
נכתב שנים אחרי מפגש עיניים עם יהודה עמיחי מספר שבועות לפני מותו בַּקָּפִיטֶרְיָה (פורסם בהחוטם) מְשׁוֹרֵר מֵת הִבִּיט בִּי אֲרֻכּוֹת בַּקָּפִיטֶרְיָה שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית כֻּלּוֹ הָיָה מֵת עֵינָיו שְׁקוּעוֹת וּכְבוּיוֹת תָּהִיתִי מָה רָאָה בִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה בּוֹ. אֶת הַמָּוֶות אוֹ הַחַיִּים בַּחֲלוֹף כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. הָיִינוּ מֵתִים הוּא ואֲנִי- בְּהַבִּיטִי לְפָנִים. |
לך לל
בתגובה על חרובים (שיר מהספר)
ניפי
בתגובה על כריכה אחורית
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תראה מה מפגש עיניים פשוט לכאורה יכול לעשות. מפגש של מוות עם מוות, חיים עם חיים ומוות עם חיים. נקודת השקה של העיניים היא גם נקודת השקה בין קווי הזמן ובין הנשמות. משורר מת, משורר חי ושיר נולד.
תודה וברוך הבא לקפה, משורר (:
תמר
אליעז
עוד אין לי כוכבים היום
כי חייבת להעניק לך כשיגיעו
כל כך מיוחדים שיריך -
עונג לקרוא אותך
מְשׁוֹרֵר מֵת
כֻּלּוֹ הָיָה מֵת
עֵינָיו שְׁקוּעוֹת וּכְבוּיוֹת
בַּחֲלוֹף כַּמָּה שָׁבוּעוֹת.
הָיִינוּ מֵתִים
הוּא ואֲנִי-
בְּהַבִּיטִי לְפָנִים.
נ פ ל א