כותרות TheMarker >
    ';

    renana ron

    שיריי הם שורות הנפש שלי שלעיתים נכתבות ללא הכרה וביקורת ולעיתים נכתבות בכוונה מלאה ועמוקה. הצטרפו אלי במסע אל נבכי הנפש שלי. שלכם - רננה רון :)

    ארכיון

    renana ron - שורות נפש

    בֵּין הַזְּמַנִּים

    42 תגובות   יום ראשון, 7/6/09, 00:49

    שורותיה המעניינות של תמר רבנו  "כְּמוֹ  הֹוֶה  מְשֻׁמָּשׁ"

    שמשו לי השראה ועל כך תודתי לה

     

    בֵּין הַזְּמַנִּים

    אסוציאציות קצרות על זמן

     

    ******

     

    וּבַלַּיְלָה הַהוּא

    הָרוּחַ לֹא הָמָה בְּאָזְנַי

    וְחִכִּיתִי דַקּוֹת כְשָּׁעוֹת,

    בִּשְׂפָתַיִם דּוֹמְמוֹת.

     

    וּבַלַּיְלָה הַהוּא יָדַעְתִּי -

    אַף אִם יַהַפְכוּ רְגָעִים לְשָׁנִים 

    ועֵינַי יִכְבּוּ, לֹא אֶחְדַּל

    לְיַחֵל, לְקַוּוֹת.

     

    ******

     

    וּזְמַנִּי שֶׁלִּי

    נִטְמַן בַּעֲבָרִי.

    לֹא יוּכַל אִישׁ

    לְהַעֲלוֹתוֹ בְּפָנַי,

    אֶלָּא אִם יִמְצָא

    אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְלִבִּי.

     

     

    כל הזכויות שמורות © ל-  renana ron

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/9/09 14:15:

      "ובלילה ההוא ראיתי עוד לילה פנוי לאהבה ובניתי חומות של ליטוף לבצר חלומותיי".
      נפלא שירך רננה

      תודה וגמר חתימה טובה

        13/9/09 21:26:

      מהם רגעים, ואף שנים, אל מול הנצח?

      מהי אהבה, אם לא מהות הנצח?

        24/6/09 08:40:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2009-06-19 09:43:39


      מחווה יפה מאין כמותה לכותבת נהדרה.

      ומה גם שעומדות השורות בזכות עצמן.

      כתיבה יפה ורגישה על הזמנים ומה שביניהם...

      בני.*

       הזמן הוא הדבר הכי נאמן ומנגד, מתעתע כ''כ.

       אני מנסה לשרוד בין לבין.

       

       תודה בני, שהגעת וקראת

       

        23/6/09 15:12:
      הגעתי מאוחר לא שזה משנה את יופיו של השיר שלך ומוזר שהגעתי דווקא עכשיו כי הבוקר העליתי שיר שבתחושה שלי מעביר את אותה תחושה של שירך המקסים.

       

      "וּזְמַנִּי שֶׁלִּי

      נִטְמַן בַּעֲבָרִי.

      לֹא יוּכַל אִישׁ

      לְהַעֲלוֹתוֹ בְּפָנַי,

      אֶלָּא אִם יִמְצָא

      אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְלִבִּי."

       

      לָאו דַּוְקָא!

      לִפְעָמִים,

      אֵין אָנוּ זְקוּקִים

      לְאִישׁ אוֹ לַמַּפְתֵּחַ

      בְּיָדוֹ,

      כְּדֵי שֶׁיְּשַׁחְרֵר

      סִפּוּרֵי חַיֵּינוּ,

      וּפָשׁוּט,

      אָנוּ אֵלֶּה

      הַפּוֹרְצִים כֹּל

      חַדְרֵי לִבֵּנוּ,

      וְנוֹתְנִים לְשֶׁטֶף

      רֶגֶשׁ-הַזִּכְרוֹנוֹת

      לִזְרֹם הַחוֹצָה,

      וּלִפְעוֹם בְּקוֹל,

      לְדָם אַחֵר.

      *

        23/6/09 11:52:

      צטט: מתמתגת 2009-06-15 19:40:30

      משום מה מתנגן לי "הנשמות הטהורות" "אחכה לך" ליתר דיוק.

       אני מקבלת זאת כמחמאה גדולה. מילותיו של דודו ברק בשיר הזה, לצד לחנו הנפלא של נתן כהן הפכו אותו לאחד השירים האהובים עלי ביותר בזמר העברי

       

      תודה תודה :)

       

        23/6/09 05:59:
      אהבתי , נהדר !!!
        21/6/09 19:29:

      צטט: דן ספרי 2009-06-14 11:52:28

      שיר יפה ומרשים

      נהניתי לקרוא.

