כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חיים מחוץ לקופסא

    מבחר הגיגים על ביצים מרובעות, חשיבה אלטרנטיבית, פוליטיקה, סקס, אוכל והחיים הטובים

    על צבא, מחויבות חברתית, התנדבות ונוער.

    6 תגובות   יום חמישי, 9/8/07, 21:58

     

    בפורום "אחריות חברתית" עלה נושא מעניין לדיון על הקשר בין השתמטות מצהל למחויבות חברתית בכלל ולהתנדבות בפרט.

     

    אז ממחשבה על תגובה נולד פוסט.

     

    אז נתחיל...

     

    כמו בכל חברה דמוקרטית, מתקדמת ובריאה (כמעט) בעולם, ערכים כמו הקרבה לאומית, קולקטיביזם ו"צבאיות" (כערך תרבותי- חברתי) אינם בראש האג'נדה התרבותית של החברה ולדעתי טוב שכך. זה רק מעיד על כך שנהיינו חברה מבוססת ובריאה. וכן, אינדיבידואליסטית, הטרוגנית, חופשית ו"אזרחית".

     

    לצערנו, המשימות הביטחוניות העומדות על הפרק בישראל של ימינו אינם תואמים למצב רצוי זה. בישראל, שלא כמו בשאר העולם המערבי (בהכללה גסה) ישנה אי- הלימה בין האג'נדה הביטחונית לזו הכלכלית- תרבותית. תופעה מעניינת למחקר בפני עצמה... (אבל לא בזה עסקינן...)

     

    מה לעשות- בישראל של ימינו צריך לעשות צבא. זו עובדה. ורוב הציבור, אותו ציבור הדוניסטי, מתהולל, אינדיבידואליסט (וכו' וכו' וכו'....) מבין את זה טוב מאוד, והולך לעשות צבא.

     

    עובדה: מה לעשות- יש הבדל בין הנוער של היום לבין זה של לפני שלושים שנה.

    לטוב ולרע, יש לנו נוער יותר חכם, יותר בקיא ומעורב במה שקורה בעולם (תרבותית, טכנולוגית, יו ניים איט...), פחוט שיבטי, פחות עדרי, פחות קולקטיביסטי, זה מה יש. וככה זה מתבטא.

     

    לקשור בין תופעת ההשתמטות ההולכת ומתרחבת מהצבא, שאני, אגב, מצר עליה מאוד, שיהיה ברור, לבין איזושהיא מגמה הקשורה לכמות המתנדבים וה"איכפתניקים" החברתיים בישראל זו טעות לדעתי.

     

    ראשית, כי אנשים מתנדבים, והמון.

    מודעות חברתית היא דבר שמאפיין חוגים רחבים בחברה הישראלית (ואגב, אלו אותם חוגים המקושרים, מעניין, לאותה תופעה של השתמטות....).

     

    שנית, במדינה בה המנהיגות הלאומית מתנהגת כמו חבורה של מאפיונרים ומנהיגותה הצבאית (ע"ע האלוף שטרן) כמו חונטה ריאקציונרית, התגובות האזרחיות לא מאחרות לבוא, ואני לא ארחיב....

     

    ולבסוף, וכאן אני מתחבר לפסקאות הקודמות, תחושת המחוייבות לגיוס לצה"ל במאה ה- 21 צריכה לדעתי לבוא ממקום שונה מאשר לפני שלושים, ארבעים או חמישים שנה.

    היא צריכה להגיע ממקום יותר אינדיוידואלי, יותר ממקום של הגנה על סביבתנו וחירותנו ועל חיינו החופשיים, הדמוקרטיים, ה"נהנתניים", ולטעמי גם הנאורים עליהם מאוד אופנתי היום "לרדת" בתקשורת.

    על המנהיגות להפנים את זה היטב.

     

    במקום "טוב למות בעד ארצנו" , "טוב להגן על החיים הטובים"......

     

    ואולי מישהו בצמרת צה"ל הנרגנת ויוצרת הכותרות השערורייתית יפנים את המסר, לפני שיהיה באמת מאוחר מדי ?

     

    נ.ב.

     

    התמונה- עוד תזכורת למה לכמה צעירים נשבר לרוץ לצבא בשימחה ורינה.....  

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/8/07 01:02:

       

      לאף אחד שמה אין כמובן אינטרס לייצר דיון שכזה, אבל בשביל זה יש כוח אזרחי במדינה

      (אם יש כזה, זה גם נושא לדיון בפני עצמו....), לא ?

       

      אנחנו יוצרים את הדיון, לא אף אחד בשבילנו..... זוהי משמעותה של מחויבות אזרחית....

        13/8/07 23:50:
      סחתיין עלייך...

      בגדול אני מסכימה איתך, אבל אני חושבת שאתה גם קצת מערבב בין שני דברים. בלי קשר לסטטיסטיקות שהתפרסמו לאחרונה לגבי אחוזי גיוס לצבא (שאגב, קראתי איפשהוא שבתכלס הן לא שונות בהרבה ממגמות של השנים האחרונות) אני חושבת שצריך להבחין בין שני סוגים של מחאה כלפי גיוס לצבא (בהתייחס לאותו ציבור חילוני, נהנתני וכו'...): בין אותה מחאה שאומרת, ואללה, צבא זה לא הדבר הכי חשוב שיש, ובראש שלי כרגע חשוב לי לעשות לעצמי, לבין מחאה שמתנגדת לאופן שבו צה"ל הפך להיות הדרך היחידה המגדירה את המחויבות שלך לחברה, במיוחד כאשר מדובר בצבא כובש וכו'...

      שתיהן בעיני הן סוג של מחאה כלפי הדומיננטיות של הצבא בחיים האזרחיים שלנו, אבל המסר שלהם אחר והמוטיבציה לפעולה ולעשייה חברתית היא אחרת, והשוני בין המסרים הוא בעיני מאוד חשוב.  

      ...ו"טוב למות בעד ארצנו" היא כותרת מאחדת. מסר, כמו זה שלך, "טוב להגן על החיים הטובים" הוא מסר שפותח דלת לשאלה גדולה וכואבת לגבי מהם החיים הטובים, חיים טובים של מי, חשבון מי וכיו"ב. לא בטוחה שיש למישהו שמה אינטרס לייצר את הדיון הבעייתי הזה..

        13/8/07 23:07:

       

      צטט: st_s 2007-08-12 19:43:24

      ואני חושבת שבשורת האינדבידואליזם זה מכבסת מילים לאנוכיות, אגוצנטריות, חוסר סולידריות וחוסר כל רצון לקחת אחריות על משהו.

      וזו התוצאה שלה.

      פשוט מאוד.

       

      אפשר כמובן לכתוב על זה הרבה מכל האספקטים החברתיים והתרבותיים והפוליטיים וכו' אבל השואה הסופית היא אותה שורה.

       

      פוסט חשוב ביותר.

      אבל לך תזיז מישהו בקפה הזה בכלל לקרוא את זה כשיש דברים הרבה יותר חשובים ומרתקים כמו מציצות שירותים ו'דייטים.

       

       

      שורה שורה שורה סופית שורה.

      איך נהיתה לי שואה מזה, לא ברור.חתום

        13/8/07 22:53:

       

      תודה לך יקירתי,

       

      תמיד שמח לקבל פרגון ממך...

       

      אכן ניתן להסתכל על הנושא מכיוונים שונים, אני בחרתי באחד, שלא סותר, אגב, את האחרים...

        12/8/07 19:43:
      וכשיגיע הכוכב שלי - אתה הראשון שיקבל אותו.
        12/8/07 19:43:

      ואני חושבת שבשורת האינדבידואליזם זה מכבסת מילים לאנוכיות, אגוצנטריות, חוסר סולידריות וחוסר כל רצון לקחת אחריות על משהו.

      וזו התוצאה שלה.

      פשוט מאוד.

       

      אפשר כמובן לכתוב על זה הרבה מכל האספקטים החברתיים והתרבותיים והפוליטיים וכו' אבל השואה הסופית היא אותה שורה.

       

      פוסט חשוב ביותר.

      אבל לך תזיז מישהו בקפה הזה בכלל לקרוא את זה כשיש דברים הרבה יותר חשובים ומרתקים כמו מציצות שירותים ו'דייטים.

      ארכיון

      פרופיל

      יניב אלטרס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין