ניקיון

TheMarker CafeRoadSwimmerרק מחשבותי הנוירוטיותניקיון

רק מחשבותי הנוירוטיות

זהירות! בלוג זה מכיל רעיונות, מחשבות, תמונות, או סתם משפטים חסרי קשר.

כול המחליט לצפות עושה זאת על אחריותו האישית.

פוסטים פופולאריים

רגעים של אמת
7/9/12 | 239 צפיות
בין החיים לפילוסופיה
12/3/09 | 1193 צפיות
אביגיל איפו את?
11/6/08 | 1233 צפיות
To All The Girls
24/6/08 | 766 צפיות
הדברים הקטנים
8/10/09 | 1050 צפיות
חבר
16/6/12 | 100 צפיות

פוסטים אחרונים

חתימות בזמן 14/2/20
משימת היום - להיום ובכול יום 21/1/20
כאשר זה גרוע - לא צריך להישאר לבדוק עד כמה 29/12/19
רגעים של אמת 7/9/12
כמיהה 15/7/12
חבר 16/6/12

ניקיון

לצפייה במסך מלא

ניקיון

‎24

תכנים אישיים

46 תגובות יום שבת, 6/6/09, 18:08

יש תקופות כאלו,
בהן אתה עושה הכול כדי לא לראות,
לא לראות את הרצפה המטונפת,
את פסי יריקות משחת השיניים בכיור,
את הפרוות האבק המצטברת על האסלה, או את
האבנית האדמדמה המאיימת מהמקלחת.

לא לראות את,
כרבולות האבק המתגודדות כדיונות על מה שפעם ניתן היה לזהות כרצפת קרמיקה,
קורי העכביש הגדלים בטבעיות מהתקרה,
הפרורים שנזנחו מתחת לערימות דואר על שולחן קפה בסלון.

כבר לא ממש אכפת לך,
כול חבר שנכנס אתה מתנצל, מתבדח על כך ומקווה שבכך העלמתה את הטינופת כבשרביט קסם.
בודק אם לחבר יש את האומץ להעיר על כך משהוא,
ואתה כמובן עם הנדן פתוח.

אתה חייב,
אך, בכול פעם יש לך סיבה טובה יותר מקודמתה,
מושך כך,
שבוע,
ועוד שבוע,
ועוד אחד.

כבר מנוסה ויודע,
שהחור בו אתה נמצא לא רשום בתוכנית העבודה של פיית הניקיון,
אך עדיין מתקשה לוותר על התקווה.

ואז זה מגיעה...
אתה כמעט מקיא את עצמך,
בדרך לשירותים נאחז במטאטא.

אתה יודע שקצר זה לא יהיה,
ולא בגלל הלכלוך,
הפרפקציוניזם הזה פשוט מושל בכול חלקה.
אינך יכול לוותר עליו.

מתחיל ומסדר,
מחזיר למקום,
דיסקים, סרטים,
אוסף כביסה, מפעיל מכונה, כלים, ספרים...

לא רואה את הסוף, חייב קפה.

תוך כדי כך שם לב לעוד משהו, עוד משהוא מתרחש כאן.
אתה בתוך הניקיון, הוא מקיף אותך, לא סיימת אך גם לא יכול לחלץ לאחור,
מאוחר מדי, הכיסאות כבר הפוכים,
חייב להתמודד עם הכול.

בעודך מקרצף את המקלחון, התעתוע שב ומכה. לרגע אינך מבין.
הכול כמעט אוטומטי, היכן אתה?
מה בכלל אתה מנקה?

נשאר רק עוד לשטוף, ריח הלילך כבר נוגע בדמיונך, רק עוד קצת,
אתה קרוב לסיום.
מכין סמרטוט רצפה נקי ויבש ליד הדלת.
עם כול סחיבת מגב אתה כליל יותר, כאילו משהוא בך שונה, השתנה.

מרוקן את הדלי לאסלה, נכנס להתקלח,
בעוד המים זורמים על השיער מפיחים בו רעננות חדשה,
מבין לראשונה את שלעולם לא ראית לפני,
היה זה ניקיון עצמי, רגשי, ואיזה כייף שזה היה.