       

       תודה דן, מלוא הערכתי על שהגעת אלי ..

        20/6/09 13:03:


      רננה ידידתי הותיקה,

      סגנון כתיבתך הרגיש והמעודן חושף פעם אחר פעם,

      איזו אצילות נפש וזה יפה,יפה, תודה.


      מחווה יפה מאין כמותה לכותבת נהדרה.

      ומה גם שעומדות השורות בזכות עצמן.

      כתיבה יפה ורגישה על הזמנים ומה שביניהם...

      בני.*

        17/6/09 20:03:

      צטט: יערית 1 2009-06-11 23:42:03


      וּבַלַּיְלָה הַהוּא יָדַעְתִּי -

      אַף אִם יַהַפְכוּ רְגָעִים לְשָׁנִים 

      ועֵינַי יִכְבּוּ, לֹא אֶחְדַּל

      לְיַחֵל, לְקַוּוֹת.

       

      ישנם רגעים מסויימים בהם חשים שאסור לאבד תקווה

      ולא לחדול לעולם מלקוות שיהיה טוב

      כתיבה מרהיבה כתמיד

       

      סופשבוע נעים לך

      זהבית

       יערית יקרה, את כל החששות, התסכולים והעצב אני משאירה במילים שלי. לאחר מכן הרבה יותר קל לי להתהלך ולחייך אל העולם.

      תודה }{

       

        15/6/09 20:41:

      צטט: עודד 40 2009-06-10 22:19:55

      מקסים מאד.

        תודה עודד, שהגעת וקראת.שמחה שנהנית משורותיי :)

       

        15/6/09 19:40:
      משום מה מתנגן לי "הנשמות הטהורות" "אחכה לך" ליתר דיוק.
        14/6/09 11:52:

      שיר יפה ומרשים

      נהניתי לקרוא.

        11/6/09 23:42:

      וּבַלַּיְלָה הַהוּא יָדַעְתִּי -

      אַף אִם יַהַפְכוּ רְגָעִים לְשָׁנִים 

      ועֵינַי יִכְבּוּ, לֹא אֶחְדַּל

      לְיַחֵל, לְקַוּוֹת.

       

      ישנם רגעים מסויימים בהם חשים שאסור לאבד תקווה

      ולא לחדול לעולם מלקוות שיהיה טוב

      כתיבה מרהיבה כתמיד

       

      סופשבוע נעים לך

      זהבית

        10/6/09 22:19:
      מקסים מאד.
        10/6/09 10:39:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2009-06-08 14:15:21


      * פשוט מצוין.

       

      אגב - כיצד את מנקדת? לפי החשק? נכון?

      שמעתי שיש תכנה שעושה זאת אבל איני מכירה אותה.

      :))

       שלומות מכבית יקרה. מודה לך על מילותייך. הן נעימות לי עד מאד !

       לשאלתך, לעיתים אני מנקדת באופן ידני על ידי לחיצה על קפס-לוק ואז שיפט + אחד המספרים, עפ''י הניקוד המבוקש. 

       לפעמים בא לעזרתי מילון רב מילים. אני גם יודעת שיש תוכנות שמנקדות אוטומטית, אבל בכל מקרה, תמיד יש לשים לב

       כשיש מספר אופציות ניקוד.  תגגלי "תכנת ניקוד" , בטוחתני שתגיעי לאחת מהן.

       

       יום משובח !

        10/6/09 10:07:

      צטט: מחייכת לעולם 2009-06-08 09:11:18

      WOW השארת אותי מוקסמת ...שיר מדהים...עורר בי תחושות מוכרות...מקדישה לך את מילותיה של רונה קינן 

       לילי

      "אני לא אפסיק לרצות
      אני לא אפסיק לרצות
      אני לא אכנע לרעיון הזה
      שאי אפשר כי אפשר
      ואי אפשר
      זה עניין של הישרדות
      גם אם תגידי שדי כבר ונגמר
      אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר"



       

       מחייכת יקרה - איזו תגובה יפה כתבת - נהנית ממה בלב ובנפש !  המון תודה יקירה, על ההקדשה. יש בשירה של רונה קינן מילים שמדברות אלי עד מאד.

