מתי המיתון יסתיים? בניתוח המקיף הקודם שהצגנו כאן, ציינו שהמיתון לא יסתיים ב- 2009 ויש סיכוי ליציאה מהמיתון ב- 2010. במחצית מאי 2009 ציינו, כאן שיש להערכתנו כבר סימנים די ברורים שאת התחתית של המיתון כבר עברנו, למרות שיש עוד מכשולים לא קטנים בדרך ונראה עוד נפילות של חברות, פיטורים ומיזוגים ורכישות ב"הזדמנויות" של חברות ועסקים בעולם ה- ICT. לאחר איסוף נתונים והערכתם, אני משוכנע כעת הרבה יותר, שאת התחתית ראינו באפריל 2009. ממאי 2009 החלה המגמה להתהפך, ונראה עלייה מתונה עד ל- 2010, שנה בה היציאה מהמיתון תהיה ברורה וחדה הרבה יותר לכלל הציבור. הממשלה, כמובן, תיקח את הקרדיט הזה לעצמה, למרות שהיא לא עשתה מאומה עד היום כדי לשנות את מגמת הצלילה החופשית, שהייתה במיתון הנוכחי. להיפך, בצעדים שכן נעשו, כמו רכישה מסיבית של דולרים ע"י בנק ישראל, הורדת הריבית מתחת לקו הגיוני, המיתון רק הועצם. לגבי אפריל-מאי 2009, כל צעדי הבלימה עליהם החליטה ממשלת אהוד אולמרט לא יצאו לפועל (בעיקר בגלל נפילת הממשלה והיעדר תקציב), וצעדי ממשלת בנימין נתניהו טרם יצאו לפועל, כי עדיין אין תקציב מאושר, ואף לא אחת מתוכניות הממשלות (הקודמת והנוכחית) למלחמה באבטלה - לא יצאו לדרך. בכלל, כושר הביצוע של ממשלות ישראל הוא אפס עד מתחת לאפס. זכור לי היטב הבטחות הפוליטיקאים, החל מרוה"מ, הנשיא וכל צמרת הפקידות הבכירה, לרבות שר האוצר ופקידיו, במהלך מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, בסיוריהם בצפון, שבו הבטיחו חגיגית בכל מפגש עם ראשי הציבור "שהפעם הם יקיימו את הבטחותיהם, הם יקצו את הכסף, יש כסף וזה מייד יוצא לדרך". מבין כל ההבטחות הבולטות, רשמתי למעקב 4 הבטחות: רכבת לכרמיאל, בנייה ומקומות תעסוקה לצעירים, אוניברסיטה מרכזית לגליל ובית ספר לרפואה. כשתתקלו בשלטים על פרויקטים כאלו בצפון, נא לשלוח בדחיפות "מייל אדום" למערכת. לעומת זאת, התחזיות האופטימיות לעולם התקשורת שפרסמנו כאן לקראת שנת 2009 הולכות ומתגשמות מול עיננו, ומדובר בסקטור החזק (והפרטי) של המשק, שמתקיים ומשגשג למרות רגולציה ממשלתית מבולבלת והיעדר כל השקעות בתשתיות תקשורת.
מדוע אני סבור שבמאי 2009 החל השינוי במגמת המיתון (מירידה לעלייה)? יש לכך עשרות אינדיקטורים, חלקם ברורים לעין וחלקם נסתרים יחסית מהעין. ואלו חלק מהם: היקף הפקקים בכבישים, כמות המבקרים בקניונים, היקף המזומנים שעברו בחברות כרטיסי האשראי, היקף רכישות נדל"ן, היקף המשרות החדשות שהוצעו במגזר ה- ICT מול היקף המפוטרים במגזר זה, היקף פתיחת חברות הזנק חדשות בעולם ה- ICT מול היקף סגירת חברות כאלו (נתונים שאני אוסף ומנתח במשך שנים רבות), היקף אירועי השיווק, יח"צנות וההדרכה הכשרה במגזר ה- ICT, היקף הפרסום במגזר ה- ICT, היקף הודעות ה- PR של חברות ה- ICT, כמות והיקף גיוסי הון והשקעות, מחיר מניות חברות ה- ICT בבורסה, דוחות רבעוניים של חברות ה- ICT לבורסה, ועוד. כשמנתחים את כל האינדיקטורים הללו יחד, עולה די בברור התמונה, שמי ששרד את המיתון עד כה וידע לשרוד בחודשים הקרובים, יחזה ככל הנראה בפריחה בשנה הבאה (או בהאצת הפריחה, למי שממילא בעלייה, כמו חברות התקשורת הגדולות). ברור שיהיו עוד נפילות, מהלכי פיטורים וצמצומי שכר והטבות, והמצב הביטחוני-פוליטי שלנו יכול לטרוף כל תחזית הגיונית. אבל, למיטב הערכתי, המגמה של המיתון השתנתה ממינוס לפלוס, בלי כל מעורבות ממשלתית ממשית בשינוי החיובי הזה.
מדוע אנו ביציאה מהמיתון, בעוד שבארה"ב ובמדינות אירופה המצב עדיין לא ברור וחד כמו כאן? יש לכך כמה תשובות. התשובה המרכזית טמונה בתהליכי התפתחות ארוכי טווח שקשורים במבנה החברתי והתרבותי – דמוגרפי של המדינות. ארה"ב ואירופה תימצאנה בשקיעה בלתי נמנעת שתימשך כמה דורות, כי הן מדינות מזדקנות, בעוד שישראל ובמיוחד מדינות ה- BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) הן מדינות בצמיחה, מדינות בעלות הרכב אוכלוסייה צעיר ובריא (יחסית). לישראל יש יתרונות נוספים, גם מול מדינות ה- BRIC, כמו: רוח היוזמה, האלתור וההשכלה ברמה טובה (יחסית). הסבר רחב יותר לנושא זה מצוי בפרק הראשון בסדרה שפרסמנו כאן לפני כשנה. הסברים מקיפים יותר להבנת ההתפתחויות הדמוגרפיות והחברתיות בישראל והשפעתן על הכלכלה, מצויים בספרו המצוין של ד"ר דוד פסיג, עתידן מאוניברסיטת בר-אילן: "צופן העתיד", ספר מקיף על עתידה של מדינת ישראל בכל התחומים. התלות הפוליטית והכלכלית של ישראל בארה"ב הולכת ומתבררת כטעות. ההיצמדות לדולר גם היא טעות. רבים מתחילים להבין את מה שאני (וגם אחרים) מציגים כאן מזה כמה שנים.
עצירת המפולת בתחום חברות ההזנק וההי-טק מאז שסקרנו כאן את מהלכי הפיטורים בחברות ההזנק וההי-טק בתחומי ה- ICT, וקריסת שרשרת הערך בתקשורת וב- IT, מהלכי הפיטורין, הצורך במלחמה באבטלה, ומאז הסקירה האחרונה, בחודש החולף (מאי 2009), רשמנו קיצוצים, צמצומים ופיטורים שבוצעו בחברות הבאות: נוקיה-סימנס-ישראל (סבב שלישי של פיטורים), פרופישיאנסי (עברה למפרק), סייפן (סבב שני), 888, רד תקשורת, ECI (סבב שני), מעבדות סאפ ישראל, גילת לוויינים (סבב שני), טלדור תקשורת, קסור (בפירוק), סלטיק (סבב שני), אמדוקס (סבב שני), נטקס, סיקור (נסגרה), אנורד (בסגירה), נייס, דיבלר (נמכרה וצומצמה), וייתכן ופספסנו כמה. זו רשימה מזעזעת ועצובה, במיוחד לעובדים ולמנהלים שנפגעו בחברות הללו. אולם, היקף וקצב החברות שמפטרות, מורידות משכורות והטבות, החלו להשתנות ולהתמתן. זאת, החל ממאי 2009. נקווה שבחודשים הבאים נוכל להפסיק לעקוב אחרי התופעה העצובה הזו, כי היא תיכנס ל"נורמה". גם בימי שפע וצמיחה, יש פיטורים וצמצומים בחברות ה- ICT, מסיבות שונות.
התפתחויות חיוביות נוספות בשוק התקשורת המקומי שלנו בשוליים, ניתן לציין שיש כמה התפתחויות חיוביות בשוק התקשורת שלנו, שמסייעות ליציאה מהמיתון. אפשר לציין כאן את: תחילת שירותי ה- NGN של בזק, רשת חדשה בדור 3.5 של פלאפון, כניסה בקרוב של Docsis 3.0 והפעלת רשת מטרו אתרנט חדשה בהוט, שירותי תקשורת עסקיים (ופרטיים) חדשים משולבים בסלקום ובפרטנר, שירותי טלוויזיה ניידת בכל שלוש חברות הסלולר הגדולות, שירותי פס רחב נייד בכל שלוש חברות הסלולר הגדולות, שירותי VoBoC חדשים (פרי טלקום ועוד). לפינה אחת אבקש לתת הפעם תשומת לב: החל מאוגוסט 2009 יחלו שידורי ה- DTT = Digital Terrestrial Television, שישנו את מפת הטלוויזיה בישראל. החידוש הבא: משדרים אלו יעבירו (אם יאשרו זאת לרשות השנייה) גם רדיו דיגיטאלי. אין מנוס מצעד כזה, לאחר הכישלון המחפיר של מכרזי הרדיו הדיגיטאלי, כפי שדיווחנו כאן. מדובר במהלך אומלל, שחזינו בברור את נפילתו. אם יאשרו במשרדי התקשורת והאוצר (ואני מקווה שכך יעשו, למרות חוסר האונים בטיפול בנושא עד היום), את היוזמה החדשה והחיובית של מנשה סמירה, מנכ"ל מועצת הרשות השנייה, אזי ניתן יהיה להרחיב את שידורי ה- DTT המבוצעים מ- 14 משדרים, שכבר פרוסים ברחבי הארץ, גם לשידורי רדיו דיגיטאלי. זאת, עם 30 ערוצי רדיו דיגיטאלי בכיסוי ארצי, ולקדם בכך את הפתרון הנכון לנושא כאוב זה ולסייע לפיתוח תעשיית ההי-טק בישראל.
לסיכום הקמת ממשלה חדשה, והבאת התקציב הדו-שנתי לאישור הכנסת, יכולות להוביל לשינוי חיובי ויכולות גם להוביל לקטסטרופה כלכלית, כפי שאנו רואים שמתרחשת במדינות לא מעטות בעולם. בשלב זה, גם ללא התערבות כלשהי של הממשלה, המשק נחלץ באיטיות מהמיתון, זאת החל ממאי 2009. טרם ברור לאן נושבת הרוח, כאשר למובטלים שבינינו לא נותר אלא לאחל שימצאו שיבוץ הולם - כמה שיותר מהר. לכן, הממשלה צריכה ואמורה לנקוט בצעדים מעודדי צמיחה, כמה שיותר מהר וכמה שיותר נמרץ, להשקיע בתשתיות תקשורת כמו שנעשה בעולם המערבי, לתת תמריצים והקלות במס למשקיעים בפריפריה (בכל תחום, אבל בעיקר בתחומי ה- ICT), ולמצוא כמה שיותר מהר פתרונות לתלות הבלתי נסבלת שלנו בארה"ב בכלל ובדולר האמריקאי בפרט. |