כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה שומר עלי?


    פעם פעם, קיבלתי במתנה זוג כנפיים.

    0

    raincheque

    26 תגובות   יום שני, 8/6/09, 02:01

     

     

    ----------

     

     

    ג'יני שלי

     

    אני יודעת שאתה כאן

    בעצמי שפשפתי אותך

    מתוך מנורת קסמים נעלמה

    וכלכך נמלאתי אהבה גדולה

    שלא העזתי אף לחשוב על משאלות 

    כך מניחה לי להינשא

    בכפותיך הגדולות  גדולות

    ונעים לי

    רוצה שתדע

     

    ובטח נעים גם לך

    שאני מלטפת לך כך

    בבטן בקצות אצבעותיי

    כדי לשמור אותך

    ערני

    שלא תתפוגג לי

    שלא תרדם לי

    שלא תניח לי

    שתשמור לי

    שמור לי אותי כך כמו שאני עכשיו

     

    וטרם rain של צ'ק המשאלות

    ----------

    (היום שמעתי אותך נוחר קלות

    אבל יודעת שאתה רק נח לא ממש נרדם)

     

    תמר

     

    ------------ 

     

     

    <<יצאתי מדעתי. תיכף אשוב>>

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/1/10 18:06:

      זמן פרעון כעת ג'יני.

       

        27/6/09 00:34:

      :)))תודה
        26/6/09 12:29:


      רק נותן לעיניים לנוח.

       

      ואלו לא נחירות,

      אלו נשימות שמתגברות על מהמורות ונפתולים.

       

       

        25/6/09 09:12:

      את משהו משהו. כייף לבוא אלייך.

      תודה!

        22/6/09 09:07:

      "שמור לי אותי כך כמו שאני עכשיו"

       

      כמו שאת עכשיו נקרא לי נפלא.

      שמחה להיות פה:) 

      עם כל התגובות למעלה, לא נשאר לי מה לומר על הפוסט.

      אז חשבתי להגיב לבלוג..

      כל פעם שאני בא לקרוא אצלך, אני יודע שיהיה נהדר. אני אף פעם לא יודע איך, וכמה ואיך תעשי את זה הפעם, אבל זה די ברור לי שקסם רך לוחש לך באוזן וחסד מאיר לך את היום.

       

        18/6/09 06:37:


      בכל פעם שאני קורא אותך, אני יותר מחובר למי שהייתי רוצה להיות.

      תודה גדולה לך.

       

      איני מחזיק מעצמי יודע ספרות, ולא אדע מה ערכה השירי של כתיבתך. אבל הרטט שמילותייך מעבירות בי לא נופל מזה של שירי פנחס שדה, יונתן רטוש, נתן יונתן, רחל וגדולים אחרים: האינטימיות, החשיפה, האמת הפשוטה והנפלאה הזורמת בעורקייך... כמעיין נפלא של חיים.

       

       

        17/6/09 15:30:

      אוחחח יפה שלי אני רוצה שהשד הקטן והעוצמתי שנקרא אהבה תמיד ימלא אותך ויאיר את דרכך.

      את כל כך יפה שאת מלאה בה. בין השורות והמילים מרגישה קסם מיוחד מאיר.

       