      יום טוב :)

       

       

        8/6/09 19:03:

      צטט: ששת שצ 2009-06-07 23:34:55


      התרגשתי

        גם אני, על שבאת וקראת.

        תודה :)

        8/6/09 18:40:

      צטט: debie30 2009-06-07 22:26:26

      רננה יקרה

      שיר שכולו תחושת זמן

      והזמן אינו נמדד על-יד מחוגי השעון,

      הזמן נמדד בגעגועים ובציפיה,

      כמה ארוכת השעות ,

      כמה ארוכים הרגעים,

      מכילים בתוכם חיים שלמים.

       כתבת משפט נפלא, דבי יקירתי !

       "הזמן אינו נמדד ע'י מחוגי השעון, הזמן נמדד בגעגועים ובציפיה"

       זמן הגעגועים - מתקתק ומכה בנו בעוצמה. מחוגי הציפיה והגעגוע, שורטים בנו שריטות של אש

       שבוערות כסנה.

       

       תגובה נהדרת הגבת }{ 

       

       

        8/6/09 18:31:

      צטט: דמוסתנס הנואם 2009-06-07 22:17:49


      איזו ציפיה קשה. כמעט נואשת הייתי אומר.

       

      מילותייך יפות ונוגעות כתמיד רננה. תודה.

       אילו רק ידעתי לאיזו ציפיה כוונת את דברייך....

       אני יכולה לכתוב על יאוש ודווי ועצבת,  אבל שם על הניר [מסך] הם נשארים.

       הכתיבה היא בעצם - התרפיה שלי 

       [יש גם את הזימרה, אבל זה כבר סיפור אחר למקום אחר] 

       

       תודה על התשבחות דמוס, איש יקר :)

        8/6/09 18:27:

      צטט: חולם סדרתי 2009-06-07 20:46:16

      הזמן קשור בזיכרון, אבל האם קירבת הלבבות לא נמצאת מחוץ לממלכתו?

      אם הזמן קשור בזכרון, אזי אצלי הוא [הזמן] מקוטע וּמְפְּלוּנְטַר חליפות......

      מינקות אנחנו מכוונים להאמין, שקרבת הלבבות לעולם תהא. כמה חבל, שעבור כה רבים מאיתנו הדבר הופך להיות יותר ויותר שייך.... לממלכת החלומות.

      שמחה מאד שהגעת :)

        

       

        8/6/09 18:20:

      צטט: אביה אחת 2009-06-07 20:09:27

      רננה יקרה

      התגעגעתי לקרוא את שירייך

      והנה היום התענגתי על יופי השיר

      יפה ההשראה מתמר

      תודה וערב נפלא

      (אשוב מחר)

       

      וּזְמַנִּי שֶׁלִּי

      נִטְמַן בַּעֲבָרִי.

      לֹא יוּכַל אִישׁ

      לְהַעֲלוֹתוֹ בְּפָנַי,

      אֶלָּא אִם יִמְצָא

      אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְלִבִּי.

       אביה, נשמה יפה שכמותך.

        כשאת כותבת שאת מתגעגעת

        אני מבינה שאולי הגזמתי בפסק הזמן

       שאני מטילה על עצמי בין פרסום לפרסום

       

       תודה יקירה - את הכוכב !

        8/6/09 18:05:

      צטט: לולה בר 2009-06-07 13:45:24

      רננה יקירה,

       

      שני שירים נפרדים המה.

      השיר הראשון אינגמטי בחלקו, אך לדעתי רומז על אירוע טראומטי שהתרחש בלילה מסוים, ואת מעולם לא חדלת לקוות ולייחל למהפך כלשהו, אולי למפגש טוב או סוף טוב.

       

      השיר השני הוא מיוחד יותר, כי עוסק באסוציאציות פילוסופיות של מהות הזמן בציר תנועתו:

       

      וּזְמַנִּי שֶׁלִּי

      נִטְמַן בַּעֲבָרִי.

       

      לקריאתי, מחוגי הזמן עצרו אי שם ב"עבר" (אולי מאותה סיבה, שבאה לידי ביטוי בשיר הקודם) והוא קבור עמוק בלב מפאת הכאב. אבלללל, חשוב לזכור שככל שאנו זוכרים את ה"עבר" אנו מביאים אותו אל ה"הווה" והוא משמש חלק אינטגרלי מן "ההווה", ואין ספק שאירועי העבר של אדם משמשים לו אבני דרך.

      יש בשיר דבר והיפוכו < מחד החיים נטמנו בעבר, מאידך יש קושי נפשי להעלותו בפניך .

      שיר מדמם, שיר של כאב עמוק.

      תודה, ואני עוד אשוב :)

      לולה

       לולה יקירתי,

       הרשומה הזו היא ניסוי קטן ואנטימי. לא פרסמתי עד הים שני קטעים שמתייחסים לאותו הנושא. מעדיפה קטע אחד. במקרה זה, מצאתי את החיבור ביניהם דווקא בשל ההיפוך, עליו דיברת, אך היפוך שבו בקטע אחד תחושות מאד אישי, אך יכול להתייחס לכל סיטואציה בחיינו [לאו דווקא גבר-אישה]   הקטע השני הושפע ישירות מיצירתה של תמר רבנו, נכתב ב"הינף קולמוס" ופורסם ללא עריכה או תיקון והפעם, שמחה על כך.

      כל כך שמחה על  תגובתך, היא גרמה "לסדר" דברים בראש.

       

       


      * פשוט מצוין.

       

      אגב - כיצד את מנקדת? לפי החשק? נכון?

      שמעתי שיש תכנה שעושה זאת אבל איני מכירה אותה.

      :))

        8/6/09 09:11:

      WOW השארת אותי מוקסמת ...שיר מדהים...עורר בי תחושות מוכרות...מקדישה לך את מילותיה של רונה קינן 

       לילי

      "אני לא אפסיק לרצות
      אני לא אפסיק לרצות
      אני לא אכנע לרעיון הזה
      שאי אפשר כי אפשר
      ואי אפשר
      זה עניין של הישרדות
      גם אם תגידי שדי כבר ונגמר
      אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר"



       

        7/6/09 23:34:

      התרגשתי
        7/6/09 22:26:


      רננה יקרה

      שיר שכולו תחושת זמן

      והזמן אינו נמדד על-יד מחוגי השעון,

      הזמן נמדד בגעגועים ובציפיה,

      כמה ארוכת השעות ,

      כמה ארוכים הרגעים,

      מכילים בתוכם חיים שלמים.

        7/6/09 22:17:


      איזו ציפיה קשה. כמעט נואשת הייתי אומר.

                                       

      מילותייך יפות ונוגעות כתמיד רננה. תודה.

        7/6/09 20:46:
      הזמן קשור בזיכרון, אבל האם קירבת הלבבות לא נמצאת מחוץ לממלכתו?
        7/6/09 20:09:

      רננה יקרה

      התגעגעתי לקרוא את שירייך

      והנה היום התענגתי על יופי השיר

      יפה ההשראה מתמר

      תודה וערב נפלא

      (אשוב מחר)

       

      וּזְמַנִּי שֶׁלִּי

      נִטְמַן בַּעֲבָרִי.

      לֹא יוּכַל אִישׁ

      לְהַעֲלוֹתוֹ בְּפָנַי,

      אֶלָּא אִם יִמְצָא

      אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְלִבִּי.

        7/6/09 13:45:

      רננה יקירה,

       

      שני שירים נפרדים המה.

      השיר הראשון אינגמטי בחלקו, אך לדעתי רומז על אירוע טראומטי שהתרחש בלילה מסוים, ואת מעולם לא חדלת לקוות ולייחל למהפך כלשהו, אולי למפגש טוב או סוף טוב.

       

      השיר השני הוא מיוחד יותר, כי עוסק באסוציאציות פילוסופיות של מהות הזמן בציר תנועתו:

       

      וּזְמַנִּי שֶׁלִּי

      נִטְמַן בַּעֲבָרִי.

       

      לקריאתי, מחוגי הזמן עצרו אי שם ב"עבר" (אולי מאותה סיבה, שבאה לידי ביטוי בשיר הקודם) והוא קבור עמוק בלב מפאת הכאב. אבלללל, חשוב לזכור שככל שאנו זוכרים את ה"עבר" אנו מביאים אותו אל ה"הווה" והוא משמש חלק אינטגרלי מן "ההווה", ואין ספק שאירועי העבר של אדם משמשים לו אבני דרך.

       

      יש בשיר דבר והיפוכו < מחד החיים נטמנו בעבר, מאידך יש קושי נפשי להעלותו בפניך .

       

      שיר מדמם, שיר של כאב עמוק.

