ניסיתי

ניסיתי בכל הדרכים

התייעצתי

הקשבתי לכל היועצים

התווכחתי. בעיקר עם עצמי

והאשמתי. לרוב. אותי.

זה לא הוביל אותי לשום מקום. בנתיים.

חייבת למצוא לי דרך ביניים.

את שביל הזהב.

את הדרך הנכונה לי

כי לרוב. יש בי המון כעס על עצמי.

כועסת.

על זה שלא אכפת לי.

לא מספיק בשביל לשנות באמת.

כועסת שויתרתי מהר כל כך.

כועסת שאני מרפה מזה שוב ושוב ושוב.

כועסת.

מאוכזבת

כשלא עומדת ביעדים שמציבה לעצמי

כשלא מרגישה שמגשימה את עצמי

כשמרגישה שאני מתרחקת ממני. עוד.

כשמרגישה שאני יכולה. ולא. אני לא עושה.

זה רק עיניין של החלטה.

ברור לי שכשארצה מספיק

שכשזה יהיה מספיק חשוב

זה יקרה הרבה יותר בקלות

ועל זה בדיוק אני כועסת.

על זה שלא רוצה מספיק.

שלא מספיק חשוב.

עדיין.