כותרות TheMarker >
    ';

    אוסף פרטי

    גואי דה מופאסאן - בימים מכבר

    11 תגובות   יום ראשון, 7/6/09, 19:22


    - הנה - אמרה - כותרת: "דרמה של אהבה".

     

    הזקנה חייכה בתוך קמטיה.

     

    - קראי לי זאת.

     

    וברתה החלה קוראה. היה זה סיפור על חומצת גופרית. אשה, שרצתה לנקום את נקמתה באהובת בעלה, שרפה את פניה ועיניה. היא יצאה מבית המשפט זכאית בדין לקול תשואות ההמון.

     

    הסבתא התנועעה על כורסתה ואמרה:

     

    - זה נורא, כמה זה נורא. תמצאי לי משהו אחר, חביבתי. ברתה חיפשה; והנה החלה קוראת, גם הפעם במדור המשפטים: "דרמה עגומה". זבנית אחת, שהגיעה לפרקה, נפלה לתוך זרועותיו של איש צעיר; אחר כך, כדי לנקום במאהבה ההפכפך, ירתה בו באקדוח. המסכן ישאר בעל מום. השופטים המושבעים, אנשי מוסר, חרצו את דינם לטובת אהבתה הבלתי כשרה של הרוצחת וזיכוה בדין.

     

    הפעם התקוממה נפש הסבתא בקרבה, ובקול רועד קראה:

     

    - הרי יצאתם לגמרי מדעתכם היום? דעתכם נטרפה. האלהים הטוב נתן  לכם את האהבה, הקסם היחידי בחיים. הגבר צרף לזה את האהבים, הבידור האחד בשעות חיינו, והנה אתן מכניסות לזה חומצת גופרית ואקדוח, דומה הדבר, כאילו הכניסו בוץ לתוך בקבוק יין ספרדי.

     

    ברתה נראתה כאילו לא הבינה לרוגזתה של סבתא.

     

    - אבל, סבתא, אשה זו נקמה. שימי לב, היא היתה נשואה, ובעלה בגד בה.

     

    סבתה נקפצה ממקומה.

     

    - אלו רעיונות נוטעים עתה בכן, בעלמות הצעירות?

     

    ברתה השיבה:

     

    - אבל הנישואין דבר שבקדושה הם. סבתא.

     

    סבתא נזדעזעה עד עומק ליבה, לב אשה שנולדה עוד במאה המהודרת הגדולה.

     

    - האהבה היא דבר קדוש - אמרה - הקשיבי, ילדתי, לדברי, דברי הזקנה שראתה שלוש דורות, והיודעת הרבה הרבה מאוד על גברים ועל נשים. אין כל דבר משותף בין הנישואין לבין האהבה. הבריות נישאים אלה לאלה כדי להקים חיי משפחה, והם מקימים משפחות כדי לצור חברה. אין החברה יכולה להתקיים בלי נישואין. אם החברה בכללה היא שרשרת, הרי כל משפחה היא חוליה בה. לשם הלחמת חוליות אלו מבקשים תמיד מתכות דומות.

     

    כששני אנשים נישאים זה לזה מן הדין הוא לאחד את היסודות המתאימים, למזג את הרכוש, לחבר את הגזעים הדומים, לעבוד למען העניין המשותף והם העושר והילדים. אין בני אדם נכנסים לברית הנישואין אלא פעם אחת, בתי, כי העולם דורש זאת, אבל יכול אדם לאהוב עשרים פעם במשך חייו, כי הטבע עשה אותנו כאלה. הנישואין הם חוק, רואה את, ואילו האהבה היא יצר הדוחף ומטלטל אותנו ימינה ושמאלה.

     

    נערכו חוקים הלוחמים נגד יצרינו, חובה היא לעשות זאת; אבל היצרים ידם תמיד על העליונה, ואין צורך להתנגד להם יתר על המידה. מאחר שהם באים מן השמים, בעוד שהחוקים אינם באים אלא מבני האדם.