      אוהבת אותך }{

        17/6/09 10:56:
      ה-למה הגדול.
      כי אפילו לכתוב משאלה, קשה לו לג'יני,
      הוא מנכיר את עצמו, ללשון זרה,
      שלא יצטרח השֵׁד למעשה השאלה.
      ואולי לכן, בקצות אצבעות ידייך, הארוכות, היפות כלכך,
      את עדיין מדגדת לו בבטן, אי-פה שאנחנו שומרים את כל השאלות הגדולות,
      דגה לאט את עירותו, שלא יירדם, שלא יירפה, שישמור,
      כי רק את יודעת, שמעשה השאלה, יכול לשמור אותנו, מהשדים של התשובות.
      וכמה קסם ישנו בכפות ידיו אלה, בבטנו, שבכלל קול גופו בוקע מן המנורה העתיקה ההיא,
      שפותחת את המערה למחילה,
      ופוקחת - אור באפילה, ואפילה באור.
      רק אנשי הפיקחון, יכולים לדעת, שחלומות הם מעשה של שאלות.
      וכך, למרותם של שודדי האוצרות החבויים ישנו סוד של הגדה,
      לאלו שתמיד יהיו ילדים גדולים.
      בארץ העֶרֶב, והסיפור האלף והלילה,
      את בכלל לא אלדין, של שפת הניכר,
      את שחרזדה, המנסה לשחרז חרוזים
      לשחזר מילים קסומות,
      כדי שלא למות, עם בואו של בוקר המעלה את השמש,
      לממלכה ערופה.
      רק מעטים, רק מתי-מעט יודעים את סוד מעשה השאלה
      הבוקע להרכיב אותנו גוף לאור.
      זו את, לאט, בחרישיות קסומה,
      שמוציאה לאוויר את הגניזה ההיא,
      של המערה ההיא
      ממנה נכתבו ספרים זוהרים לאלפי שמשות
      באינסוף ירחים.
      בפיקחון השמור רק לטמירי הרוח.
      .....
      וכשאת כותבת,
      אני לא יודעת להגיד,
      אבל אני אלומה לתוך מילותייך
      בדממה של מעשה השאלה.
      ....
      אהובהשלי.
      ....
      תודה אני אלומה לך.
       
        14/6/09 00:15:


      תהני תמר

       

      תמשיכי להרגיש חופשיה לצאת ולהיכנס לדעתך 

      היכולת הזאת היא לתמיד

      איך אני יודעת? כי לג'יני שלי יש מומחיות למציאת חניות מעולות והוא לא נרדם לרגע, גם אחרי שהצעתי לו לצאת לפנסיה או לפחות למנוחת צהריים ,כדי שתהייה לי אפשרות לצעוד קצת בשביל הכושר  

      אבל הוא עקשן אובססיבי , כל הזמן לפנק לפנק לפנק  .....

       

      נשיקה

       

       

      מי האדיוט שהכריז על  בצורת ?:)

      כתיבה מלאכית, חושפנית, רומנטית ומשכרת חושים.
      אהבתי, ומאחל לך להנות ולהמשיך לכתוב באופן מרשים.

       

                                    * 

      וואאווו!!!
      שיפשפת בי פנימה

      כל-כך עמוק,

      שהגבתי במהירות....

       

      עכשיו התיישבתי.

      מאפשרת

      לעיניי לראות

      את האינטינסיביות

      והעוצמה.

       

       

       

      ששש....

        13/6/09 03:53:


      חברתי  הביולוגית,

      מכתב - בקבוק  שט  לו  חרש  בין   גל  לגל

      עד  הלגונה שלנו.

      לא  נגעתי.

        12/6/09 16:55:

      זה נראה כמו כף גדול להיות את (בוודאי כעת)

      אושר לא פחות - להיות נמענן של המילים האלה

        10/6/09 19:39:
      אוי נפלא!
        10/6/09 06:56:
      פשוט נהדר ! *
        8/6/09 18:14:

      פייה של קסם את תמרי.

      זה נכתב במשק כנפייך... שמעתי לך (:

      .

      אהבה, צ"ה

      יש לו שפשפת מרוב שיפשופים.

       

      לכל אחת יש את הג'ני שלה לידה

      גם אם היא לא רואה אותו

        8/6/09 17:44:

      ואווווווווו השדונים האלה

      מעשי פלאים יודעים, ידוענים

      בכל רגע רוחשים

      שלא יגמר, לעולם לא!

        8/6/09 10:32:
      אם את יכולה לבקש ממנו לעשות קפיצה קלה אלי. אני צריכה אותו.
        8/6/09 10:20:


      תנוח דעתך,

      את במיטבך:)


      :-)

      אוהבת אותך.

        8/6/09 10:08:

      :-)

       

      שמש בין כל העננות הסמיכה

        8/6/09 09:44:
      your wish is my command
        8/6/09 03:18:


      אל תמהרי. בינתיים זה חגיגה, בלי דעתך :)

       

      אוהבת מאוד את הנכתב. נקי וחושפני.

      פרופיל

      אניתמר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין