| היום הייתה לי שיחה נוספת עם פקידת הסעד, שיחה שהתחילה כרגיל בנועם תוך שאלות לשלומי ולשלומה, לצערי הגב' קצת לא מרגישה טוב והיא עם בעיות בריאות אז אנצל את המצב ואשלח לה איחולי החלמה. כרגיל יצאתי מתוסכל מהשיחה שארכה לא מעט זמן ועם אפס התקדמות, להבנתי אנחנו פשוט מדברים בשפות שונות לגמרי ורוב רובו של התסכול שלי, נובע מהעובדה שאני שומע לא מעט שפות, בחלקן שפות אקזוטיות כמו,יידיש, לדינו ופלאשית על שלל ניביה, אבל את הגב' אני משום מה לא קולט.
ישנן שפות שנחשבות קשות, כמו נניח סינית, שקלטתי ביום אחד מאחד מפועלי הבניין הסינים שעבדו אצלי, באותם זמנים בהם הייתי בטוח, שאני חי במדינה נאורה ומתוקנת.
קו טיאן ג'י הפועל שלי, שעבד כמהנדס בסין, נאלץ בצוק העיתים לעזוב שם את משפחתו ולבוא לארץ המובטחת, בחיפוש נואש אחר מקור פרנסה והעניינים התגלגלו כך, שאחרי כשנתיים בארץ, זרק אותו הקבלן שהביא אותו, שוב בגלל חוסר שפה משותפת ,ללא דרכון וללא השכר שמגיע לו, אני באותם ימים, הייתי זקוק לידיים עובדות ונסעתי למקום הכינוס של הפועלים הסינים, כהרגלי עצרתי לא הרחק מהם והתבוננתי בהם בתשומת לב, כשאני בוחן אותם ומנסה להחליט על פי מס' פרמטרים, את מי מהם אני לוקח. מי שעבד עם סינים יודע, שאין להם שום בעיה ושזה בסדר מבחינתם, לירוק, להפליץ ולתקוע גרעפסים גם בזמן האוכל, בחופשיות מלאה, כמו שהסביר לי קו אחר כך ש"דברים לא טובים לא משאירים בפנים".
לאחר כמה דקות,החלטתי לקרוא לקו שעמד בנפרד משאר חברי הלהקה וסיכמתי איתו את תנאי ההעסקה, כמו שכבר בטח הספקתם להבין, נוצרה בינינו מערכת יחסים חברית ותוך זמן קצר הוא הפך למנהל עבודה בתקופה שבה בניתי את הבית שלי, הוא היה נשאר לישון במחסן מאחורה שם סידרנו לו מיטה ארון ושירותים.
באחד הערבים ישבנו במרפסת ודיברנו על המנטאליות השונה של הסינים והישראלים ואמרתי לו לתומי, שהשוני מתחיל בשפות, להפתעתי קו חייך וענה לי שהשפות מאוד דומות ושהוא יכול צ'י צ'ה {מהר} ללמד אותי סינית . כמובן לא האמנתי ושאלתי, באמת? והוא בלי להסס ענה באמה, באמה! שים לה { שים לב }דואי {דרורי }צריך פשוט להוריד את האות האחרונה במילה ולא לבטא את האות ר' ובקנטונים מסוימים ממירים את האות מ' בנ', אני נשארתי המום, כל כך פשוט וגאוני, שפה שלמה על רגל אחת, תו דקו מעטו התחלתי לדבה סיני באופה שוטה { תוך דקות מעטות התחלתי לדבר סינית באופן שוטף } אבל נתקעתי בצמדי מילים, שזה פשוט לא הלך ואז הסיני הממזר שאל אותי, אם בעברית יש סומה ונסמה { סומך ונסמך } עניתי שכן ואז הוא אמר, שלא משמיטים את האות האחרונה מהנסמך, אלא רק מהסומך, כמו נניח פקידות סעה או מרכז קשה או בית משפה { פקידות סעד, מרכז קשר, בית משפט }אבל פה אנחנו כבר נכנסים לסינית ספרותית וזה כבר ישאר לשיעור הבא.
ונראה אתכם קוראי החביבים מפצחים את המשפט הבא (הפתרון במהופך במערכת התגובות). דעו לכה אתה הבני זונו {סומך ונסמך} הפוגעי בילדי לא איכפה לי כמה כסה, כמה זמה והחופה שלי אתה תיתנו את הדי יהא אשה יהא.
window.google_render_ad(); |