     

    אילו לא תיבלנו את החיים באהבה, בהרבה אהבה ככל האפשר, בובתי, בדומה לאלה המכניסים סוכר לרפואות עבור ילדים, כי אז לא היה איש ניאות לקבל אותה כפי שהיא.

     

    נדהמת, למשמע דברי סבתא פקחה ברתה את עיניה הגדולות לרווחה. ושפתיה לחשו:

     

    הוי סבתי, סבתי, אי אפשר לאהוב אלא פעם אחת.

     

    הזקנה הרימה כלפי מעלה את ידיה הרועדות, כאילו נסתה להעלות בהן את אל-האהבים אשר מת ואיננו עוד, וקראה בזעם:

     

    - הנה כי כן הייתם גזע של נבזים, גזע של הדיוטות. מאז המהפכה, אין עוד להכיר את פני העולם. הלבשתם במילים מפוצצות את כל המעשים, והכנסתם חובות משעממות לכל פינות החיים אתם מאמינים בשוויון ואהבה נצחית. בני אדם חיברו שירים כדי להגיד לכם שמתים מאהבה. בזמני, היו מחברים שירים כדי ללמד את הגברים לאהוב את כל הנשים. ואנו... כשאיש רם-יחש, מצא חן בעינינו, בתי, היינו שולחות אליו נער משרת. וכשעלה בדעתנו תעלול חדש, שילחנו מהר מעל פנינו את אהובנו האחרון או שהיינו שומרות על שניהם יחד...

     

    הזקנה הצטחקה בבת צחוק ערמומית; ובעיניה האפורות הבזיקה רשעות, רשעות ממולחת וספקנית, שבה מצוינים כל אותם האנשים הסבורים שהם קורצו מחומר אחר מאשר זולתם, והרואים את עצמם כאדונים, אשר למענם לא נוצרו המשפטים והאמונות המקובלות.

     

    פני הצעירה החווירו והיא מלמלה:

     

    ובכן לא היה לנשים רגש כבוד?

     

    סבתא חדלה לחייך. אם שמרה בנשמתה משהו מלעגו של וולטר, הרי היה בה גם שמץ מהפילוסופיה. רבת ההתלהבות של זאן ז'אק.

     

    לא היה רגש כבוד? משום שאהבו, שהעיזו להודות בכך ואף להתפאר בזה? אבל, בתי, אילו נשארה אחת מאיתנו בקרב הגבירות הנכבדות של צרפת ללא מאהב, היתה כל החצר צוחקת לה. כל אלו שרצו בחיים אחרים, לא נשאר להן אלא להיכנס למנזר. ואתן, אולי תתארנה לכן, כי בעליכן לא יאהבו אלא אתכן במשך כל ימי חייהם. כאילו דבר זה אפשרי הוא בכלל. אני האומרת לך, כי הנישואין הם דבר שבהכרח, למען תוכל החברה להתקיים, אבל הם אינם לפי טבע גזענו, השומעת את? אין בחייים אלא דבר טוב אחד, והוא האהבה.

     

    וכיון שאתן אינכן מבינות אותה, כיון שאתן מסלפות אותה, אתן הופכות אותה למשהו חגיגי, כאילו היתה דבר שבקדושה או משהו שאפשר לקנותו כשמלה זו...

     

    הצעירה נטלה בידיה הרועדות את ידיה חרושות הקמטים של הזקנה.

     

    - שתקי, סבתא, בבקשה ממך,

     

    עוד היא כורעת על ברכיה ועיניה נוצצות מדמעה, ומבקשת מאת השמים אהבה גדולה, אהבת עולם, כמתואר בחלומותיהם של המשוררים בני דורנו, גחנה הזקנה ונשקה לה על מצחה, כולה חדורה עדיין אותה חכמה מקסימה ובריאה, שהפילוסופים בעלי הנימוסים הזליפוה על המאה השמונה עשרה. ומלמלה:

     

    - הזהרי, בובתי המסכה; אם האמן תאמיני בשגעונות כאלה, אומללה תהיי עד מאד.

