צטט: עופר בר 2009-10-07 13:07:24

אני מאמין בלשחות נגד הזרם

בכשרון, וביצירה

 

תודה על הפוסט

 

עופר,

נעים לדעת שיש עוד אנשים שמאמינים ביצירה ובחשיבה עצמאית...

תודה שביקרת אצלי.

ליאת

צטט: עופר בר 2009-10-07 13:07:24

אני מאמין בלשחות נגד הזרם

בכשרון, וביצירה

 

תודה על הפוסט

 

עופר,

נעים לדעת שיש עוד אנשים שמאמינים ביצירה ובחשיבה עמצאית...

תודה שביקרת אצלי.

ליאת

אני מאמין בלשחות נגד הזרם

בכשרון, וביצירה

תודה על הפוסט

כמה שזה נכון,

כל מילה אמת,

איזה צילום יפה,

שנה שכולה עשייה ופריחה ,

שנה טובה מלאת אהבה ,

 שנת אושר, שמחה ורגיעה,

גמר חתימה טובה

שרה קונפורטי,

www.sarakonforty.com

התמהיל האישי נבנה בהתאמה לאישיותי.

כל אחד עם העדיפות שלו.

כמובן שעבודות הכפיים ניצבות הרחק.

עם הספר בוחר אחרת.....

החוכמה היא בשילוב. חשוב לדעתי, כמו שאמרת, לדעת גם לעשות לא רק לדבר. האמת שבמהות זה לא השתנה מהעולם הישן, גם אז היו "דברנים" שלא בהכרח היה להם גיבוי במעשים. רק שהיום בעקבות זמינות המידע הרבה יותר חשופים לדיבורך.

כל עוד הדיבורים מגובים במעשים זה בסדר מבחינתי ולטעמי, מי שרק מדבר לא יצליח להסוות זאת לאורך זמן.

ודבר אחרון. לעבוד קשה זה לא בושה. כמו שפתחתי, החכמה היא לעשות את הדברים במינון נכון.

אלירן. 

צטט: רוני פרידמן 2009-06-07 19:33:58

ראשית, התמונה מדהימה..

לשאלתך-

אני מאד מאמינה באחד על אחד,

בלכלכך את הידיים במוץ,

 בלגרוף את השלכת מהפתח של הבית לבד,

 בלשתול ביגוניות בעדניות לבד,

בלקיים מפגשים חברתיים כמה שיותר.

עם כל הכבוד לעידן הידגטאלי, אין תחליף למדיום האנושי. ויחד עם זאת, כבלוגרית מכורה, כל הדיגטאלי יש בו הרבה תועלות רבות שמקלות על החיים גם של אלו שבוחרם לחיות  קרוב לאמא אדמה.

הכי חבל לי בכל עידן האינטרנט- זה חוסר התקשורת הטבעית בין ילדים,

כל המסנ'גר, והס.מ.ס...

 כל משחקי המחשב שמדביקים אותם לכיסא במקום שישחקו בחוץ גולות או 5 אבנים. זו החמצת המאה.

את כל כך צודקת ילדינו ואנו משלמים מחיר "דיגיטלי"

הלוואי וניתן היה להנות מהבונוסים והתועלת של תקשורת רב מימדית

אינטרנטית ומסומסת ללא תשלום מחירים של תום וילדות בחוץ.

זה משליך על כל הדינמיקה החברתית הן של ילדינו והן שלנו.

צטט: אדריכלית עדנה מור 2009-06-07 17:38:48

היי, ליאתוש, איזה רעיון מקסים לפוסט!

לשאלתך: אני מאמינה ביושר, בכנות, בכוח הרצון, בירידה לפרטים, בהקשבה ובהתמדה...

כל כך עדנה את - עדינה ונחושה,

מתחברת לכל מילה.

צטט: yael39 2009-06-07 16:27:31

אני מאמינה בנתינה ובחברות.

יעלי,

אמן!

ראשית, התמונה מדהימה..

לשאלתך-

אני מאד מאמינה באחד על אחד,

בלכלכך את הידיים במוץ,

 בלגרוף את השלכת מהפתח של הבית לבד,

 בלשתול ביגוניות בעדניות לבד,

בלקיים מפגשים חברתיים כמה שיותר.

עם כל הכבוד לעידן הידגטאלי, אין תחליף למדיום האנושי. ויחד עם זאת, כבלוגרית מכורה, כל הדיגטאלי יש בו הרבה תועלות רבות שמקלות על החיים גם של אלו שבוחרם לחיות  קרוב לאמא אדמה.

הכי חבל לי בכל עידן האינטרנט- זה חוסר התקשורת הטבעית בין ילדים,

כל המסנ'גר, והס.מ.ס...

 כל משחקי המחשב שמדביקים אותם לכיסא במקום שישחקו בחוץ גולות או 5 אבנים. זו החמצת המאה.

היי, ליאתוש, איזה רעיון מקסים לפוסט!

לשאלתך: אני מאמינה ביושר, בכנות, בכוח הרצון, בירידה לפרטים, בהקשבה ובהתמדה...

מקסים,

והגישה הטבעית פשוט מעוררת קנאה.

צטט: eastern oak 2009-06-07 12:32:29

מאמין במה שאת אומרת כאן בכל לב. שאפו.

תודה , חשוב לדעת שיש  עוד שותפים לדעות אלו...

צטט: eastern oak 2009-06-07 12:32:29

מאמין במה שאת אומרת כאן בכל לב. שאפו.

תודה , חשוב לדעת שיש  עוד שותפעם לדעות אלו...

צטט: בת-אל פיסול ועיצוב 2009-06-07 12:08:25

שותפה לתחושותיך, ליאת.

מהיכן הצילום היפה ?

הי בת-אל,

הצילום הינו מרודוס אי קסום שחזרנו ממנו לפני חודש.

אהבתי לראות שהם עדיין משתמשים במיומנויות וחומרים מקומיים.

הרצפות החוץ עשויות חלוקי אבן בשני צבעים כפי שהינך רואה.

הגינון הינו צמחייה ים תיכונית, אין דשא אך המון עצי פרי ושיחים

החיים טוב בתנאי האקלים. בחופים לא נוגעים מעט מאד טיילות בנויות

כמעט אין בטונים בקרבת הים. התמונה הנ"ל ממרחצאות...

מעורר השראה ומחשבה, לא?

שותפה לתחושותיך, ליאת.

מהיכן הצילום היפה ?