עבודה ערבית... או תרומתנו לתעשיית הקולנוע הישראלית.

11 תגובות   יום שני, 8/6/09, 13:48

יש עבודות שממש כיף לעשות.

לאחרונה פנו אלינו מחברת הפקות " ערן ריקליס ", שאנחנו עובדים איתה כבר זמן רב, בבקשה מאוד מיוחדת.

בקרוב יתחילו בארץ (לדעתי כבר התחילו) צילומי סרט בין לאומי הנקרא "מירל". הסרט שמבוים על ידי ג'וליאן שנאבל (הפרפר ופעמון הצלילה) והתסריטאית רולה ג'יבריל  ומשחקת בו פרידה פינטו היפיפייה (נער החידות מבומבי).

אתם יכולים להתרווח בכיסא ולהמשיך לקרוא ללא חשש, לא תמצאו פה ספויילרים או פרטים נוספים לגבי הסרט, התבקשתי לשמור על סודיות.

לאחר מפגש עם המעצב של הסרט מר יואל הרצברג ומנהל אומנותי ניר אלבה, הוחלט לעשות גרפיקה דמוי מרצפות מצוירות, ולהפוך את המרצפות הרגילות (הידעתם שהן נקראות שומשום?) למרצפות בסגנון של בית ערבי על פי דוגמה של רצפה של בית המצוי במזרח ירושלים.

הפתרון היה הדפסה של דוגמת רצפה על מדבקות ויניל עם למינצית ריצפה מיוחדת המונעת החלקה, מגינה על המרצפות ומקנה להן מראה משופשף ודהוי.

למי שלא נתקל בחייו או ראה מרצפות ערביות מעוטרות אגלה כי מרצפות אלו נעשות בעבודת יד ומכילות סטיות וטעויות קלות. עובדה זו הכריחה אותנו לרטש את העיצוב שלנו על ידי שימוש במברשות ולעבד את התוצאה דרך כמה פילטרים בפוטושופ. בדרך זו יצרנו כמה וריאנטים של המרצפות והקננו לרצפה מראה אוטנטי.

למי שדואג אז די סיימנו עם החלק הטכני.

יום חמישי, שעת צהרים מאוחרת, הטעות הכי גדולה בעולם מבחינת תנועה ופקקים, סחבק והמתקינים יוצאים מרמת גן צפונה לכיוון עכו.

אישית אני מת על נסיעות ושמח לקפוץ על כל הזדמנות לצאת מהמשרד ולהתאוורר, להתרחק מהמחשב ולעשות טיול בארץ. 

הנופים של ארצנו מדהימים בתקופה זו. באזור של אחרי יוקנעם בדרך לעכו שדות התירס יפיפיים, לאורך הכביש כל כמה מאות מטרים עומדים דוכנים ומוכרים קלחי תירס הישר מן השדה.

אחרי שעתיים באוטו והדוכנים שחולפים ביעף אחד אחרי השני לא נקנה איזה פרי? בטח שנקנה!

עוצרים ליד דוכן שמוכר פירות, אני לוקח בננה וסלסלת אפרסקים קטנה, נותן למוכר שישקול ו... מה אתם חושבים קרה?

האם העובדה שאני נראה ילד טוב אשכנז ומחזיק שטר של 100 ש"ח ביד השפיעה על המוכר?

כנראה שכן.

אני לא קונה קילו אפרסקים ב 24 ש"ח לקילו וזה עוד לפני שהעלו את המע"מ.

התבאסתי ושזה יהיה לקח לכולכם.

לא כל הירוק הוא ענב, ובבסטה שכמעט קניתי בה, עבד גנב.

הגענו לעיר העתיקה של עכו בזמן שיא של 3 שעות.

התחלנו בתהליך ההדבקה על משטח לינוליאום ( p.v.c  ) (נראה אותכן מצליחים להגיד את זה כמה פעמים רצוף) שהודבק על הרצפה במיוחד על מנת ליצור משטח חלק.

אחרי 10 שעות סיימנו. התוצאה לפניכם.

ומילת סיום על היתושים של עכו.היתושים בעכו הם בגודל של כדור טניס. עקיצה אחת של יתוש מעכו שקולה לתרומה של מנת דם בבנק הדם.

חזרתי לביתי אנמי ותשוש.

צנחתי למיטה וחלמתי שאני שחקן בסרט ערבי...

דרג את התוכן: