חלומות סובלניים
\"כמה סוכר שלא תשימי בקפה הארור הזה, הוא לא ימתק לך\". כך התחיל הקול בראשי את הבוקר שלנו יחד. \"תבחשי חזק ככל שתוכלי יקירה. שפכי את כל צנצנת הסוכר לתוך הכוס הכחולה שלך ועדיין. לא ימתק לך\". מביטה סביב, לראות אם מישהו מלבדי שומע את הקול הארור הזה, כאילו שאני לא יודעת את התשובה...
\"לא ימתק לך\" אמר הקול. ואני האמנתי. עדיף כבר בלי סוכר, לפחות לא תתאכזבי, דיברתי לעצמי, בלי קול.
תמצאי את אושרך בדברים אחרים היום ילדה. תשתי תה.
פוסטים פופולאריים
-
ערמת מחשבות לא מקופלת.
11/7/08 | 3666 צפיות
-
שאריות של החיים
11/8/11 | 2334 צפיות
-
אחד מהבטן
2/11/09 | 1064 צפיות
-
מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
24/10/12 | 2036 צפיות
-
אחת על אחד. אלוהים ואני. שיחה בלי כפפות.
20/6/08 | 3434 צפיות
-
הפקרות מקודשת
14/3/08 | 2346 צפיות
פוסטים אחרונים
- מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע 24/10/12
- אישה חרסינה 8/2/12
- אומרים שתכף... 24/12/11
- או שזה הזמן למות 21/12/11
- מאוחר מידי 29/9/11
- שאריות של החיים 11/8/11
הכל מדויק
| "הכל מדויק". ככה זה התחיל. מהצירוף הזה, שמכיל מאחוריו עולם שלם, מצד אחד ופשטות מאוד גדולה, מהצד השני. האמת? ככה הכל מתחיל. ככה זה עובד עם הדיוק הזה. רגע אחד, בו הכל מסודר בצורה המסוימת ההיא, שגורמת להכל הספציפי ההוא להתאפשר. "הכל מדויק", אמרתי לך ואתה התעקשת ושאלת שוב, "איך..איך זה ש..הכל מדויק?" חייכתי אליך, יודעת שאינך מצפה לקבל ממני תשובה שתוכיח, אלא רק משהו שיניח לסַפֵק את הדעת. יודע, שהתשובה שתקבל ממני, לא תהיה זו ,שתשתיק לך את השדים ההם, אבל עדיין, מחפש לרגע, מעט מהביטחון, בידיעה ההיא שלי, שהכל, אבל ממש הכל, מדויק. לגמרי. בטירוף הזה, שאנו חיים בו, קל מאוד לאבד את עצמנו. את המקום האמיתי והנכון שלנו. אותו מקום שיודע לקבל עבורנו את ההחלטות הנכונות, שיודע מה טוב, אבל באמת טוב בשבילנו. "לאבד את הבטן" אני קוראת לזה. הבטן ההיא, שיודעת לכאוב תמיד, רגע אחרי שאנחנו מתעקשים להתעלם ממנה ולהחליט ישר מהראש, בדיוק את ההחלטה הלא נכונה לנו, אבל הנכונה לכל העולם, כי "מה יגידו כולם". לאבד את האמת. האמת הפרטית שלנו. אותה אמת, שאנחנו מרשים לעצמנו להוציא לאור רק בחושך, כשאף עין מבקרת לא רואה. מהר מאוד אנו מוצאים עצמנו, ממש כמו רוב העולם, מתעסקים ב"אין" במקום ב"יש". רצים במרוץ אינסופי ממטרה אחת לאחרת, שוכחים בכלל לשם מה יצאנו מלכתחילה למרוץ הזה. עייפים, בעיקר, עייפים. שוכחים אפילו לשאול את עצמנו, מתי עצרנו לאחרונה להביט על הנוף שבדרך, מבלי לחשוש שאנחנו מאבדים זמן יקר או חלילה כסף, בדרך אל המטרה הלא נודעת? מתי לאחרונה העזנו לחשוב שאולי בכלל הנוף הקסום הזה, שהולך לאיבוד, בעודנו ממהרים כל כך, הוא, הוא המטרה עצמה? ולנשום? מתי לאחרונה נשמנו, כמו שצריך, עד הסוף, פנימה, לאט ועמוק, ככה, רק כי זה עושה נעים ולא כי זה קורה לבד, על הדרך? משונה, דווקא בעידן בו איש כבר לא מעז לצאת מהבית בלי מכשיר כסוף מתוכנת כהלכה המראה לנו את הדרך, ליעד המדויק, תוך שהוא צועק עלינו ללא הרף, עם כל סטייה קלה מהמסלול, "פנה ימינה", או "צא ביציאה השנייה", הלכנו לאיבוד. "הכל מדויק" אמרתי לך הערב, מתכוונת לכל אחת משתיים המילים. לא כי אין לנו תפקיד, לא כי אנחנו פאסיבים, על לוח המשחק הזה, לא. הכל מדויק, כי את מה שנתון אין בידנו לשנות. ועם נתוני הפתיחה האלה, בכל סיטואציה נתונה, נעשה את המיטב וגם נצליח. נצליח, כי זו האפשרות היחידה, להצליח. לא לשווא סודרו הכלים על הלוח בצורה המדויקת הזו, בשנייה הזו. כי הכל ידידי, מדויק. לגמרי. היקום הזה, גדול מאיתנו אלפי מונים. עם זאת, יש לנו המון כוח, בתוך הסידור הכאוטי הזה, להפיק חיים נפלאים. לא טיפה פחות מזה. נפלאים. יש פסגות על לטפס עליהן. בי נשבעתי. כאלה, שחלמת עליהן וכאלה שלא העזת עדיין. פחדי ענק שתכבוש, תוך צחוק מתגלגל ובורות קטנים, שיתגלו לך כתהומות נשייה. גם את אלה תעבור, ללא ספק, אולי בקושי רב, אבל תצא מנצח. כי אין דרך אחרת. זה היופי במשחק הזה, איש. מתים רק פעם אחת. וגם אז, אין הודעה מראש, כך שאין זמן להתכונן לכך או אפילו לפחד. ועד אז – חיים. מאוד חיים, כי אם מהמוות אין טעם לפחד, זה הופך את כל שאר הפחדים לקטנים וחסרי ערך לא? "יש בך הכל" אמרתי לך הערב והזכרתי גם לעצמי. הכל. הכל ינחת במקום הנכון, בזמן הנכון. העבודה, החיוך ו... גם ההיא, שתאהב אותך, אוהב אותה. ממש ככה, כמו שאתה, כמו שהיא. כי באהבה, כמו ביצירת אומנות. לא מוחקים ומציירים מחדש רק כדי שיתאים. אהבה, זה מהבטן זוכר? מתאהבים בציור ממבט ראשון בגלריה וישר חייבים אותו בבית. לתמיד. ככה זה לפחות בהרגשה. גם אם לרגע. אבל לרגע, הרגע הזה, הוא הכל. ואז? לא חשוב כמה הוא עולה, או מי צייר אותו, או אם בחיים לא חלמת, שכזה ציור תתלה אי-פעם אצלך בסלון. בדיוק את הציור הזה, אתה רוצה, כי כרגע הרגיש לך, שהציור הזה מתאים בול, אבל בול לסלון שלך. וכשמרגיש לך, אתה תעשה הכל, אבל הכל, כדי שהציור יכנס. לא תחשוב לרגע, לשנות אותו, חלילה. אז תזיז קצת את הספה, תקנה מזנון חדש, תיפטר מהטלוויזיה כדי לפנות לו קיר, אבל זה ממש בקטנה, כי בכל זאת, אהבה ממבט ראשון או לא אהבה ממבט ראשון J? כשתסיים, תביט עליו מחייך. תיישר אותו קצת ימינה וטיפה למעלה, כי אתה הלא יודע, שדיוק היא לא סתם מילה בת 4 אותיות. היא תורה שלמה. ממש כמו המפגש שלך עם הציור הזה. ממש כמו החיים שלך, כמו החיוך הזה שלך עכשיו, כמו הבחירות והזכות שלך, לעשותן מחדש, בכל רגע נתון. ממש כמוך. מדויק לגמרי.
|
תגובות אחרונות
-
עושה הנפלאות
בתגובה על שאריות של החיים
-
רו"ח עובד חקלאייעוץ וחונכות פיננסית
בתגובה על
-
נובר
בתגובה על מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
-
בא מן השתיקה
בתגובה על
-
77777777
בתגובה על עכשיו ככה
-
הולמס
בתגובה על כחול.
תגובות (59)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בדיוק*
הכל מדויק
מתויק בנשמה עוד לפני שהגוף הגיע
במי נתאהב ולמה מתי ואיך?
פוסט יפה ומושקע
הקטע הכי חזק שאהבתי הוא
"זה היופי במשחק הזה, איש. מתים רק פעם אחת. וגם אז, אין הודעה מראש, כך שאין זמן להתכונן לכך או אפילו לפחד. ועד אז – חיים. מאוד חיים, כי אם מהמוות אין טעם לפחד, זה הופך את כל שאר הפחדים לקטנים וחסרי ערך לא?"
התענגתי עך כל מילה
תודה לך..:)
התענגתי עך כל מילה
תודה לך..:)
*
אז
לוקחת כעת נשימה א ר ו כ ה
כי שכחתי...
ואם הכל מדוייק?
לא יודעת. זה נשמע לי מדוייק מדי.
הכל במידה.
בדיוק.
הכתיבה שלך....
פוסט מענג עם הרבה מוסר השכל
בעקר התחברתי וצחקקתי לתיאור המלבלב על מופלאות הגי' פי אס
באמת הכל מדויק.
ובכל זאת, כמו שאנחנו טועים בדיוק בא אותו ג'י פי אס וצווח לנו בתוך האוטו
"חישוב מסלול מחדש"
הכל מדויק
רק ממבט ראשונ, כי אחרת זה לא זה.
אהבתי את הדיוק שבעניין
ממש מצא חן לו
תודה
:)
התפעמתי.
והבטן שלי פגשה דיוק.
והתרגשה.
פרפרים רישרשו בכנפיהם.
ככה אני יודעת שאני לא באיבוד.
אכן מדוייק
יש לי מקום שזקוק בדיוק לדיוק המדויק שלך.
זה תזמון כל כך מדויק שלא שומעים את פעולת המנוע, התנועה כל כך חלקה שאי אפשר לפנות לכיוון לא נכון.
את רק צריכה לדעת את זה מהבטן.
כמה מדוייק, ככה הדרך אל הדיוק הכי לא ברורה שבעולם.
ובכל,ל לא בטוח שיש דרך...
לפעמים זה פשוט נופל עליך התחושה שזה...
הכי הכי מדוייק שבעולם, גם אם בתובנה לא ברור בכלל מה הוביל לדיוק המושלם הזה..
:~)
שקט בחדר , רק שעון מתקתק .
שפתו ברורה , תיקתוקו מדיק.
שעוני הפנימי רץ או זוחל,
תלוי במצבי - קודר או צוהל.
הכל מדויק לאותו רגע .
ברגע ,
הכל יכול לקרות , הכל נראה ברור כל כך ,
ולא ברור בכלל.
הכל נראה מוצלח כל כך , אך גם נראה אומלל.
הכל הפיך, הפכפך ,
בתוך רגע מסויים ,
יקרה אשר לקרות מוכרח.
הכל יכול לקרות.
אז מה מדויק?
אני אומר לך -
אם לא אראה , לא אשמע,לא אחשוב ...
בזמן שנותר לי לא אוכל לאהוב :)
זה מדויק
(different) תורה שלמה.
חשבתי על זה ואת צודקת בענק, מכיוון שכך או כך לא ניתן להתנגד לכיוון אם לא בסופו של יום אז בסופו של דבר אז הכל מדוייק.
את בדיוק לטעמי!
אהבתי מאד....
איזה כיף לקרוא אותך. את כותבת מקסים, נקי, מדויק מאוד...
רק שבחיים, הדיוק הוא חוסר הדיוק. וגם הדיוק הוא רגעי... וחולף... אותה תמונה מתאימה היום לסלון ומחר לחדר השינה ומחרתיים... לבית אחר :)
+ אורן
מסכים עם דבריך אהובתי
כל מילה בסלע
לאבד את האמת-הכל מדוייק
מהר מאוד אנו מוצאים עצמנו, ממש כמו רוב העולם, מתעסקים ב"אין" במקום ב"יש". רצים במרוץ אינסופי ממטרה אחת לאחרת, שוכחים בכלל לשם מה יצאנו מלכתחילה למרוץ הזה. עייפים, בעיקר, עייפים.
אז
ככה זה עובד בדיוק
בטירוף שאנו חיים קל לאבד את עצמנו,את המקום האמיתי והנכון שלנו
ואם משהוא לא נכון מתגייסים הגוף והנשמה להתריע
ואם כואבת הבטן זה אומר בדיוק"אמת"
לא להתעלם
הכל מדוייק!
כן טל , מדוייק להפליא .
במבט חפוז לאחור , הכל נראה מושלם ברצף המוחלט של הדברים כולם
ולרגע אחד נדמה שאין אפשרות אחרת אבל
יש המון אפשרויות וכל קומבינציה טובה כמו אחרת כי הכל מדוייק להפליא.
ובחירתך - כן בחירתך לומר מילים כאלה ולא אחרות גם כן מדוייק
את מסוכרנת אהובה באופן מופלא ו....כן , מדוייק.
היום הוא היום המדוייק ביותר מבין האפשרויות שהיו במחר של אתמול .
נמסטה.
מדוייק
איזה כיף היה לראות אותך
כל כך מדוייק שזה בדיוק העיניין בדיוק של הדייקנות....
דייקי לך אהובה
יקירתי פוסט יפה ומדויק.
בול!
* .
פיתחת את התורת הדטרמיניזם מעבר למצופה...
הכל כ"כ מדויק, אכן, גם מה שלא...
כתיבה מדויקת ומהנה !!!
יפה.
כמה נכון (אייקון של גבר עם צמרמורת)
יפה.
כתבת מדויק ויפה .
את מקסימה ומדוייקת
והפוסט שלך מדוייק
וכיכבתי
כמו שאשתי אומרת:
בדיוק
לא הכל מדוייק, אין תוכנית יש כיוון.
היקום .........דרכיו..........המדבר............הדיוק...........
בני ישראל הלכו במדבר 40 שנה ועברו שם תהליך לקראת ההגעה לארץ
אולי בגלל השקט שקיים במדבר , אפשר להקשיב שם יותר לנפש
והייקום.......כמו חדש שצריך לסדר , אבל כל אחד יש לו סדר משלו
לכל אחד יש את הדיוק שלו
והאמת.........האמת לעיתים עיוורת , אך מהר מאוד היא פוקחת עיניה ומתעוררת
אהבתי את הפוסט אהבתי מאוד
העברת את התחושות בצורה נפלאה:)
את פשוט מדהימה, מדוייקת!
"לא ניתן לדרג פעמיים ב 24 שעות"
אחזור לככב*
אנחנו נהנים תכופות לחשוב שליקום ישנה איזו דרך קוסמית לסדר את חיינו,
לא תמיד זה עובד, יו נואו, לפעמים אנחנו שוכחים שחלק גדול תלוי בנו,
במחשבות שלנו, במילים שלנו, במעשים,
ישנם הרבה דברים שכתבת אשר נגעו לי,
כמו אהבה בלתי מתפשרת, בלי צורך לשנות אף אחד,
כמו הציור ההוא בסלון, שיקשה עלי להיפרד ממנו,
כמו להריח את הפרחים שבדרך, לנשום עמוק באמצע החיים ( או שומקום ),
החיים קורים בזמן שמתכננים אותם ?
( או, החיים אינם החזרה להצגה, את צודקת, הם ההצגה עצמה )
החיים לא תמיד מדוייקים, הם לא יסתדרו לנו תמיד בעיגול או ריבוע מושלם,
זה מה שיפה בהם.
את יודעת להעביר את התחושות כל כך נכון.
בדיוק כך
:)
פוסט אינטלגנטי, חכם ורגיש -על מה שמעיף אותנו ומה ניתן לעשות כדי שנעוף - אהבתי כבר אמרתי?
דיוק להכי הכי פנימה
הדיוק הבלתי ניתן להבנה
של הזמן הנכון ובמקום הנכון....
תודה ד. (ת)
בשקט
*
אני רואה את התובנות שהבאת איתך מהמדבר הצהוב
לרגע זה היה נשמע כאילו את מדברת מתוכי את האהבה שלי
ואת - אל תשכחי
הכל נמצא כבר כאן
הכל נמצא כבר בך
הכל כבר "יש"
ממש
במדויק
גם האהבה שלי אליך
פה
משאירה לך קצת.
מרגישה?
בדיוק כמוך*
פוסט יפה ו מדוייק תודה חמודה שבוע טוב
...כתבת במדוייק.
שבוע מדוייק יקירה
ממילא הכל מדויק. יש סדר גם בבילבול הוא מתחיל, מתרחש ונגמר.
לכן נכון לחוש ולחיות כל רגע נתון להביט ולראות ולהנות, לרצות להנות והשאר יגיע במדויק כפי שצריך היה, ממילא.
כתבת טוב ויפה מהבטן *
אצלי זה לא יכול להיות מדוייק בכלל
אצלי זה מערבולת שאי אפשר לצאת ממנה
אבל בראש שלי הכל מדוייק
הבעיה שאצלי לאחרונה הרגש השתלט על ראשי
ואין לי גישה אליו למרות שאני יודעת מה אני
צריכה לעשות במדיוק
הפיצוץ יבוא בסוף השאלה מתי
כבר רוצה להיות אחרי זה ואז כולי יהיה דיוק מדוייק*
צריך לדייק במדוייק !
זה מדוייק