יש לי להגיד משו
פוסטים אחרונים
- ריח של חדש 8/10/13
- אין מעבר 7/9/13
- טעם של נייר 2/8/13
- אלוהים 25/6/13
- היה שלום ותודה על המילים 10/6/13
- זוכר הכל 7/4/13
0
שיר אחרון
פסנתר וכיסא, מיקרופון וגיטרה, על במה מול קהל היא עומדת ושרה. שיר אחרון, לפני שנגמר לפני שסוגרים ונהיה מאוחר.
אקורד על קלידים, מיתרים מתוחים, עיניים בורקות, פרצופים מוכרים. זה סוף הבית, עכשיו הפזמון וכולם יצטרפו במקום הנכון.
מרגישה את הקצב, נוגעת במילים, זורמת עם הלחן, מתמסרת לצלילים. זו אותה התרגשות, כמו של ילדה עם שיר אחרון שנכתב בשבילה.
אנשים נשארים על כיסא עוד לשבת, ועל הבמה היא שרה, עומדת עם פסנתר וגיטרה, כי תכף נגמר תכף סוגרים ונהיה מאוחר.
מרגישה את הקצב, נוגעת במילים, זורמת עם הלחן, מתמסרת לצלילים. זו אותה התרגשות, כמו של ילדה עם שיר אחרון שנכתב בשבילה.
©כל הזכויות שמורות לאלעד אקרמן |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שרתי על במה מול קהל רק פעם אחת.
אבל ניסיתי להיכנס לראש, ללב ולתחושות.
תודה רבה על הביקור, הכוכב והתגובה :)
למרות שכל נסיוני בלעמוד ולשיר על במה היה אפיזודה קצרה בילדות עת שרתי במקהלה העירונית,
שיר אחרון תמיד נראה לי באסה ותמיד נדמה שהזמר רוצה שלא יגמר לעולם.
אני חושבת שהמחשת את זה יפה בשיר שלך .
השיר לא על ג'וזי כץ,
אבל תודה על התגובה :-)
תודה רבה שלומצי :)
בכל מקרה, השיר כלל לא נכתב על ג'וזי כץ...
מצד אחד עצוב עליה, שאולי זו סופה של הקריירה, היצירה, השאו.
מצד שני, היא בטח עשתה את שלה ומפנה מקום לאחרות.
מקסים כתמיד :)*
ג'וזי כץ?
סתם חשבתי עליה
אבל היא עוד שרה...
בכל מקרה אהבתי מאוד.