שוב לא נרדמתי כל הלילה, הפעם נזכרתי ברוני,

קמתי ושמעתי מוסיקה, רוני הכיר לי את גראנד פאנק, אני הכרתי לו את ריינבו,

ידידות מוזרה שצמחה מתוך שיחה על מוסיקה.

מועדון שכונתי, היו עורכים שם מסיבות ריקודים, אני הלכתי בגלל המוסיקה (בספרות מנציחים אותנו כטאפטים או קישוטי קיר)

אני תלמידת תיכון, רוני פליט מערכת החינוך, מבנה גוף של בריון עם לחיים ורודות וחיוך נבוך.

היום אני מבינה דברים שלא הבנתי אז, הוא ניגש אלי ושאל אם אני רוצה שהוא יכין לי מדפים לחדר, אני עניתי בזעף שלא,

הוא ליטף לי את הלחי, חייך ונעלם.

עם הזמן הוא הפך לחבר הכי טוב שלי, איש סודי, היום אני מתחרטת על דברים ששיתפתי אותו, אבל כבר מאוחר מדי.

הוא בא לבקר אותי בביה"ס, אני הראתי לו את החתיך עם ההונדה שהייתי דלוקה עליו מרחוק,

כעבור שבוע רוני הופיע עם הונדה, כל הילדות המטופשות התגודדו סביבו, אני ניגשתי , סיננתי בחיוך "דון ג'ואן"

הוא ליטף לי את הלחי, חייך ונעלם,

באחת הפעמים, לאחר העלמות של חודשים הוא הופיע חיוור, רזה ומבולבל,

סיפר שהתחיל להשתמש בסמים, אמר שאני היחידה שיכולה לעזור לו לצאת מזה, ניסה לנשק, אני חמקתי ואמרתי לו

שזאת אחריות גדולה מדי , אני רק בת 16,ואנחנו ידידים לא בני זוג, הוא ליטף לי את הלחי, חייך ונעלם,

כעבור שנה הוא חזר, שמענו יחד מוסיקה ואני מילמלתי לו שאני רוצה לנסות ג'וינט, הוא שתק, לא ליטף לי את הלחי ולא חייך.

כשחזרתי וביקשתי, הוא סרב והשביע אותי שלא אנסה ללא ידיעתו,

ערב אחד הלכתי לחפש אותו במועדון הסנוקר הידוע לשמצה, לילדות טובות אסור היה להכנס לשם, ביקשתי ממישהו שיקרא לו,

ההוא ענה שהוא יכול לספק לי מה שרוני יכול, התעקשתי שיקרא לו,

רוני בא לקראתי מחייך, סיפרתי לו על ההצעה, הוא לא ליטף לי את הלחי ולא חייך, הוא אחז לי ביד בחוזקה ומשך אותי.

הלכנו אליו לדירה, הוא גילגל  ג'וינט, אני הבטתי בשקט,

הוא הצית את הג'וינט, שאף עמוק והעביר לי, אני חיקיתי אותו, שאפתי עמוק ו.... נחנקתי, השתעלתי ולא הצלחתי לנשום, דמעתי ,צרב לי בגרון, החזרתי לו את הג'וינט,

הוא ליטף לי את הלחי וחייך..... ואני בכיתי.