זה לא הרבה מה שאני רוצה.

 לראות DVD בקולנוע הביתי בפול ווליום,

בלי לחשוש שאני מעיר את הילדים.

 סתם ככה להסתובב בשדרות רוטשילד –

רק כדי להסתכל על הבתים היפים.

 לשים ת'אוזניות של ה MP באמצע יום העבודה,

ולרקוד את החיים - בלי צופים ובלי מאזינים.

 לקחת את הבת שלי לעיר העתיקה

לעשות לה יום מיוחד במקום שוב לגן הילדים.

 לשכור בריכה פרטית – רק לי ולאשה –

אפילו רק לשעה, בלי הילדים.

 לתפוס בן אדם עצוב ברחוב ולשכנע אותו שיהיה בסדר

שהוא הרבה יותר בסדר ממה שהוא חושב שכולם חושבים.

ללכת ברחוב בלי לחשוב כל הזמן מה כל האנשים האלה שנועצים (מבט) חושבים

 עלי. 

זה לא הרבה מה שאני רוצה? 

לא הרבה.