פרק ו' - השישיה עברו שבועות אחדים ולזוג הצעיר נולדו שישה דגיגונים: שלושה דגיגונים ושלוש דגיגונות. סבתא כתם-פז היתה הראשונה לברכם: מזל טוב, מזל טוב, אמרה. הבאתי מתנה. המתנה שלי היא מיטות. מיטה לכל דגיגון. ולא סתם מיטה. סבתא פנתה לאיזה מקום וחזרה במהירות כשקונכיה בפיה. היא הפנתה את צידה הפנימי של הקונכיה לכיוון ההורים המאושרים והם נדהמו מהברק וממשחק האורות: צידה הפנימי של הקונכיה הבריק בצבע פנינה והברק סינוור את עיניהם. זוהי הקונכיה של צדפת פאואה, אמרה סבתא כתם-פז. בראש כל קונכיה יש שורה של חרירים למעבר חופשי של מים מן הים אל הצדפה ובחזרה, וכך יהיה לדגיגונים מספיק חמצן לנשימה. הכנתי שש קונכיות עבור ששת הדגיגונים. אלה צדפות מיוחדות. הבאתי אותן מניו-זילנד. סבתא ריפדה את הקונכיות, ובזהירות רבה הניחה בכל אחת מהן דגיגון. הדגיגונים נרדמו כהרף עין. עור-פז ועמפ"י מיהרו לחבק ולנשק את סבתא והודו לה על המתנה הנפלאה. בינתים, אבא-דג ואמא-דגה, ההורים של עמפ"י, קישטו את חדר הדגיגונים והכינו את המתנה שלהם: אמבט מפואר. ולא סתם אמבט – ג'קוזי! מי הים זרמו-שטפו אל תוך האמבט וממנו ויצרו זרמים-זרמים שעיסו את גופם הקטנטן והמתוק של הדגיגונים. עכשו, משנרדמו הדגיגונים בקונכיותיהם ונראה שהם ישנים שינה שלווה, התיישבו גם עור-פז ועמפ"י לנוח קצת מן ההתרגשות הגדולה. אמרה עור-פז: עמפ"י זה הזמן לבחור שמות לששת הדגיגונים שלנו. נכון מאוד, אמר עמפ"י. אני מציע ששמותיהם ישקפו את המראה שלהם. כך עשו גם הורי כשבחרו את שמי. לכן שמי עמפ"י: ע – עיגולים, מ – מרובעים, פ – פסים. בעצם קוראים לי עמף אבל הורי תמיד קראו לי בחיבה עמפ"י. הרעיון מוצא חן בעיני מאוד, אמרה עור-פז. נקרא, אם כן, לבנים ריבועוני, משולשי וכסיף ולבנות זהבית, פסית וזוהר. איזו בחירה יפה, אמר דגיג. ובאיזו מהירות הצלחת לבחור שמות יפים ומתאימים כל כך. והשניים התלטפו בסנפיריהם.הו, אני כל כך עייפה, אמרה עור-פז. לכי לנוח, עור-פז חביבתי, אמר עמפ"יי. אני אשגיח על הדגיגונים.
המשך יבוא.. |