בסך הכל שבועיים, והקפה הולך ותופס אצלי מקום.. הידועה בכינויה -רוניאלי- ניסתה חודשים לשכנע אותי להצטרף ולי זו נראתה עוד דרך למשועממים להעביר בה את הזמן, וכל עניין הכוכבים והחברים שצוברים במאות ואלפים. בשביל מה? לא הבנתי. כל אחד שולח על פני המים הוירטואליים תכנים ויצירות ומחכה לראות מי הגיב, מי כיכב ומי לא. לקנות בזול עוד ליטוף לאגו. ובזמן כל כך קצר אני מרגישה כאן כמו בדירת שותפים ענקית, אפשר לצאת לסלון ולשבת שם עם מי שנמצא כרגע בבית, להקשיב ולספר, לשמוע שיחות של אחרים, דיונים, להראות, להשוויץ &-: לקבל מילה טובה או פרגון כוכב ובעיקר ללמוד ולהכיר עוד נקודות מבט, כישרונות מדהימים, לקלוט את רסיסי החיים שאנשים מאפשרים לראות. ואפשר גם להשאר בחדר ולראות מי יבוא לבקר, עד שמרגישים בנוח לצאת.
הקפה, על כל הנפלאות והאפשרויות הוא ג'ונגל לא קטן וההתמצאות בג'ונגל, כמו בחיים, היא נלמדת. המילים הכתובות, ללא האינטונציה, יכולות לבלבל ולהטעות ואני שמה לב ובוררת את מילותיי ואת האנשים שאליהם אני פונה או מגיבה ויש כאן הרי אלפי אנשים ולכל אחד העניין שעבר לו בראש כשהוא נכנס ו/או נשאר כאן. ובנתיים, עדיין מקבלת כל מיני הצעות מפורשות יותר או פחות מטיפוסים שמתביישים להראות את פניהם או מכנים את עצמם באות בלבד. מבחינתי זה ספאם. אני בעד האנשים האמיתיים וזו גם חלק מהבחירה שלי כרגע לא להסתתר מאחורי עיניים עצומות. אני שואלת את עצמי האם ההתלהבות הגדולה שלי מהקפה היא חלק מתהליך טבעי ואולי היא תצטנן מעט בהמשך, או תתאזן ורק מידי פעם יהיו פיקים. הקפה כמיקרוקוסמוס של ההתנהלות האנושית.
ועוד, איך נראה הכרטיס שלכם? מה היה לכם חשוב להדגיש בו? מה הבחירות העיצוביות או אי הבחירות מספרות עליכם? האם אתם מרגישים בו כמו בחדר שלכם? האם אתם מביאים לכל מקום את -הדבר האישי- הקטן שלכם, כדי להרגיש בבית? למשל למשרד בעבודה? למילואים? אפילו למלון או נסיעה לחו"ל. יום ראשון, ואני משתפת במחשבות שעברו לי בראש, תוך שעשיתי את כל ארגוניי הבוקר השגרתיים, ומאחלת שיהיה שבוע מוצלח ונעים (-: |
Dolce Vita
בתגובה על אז הוא עף
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בדיוק הגבתי היום לפוסט בנוגע לגעגועים למכתבים בתיבת הדואר. מכתבים מנייר בתוך תיבת אלומיניום....
קצת הזכרת לי את זה. כל עניין החברים הוירטואליים באמת משעשע לפעמים, 960 חברים? אולי ההגדרה חברים היא שמבלבלת (-:
כמי שמכורה להתמכרויות, לקח לי שלוש דקות להיות מכורה לחלוטין לקפה.
למרות שאני לא ממש משתגעת על עולמות וירטואלים שכביכול אמורים להיות מקבילים לחלוטין לחיים האמיתיים.
לפני שבוע, ידיד שלי הזעיק אותי בריצה למחשב שלו, כשישבתי על הספה בנחת וניסיתי לראות איזה סרט. "תראי!!!! תראי!!!!! יש לי 960 חברים בפייסבוק!!" מספר אמיתי.
הסתכלתי עליו בשתיקה. לבחור הזה יש בחיים האמיתיים אולי שבע מאות חברים. אולי יותר.
הוא התעקש להוסיף גם אותי לרשימת ה"חברים" שלו.
רציתי להגיד לו שאנחנו כבר חברים, הלו, ממזמן, מהיסודי, כפרה.
כלום, אין עם מי לדבר.
מה שלא וירטואלי, לא קיים.
מפחיד. בחיי.
אבל אחלה עולם. אני לא אומרת. :)
אביגיל
(-: בא לי בדיוק בזמן הציטוט שלך, תודה.
אני שואלת את עצמי האם ההתלהבות הגדולה שלי מהקפה היא חלק מתהליך טבעי ואולי היא תצטנן מעט בהמשך, או תתאזן ורק מידי פעם יהיו פיקים. הקפה כמיקרוקוסמוס של ההתנהלות האנושית.
זו חוויה אישית שלך
כל אחד כאן, כמו בחיים עובר חוויה
עצתי
תחווי, פשוט תחווי
:-)
מתוך שיר : קח את זה, לך עם זה, כמו שזה בא
על חגג??? את מחיימת עליי?
שרוניני, זה שחני שמחה, זה עוזר לך מיאוד מיאוד! אם אין זמן לחיפגש, לפחות
את לא משאירה אותי לבד על הגג...:-)
(מנסה מבטא פולני) ביסדר מותק, אני מיחכה מיעכשיו עד מחר כאן! וזה שחת שמחה, תגידי, זה חוזר לי במשחו?
;-)
לא מספיקה להגיב היום כמו שצריך... וכבר חייבת שוב ללכת... אז בנתיים עד מחר רק
אכתוב ואציין, שאני ממש , אבל ממש שמחה שאת כאן סוף סוף!
אכן היונה,למרות שהבית לא מצא חן בעיינה-נשארה בגלל ההשכנים,
וביתך המתוקה צודקת הוא באמת מפחיד ..ועם שפעת החזירים חחחח
להית' שכנתי הנאה
תכירי לביתך את מיס פיגי מהחבובות
ממני אליה עם חיבוק
תודה, אני באמת נהנית. יש לי נטיה להתמכרויות אז אשמור על המינונים (-:
גרטה תודה....
היו שלושה ליטופים (-:
אבל מי סופר?!..
ומי בסוף סגר שם את העסקה עם השכירות? היונה, לא?...
הבת שלי מתה מפחד מהחזיר, באמת לא נראה מי יודע מה.
זה אכן ג'ונגל וחיות רבות בו. אנטרסים גלויים וסמויים.
חלק מהחברים כאן ווירטואלים לחלוטין. חלקם משנים פאזה והופכים לחברים מהחיים האמיתים.
קחי את הג'ונגל הזה בפרופורציות הנכונות ונסי להנות..
(זהירות ממכר)
שרוניני יקרה,
לפני הכל, שמחה לראות אותך
בעיניים"עצומות"לרווחה...אוהבת מאוד
תמונות בשחור לבן נותנות תמושה נקייה
נטו-את ואת מקסימה,זה היה ליטוף לאגו
כתבת כל כך יפה מזדהה איתך ומבינה לגמרי,
אני בקפה כ 10 חודשים,עברתי את אותו תהליך
ואני שמחה לספר לך שלי לקח יותר משבועיים עד שהעזתי
לכתוב מילה....ובדיוק כמוך מצאתי כאן חברה שמחפשים
רק פירסום(אני מוחקת אותם או לייתר דיוק היום לאחר
נסיון-קודם לאישור החברות נכנסת לקרטיס הביקור,
מדפדפת בתכנים ומתרשמת ...)
ומנגד,מצאתי כמה חברות/ים (רוניאלי אחת מהן) מקסימים,
מעניינים,מוכשרים ואפילו משוחחים בטלפון,בפרטי מתכתבים
נפגשים ממש כייף אמיתי!
הוירטואלי גם נעים וכשזה כן, את מרגישה,
אני מודה לרוני שלנו על 2 דברים,האחד על ששיכנעה אותך
להצטרף ל"קפה" והשני על שהמליצה לי עלייך!
אז לבנתיים, אני מברכת אותך על הצטרפותך למישפוחה...
ושמחה להיות חברה שלך,שבוע נהדר יקירה
שלך,גרטה*
"היפים השכנים בעייניך?"
תודה על ההזמנה, אני חושבת שבעיקר רציתי לשמוע רשמים והתייחסות כללית למיקומם של האנשים מול הבלוג או הכרטיס שלהם. השאלות שנשאלו הן מחשבות שגלגלו אותי הלאה על שביל הפוסט.
שאלות רבות שאלת. :-) קצת קצרה היריעה.
את תמיד מוזמנת אלי לבלוג ואשמח לענות על שאלות ספציפיות (שאני יודעת עליהן את התשובות...)