     

     

     

     

    גואי דה מופאסאן - בימים מכבר

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/8/09 20:32:

      צטט: shai.h 2009-08-03 21:14:16

      נפלא, פנטסטי. איזה יופי שהעלית את זה. כל מילה נוספת מיותרת

       

      נכון. שמחה שאתה אוהב.

       

        4/8/09 20:31:

      צטט: heliya 2009-06-16 01:00:43


      ללא מילים....יקירתי

      נשארו המון מחשבות

       

      תודה

       

       

      ועדיין
        3/8/09 21:14:
      נפלא, פנטסטי. איזה יופי שהעלית את זה. כל מילה נוספת מיותרת
        16/6/09 01:00:


      ללא מילים....יקירתי

      נשארו המון מחשבות

       

      תודה

        9/6/09 23:53:

      צטט: ord 2009-06-08 20:54:11

      איפה זה היה כל היום?

       

      נדמה לי שהאמת נמצאת היכן שהוא באמצע.....

      פתאום עולה בי מחשבה[שאם היצרים הם ימי החול

      הרי שאהבה היא המועד או השבת

      אני חושבת שזה קצת סתום, ואם יש מישהו שיבין למה  אני מתכוונת זו את.

      די לי בכך

       

       

      :-)

       

        8/6/09 20:54:

      איפה זה היה כל היום?

       

      נדמה לי שהאמת נמצאת היכן שהוא באמצע.....

      פתאום עולה בי מחשבה[שאם היצרים הם ימי החול

      הרי שאהבה היא המועד או השבת

      אני חושבת שזה קצת סתום, ואם יש מישהו שיבין למה  אני מתכוונת זו את.

      די לי בכך

       

        8/6/09 19:53:

      צטט: roza y aureola 2009-06-08 19:49:57

      צטט: חולם סדרתי 2009-06-08 18:08:01

      ואני עוד חשבתי שהחופש המיני בא בעקבות פרויד והגלולה :)

       

       

      ולרגע חשבתי על פוקו.

      ובכלל אני לא יודעת מי בא קודם.

      פוקו או פרויד.

       

      הולכת לבדוק.

       

       

      אוי אני גרועה.

       

      ממש

       

      פחחח

       

      ** כשקראתי את הסיפור, ראיתי לנגד עיני את הרחובות והשמלות והאיפור. והיין והצחוק והמניפות... הרבה רעש. הרבה חיים.

       

        8/6/09 19:49:

      צטט: חולם סדרתי 2009-06-08 18:08:01

      ואני עוד חשבתי שהחופש המיני בא בעקבות פרויד והגלולה :)

       

       

      ולרגע חשבתי על פוקו.

      ובכלל אני לא יודעת מי בא קודם.

      פוקו או פרויד.

       

      הולכת לבדוק.

       

        8/6/09 19:48:

      צטט: רונן יחיאב 2009-06-08 16:30:48

      כל הכבוד לגאי קשישא, ולך על שהבאת אותו אלינו.

      כיכבתי, ואככב, כי זה שווה יותר מכוכב אחד...

       

      ללא ספק. שווה יותר מכוכב.

      הוא שונה מופאסאן.

      ואני קוראת אותו בין לבין.

       

      את קובץ הסיפורים הזה (שאין לו שם)

      מצאתי בחנות של ספרים משומשים.

      יש לו ריח מתוק

      וכריכת עור.

       

      קניתי אותו מיד לאחר שסיימתי ספר אחר שלו (כבר לא זוכרת את שמו).

       

      הרבה נחת ויחד עם זאת אי נחת כשקוראים אותו.

      הוא לא מתבייש כלל לשים לנו מראה.

      ויש לו מבט מעניין על החיים.

       

      מממ

       

      שמחה שהעליתי

        8/6/09 18:08:

      ואני עוד חשבתי שהחופש המיני בא בעקבות פרויד והגלולה :)

       

        8/6/09 16:30:

      כל הכבוד לגאי קשישא, ולך על שהבאת אותו אלינו.

      כיכבתי, ואככב, כי זה שווה יותר מכוכב אחד...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      roza y aureola
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין