהקארמות הן קארמות לאומיות, קארמות המשותפות ללאום שעמו התגלגל לעולם, אשר גם הוא חייב להשתתף בהם לפחות ברמת ההשקפה והקארמות הלאומיות קשורות קשר הדוק ותואמות את הקארמות האישיות לו.
אני מאמין שאחד מהתיקונים של הלאום היהודי הוא הצורך לעמוד על שלו, לעמוד על המגיע לו, על זכותו הקיומית, צורך אשר לא הסתיים בהקמת המדינה אלא במלחמה העיקשת שהוא מנהל על זכותו זאת במהלך ההיסטוריה כולה ולדעת להבחין בין צורך קיומי לבין הצורך לשרוד במובן החברתי/ מדיני.
בעקבות כך, אדם שנולד יהודי, יש לו קארמות אישיות הקשורות בתחום. יתכן שגם בחייו האישיים עליו לעמוד על שלו, לדעת להבחין בין ויתור עקרוני לקיומו וויתור עקרוני לקיומי במובן החברתי, שכן רובנו איננו יכולים לחיות את חיינו כיצורים מבודדים והתעקשות יתר תביא לידי כך שנגזור על עצמנו גלות חברתית.
אני מצפה ממשלת ישראל שתנסה להגיע לפשרה חלקית לפחות עם ממשל אובמה ומאידך תבין, שאם אנחנו לא נדאג לעצמנו, אל לנו לסמוך את ידינו על הגויים, כפי שהוכיחה זאת ההיסטוריה פעמים רבות אין ספור.
אל לנו להתעמת עם הממשל האמריקאי עד כמה שניתן, מאידך אסור לנו להיות מובנים מאליו למנהיג בחדר הסגלגל ואולי כשרה השעה ליצור נימה מפוייסת אף עם הממשל הרוסי... |