      תודה, ואני עוד אשוב :)

      לולה

       

       

        7/6/09 08:27:

      צטט: renana ron 2009-06-07 07:50:44

      צטט: ,תשוקי 2009-06-07 06:55:01

      אני אשמע חצוף ואולי אף לא אהוב

      אך את שאלתי אשאל:

       "וּבַלַּיְלָה הַהוּא "

      את הפתיח הזה פגשתי

      בהמוני שירים בקפה.

       

      האם זה פתיח  חובה

      של איכות או מגדר ?

       

      שוקי

      כידוע, השפה העברית משותפת לכל עם ישראל על תפוצותיו, ובכללם, גם על תושבי הקפה. אם שתי מילותי: "ובלילה ההוא", מאירות זיק של זיכרון בראשך, נאה הדבר בעיני.

       

       

       

      המילים והדמויים שלך רננה גבוהים ונישאים עבורי ולבינתי הדלה.

      וטרם מצאתי לי סולם איתו אפשר להגיע לגבהים האלה.

       

      שוקי

       

        7/6/09 07:54:

      צטט: תמר רבנו 2009-06-07 07:30:39


      בקריאתי,

      רננה יקרה

      הזמן מיהר לפעום

      בתוך ליבי

      וכאב איתך

      את כאב הציפייה.

       

      שמחה להיות השראה

      תמר.

       תמר יקירה, אין דבר נעלה בעיני יותר,

       מהפרייה הדדית בין היוצרים, כאן ובכל מקום אחר.

       היא מקור לאין ספור יצירות חדשות - ואני מקווה בכל לבי,

       שכך יהא תמיד.

       

       בהערכה רבה,

       שלך, רננה :)

        7/6/09 07:50:

      צטט: ,תשוקי 2009-06-07 06:55:01

      אני אשמע חצוף ואולי אף לא אהוב

      אך את שאלתי אשאל:

       "וּבַלַּיְלָה הַהוּא "

      את הפתיח הזה פגשתי

      בהמוני שירים בקפה.

       

      האם זה פתיח  חובה

      של איכות או מגדר ?

       

      שוקי

      כידוע, השפה העברית משותפת לכל עם ישראל על תפוצותיו, ובכללם, גם על תושבי הקפה. אם שתי מילותי: "ובלילה ההוא", מאירות זיק של זיכרון בראשך, נאה הדבר בעיני.

       

       

       

        7/6/09 07:45:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-06-07 02:17:35


      וּזְמַנִּי שֶׁלִּי

      נִטְמַן בַּעֲבָרִי.

      לֹא יוּכַל אִישׁ

      לְהַעֲלוֹתוֹ בְּפָנַי,

      אֶלָּא אִם יִמְצָא

      אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְלִבִּי.

      כמה אמיתי וכמה נכון. כל מילה חקוקה בסלע לבי. אשוב

       תודה יהודית, שמחה וגאה

       על ששורותי ומילותי מוצאות

       מסילות אל לבך

       

      תודה !

        7/6/09 07:30:


      בקריאתי,

      רננה יקרה

      הזמן מיהר לפעום

      בתוך ליבי

      וכאב איתך

      את כאב הציפייה.

       

      שמחה להיות השראה

      תמר.

        7/6/09 06:55:

      אני אשמע חצוף ואולי אף לא אהוב

      אך את שאלתי אשאל:

       "וּבַלַּיְלָה הַהוּא "

      את הפתיח הזה פגשתי

      בהמוני שירים בקפה.

       

      האם זה פתיח  חובה

      של איכות או מגדר ?

       

      שוקי

       

       


      וּזְמַנִּי שֶׁלִּי

      נִטְמַן בַּעֲבָרִי.

      לֹא יוּכַל אִישׁ

      לְהַעֲלוֹתוֹ בְּפָנַי,

      אֶלָּא אִם יִמְצָא

      אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְלִבִּי.

      כמה אמיתי וכמה נכון. כל מילה חקוקה בסלע לבי. אשוב

        7/6/09 01:29:

      ניסיתי להראות את מורכבות הזמן

      ואני שמחה לקרוא את הפרשנות שלך.

      תודה מיקית :)
        7/6/09 00:57:


      רננה יקרה,

      עובר רגש חזק של ציפייה לרגע מסוים

      שלא הגיע, ובהיעדרות שלו

      העבר ההווה והעתיד הפכו להיות זמן,

      זמן אחד מסוים, שבו מצוי הכאב.

      תודה ושבוע טוב.

      פרופיל

      renana ron
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      יהושע יוסף - צלם ומשורר

      דבורה ש (debie30) - יוצרת ייחודית

      הבלוג שלי ב-Blogger.com - מוזמנים