0
במסגרת לימודי המשחק אי שם בהיסטוריה, ללכת לרבנות "ולהביא" משם טיפוסים לשיעור. ברור שעבורנו זו היתה חוויה מכוננת. בבחינת האקדח במערכה הראשונה. הסצנה שהתרחשה מול עינינו נצרבה במוחי ואני מביאה אותה לפניכם משום שבכל פעם שהגעתי לרבנות יכולתי לראות סצנה מצחיקה לא פחות (אבל אני שומרת חסד לראשונה). ואשמח ויותר מזה אם תוכלו להביא בפנינו חוויות מהרבנות שלכם. הגענו לרבנות ועלינו לקומה השנייה שנראתה ריקה מאדם. גבר צנום נגלה לפנינו כשהוא עושה מאמץ כביר לחבר את חוליות עמוד השידרה שלו תוך כדי צעידה קדימה ואחורה. "היא לא תקבל אף פרוטה" הוא מלמל בנחישות "היא לא תקבל אף פרוטה". המשפט הקטן הזה חיזק אותו, והוא המשיך בקול מעט עבה יותר "היא לא תקבל אף פשוטה, ובסכומו העדיף את הפלצטי יותר.הסתכלתי סביב. ההיא שהוא דיבר עליה לא נראתה בשום מקום "היא לא תקבל אף פרוטה" המשיך הצנום בהתרגשות של טיל דרוך לירייה ונדמה היה שהו טו טו הוא מתיישר.
נקישות של עקבים דקים מהירים ועצבניים הדהדו ברחבי קומת הכניסה. אישה בחליפה לימונית, שיער אסוף לבננה, בפוזה שאינה יודעת רחמים עצרה במרכז הרחבה ושאדה: "שלמה" !!!!!!! "היא לא תקבל אף פרוטה", המשיך שלמה הצנום להתחזק. "שלמה רד מיד למטה מה קורה איתך ? " מכונס אל תוך המנטרה הנכספת החל שלמה לרדת. הוא ממש לא רקד על מדרגות הרבנות. |