בשכונה שלנו היה תמיד שקט. עולים ותיקים נחים בענני חציר ישנים של נוסטלגיה וקולותיהם מעומעמים. בשעות הצהריים העולם היה ישן איתם. בנייני הרכבות נעצרו במסילתם. הילדים הלכו לישון והזבובים - נשימתם נעתקה.

לצאת מהבית בשעת השלפשטונדה היה משול לגירוש ברוטאלי מציפה ענוגה בבריכה של שוקולד נמס וריחני.

חיים של ילדים לא תמיד עשויים קוביות שוקולד. את כל מה שלגדולים אין כוח לעשות, הקטנים עושים. לכי לשושי השכנה ותביאי לי בצל אחד, לכי לדבורה ותביאי לי ביצה, רוצי לסבתא ותראי למה היא לא עונה. אנחנו היינו רצי השוחות בגליפולי המשפחתית שלנו. ובכזה צהריים שולחתי אל החוץ.

היה חם אבל לא יותר מידי. העולם שכב על ערסל מסביבי ולעס גבעול של עשב. הקולות התערבלו בין וילונות כבדים והרוח דחפה את הנדנדות עבור מחטי האורן שנפלו לרגלי. אז - עוד הייתי נסיכה.

פושקעלה, לכי למכולת ותביאי בקבוק של שמן. תגידי לשווערצה קנעייפר לרשום, אמא אמרה.

המכולת של אלי ומסודי ממן  הייתה  78 מדרגות מתחת לבית שלנו. רצף מדרגות, רחבת מדשאה של רציף 1 ברכבת, רצף מדרגות, רחבת כורכר של רציף 2, והלאה והלאה. ירידה ארוכה מעבר לנהר הסטיקס והידיעה שכמו מתוך מוות העלייה חזרה הכי קשה.

לאלי ממן היו 14 שיניים. למסודי היו כל השאר. עגילי הזהב הכבדים שלה משכו את תנוכי אוזניה כמעט עד הכתפיים שנלחמו על מקומם בדיוק כמו חזה העצום. היא הייתה מסתובבת במשיכת קרסוליים במכולת האפורה ומסדרת קופסאות בינות הזבובים. אלי היה שעון על הדלפק ומחטט בפיו עם שארית עפרון. קיסמים לא יכלו לחורים השחורים.

בכניסה לחנות מגיעה הסחרחורת הקטנה של המעבר מחום לקרירות יחד עם המעבר משמש זוהרת לאפלולית מתוקה ותיקה. הנהון לאלי , הרמת גבות למסודי. שמן אני צריכה אמרתי לה. מסודי גנחה את אישורה והצביעה עם אפה על המדף הנכון. שלחתי ידי אל הנער ובאותו רגע הכל התנפץ.

בקבוק חומץ שדעתו נטרפה זינק מקצה המדף לרצפה והתרסק לרגלי. שאר אחיו למדף הביטו בתדהמה על הרצפה, כמוני בדיוק. We didn't see it coming. מסודי הביטה בי כאילו ג'ין שחור השתחרר מהבקבוק באותה השנייה. יבבת העצב שלה פילחה את ליבי.

יא זרירה, את חמוצה עכשיו. מזל רע, מזל רע. איחחחחח. הם כולם ירגישו שאת חומץ. רוצי לאמא. תגידי לה שצריך ברכה.

לקחתי בקבוק של שמן והלכתי הביתה. עצובה. רציף 2, רציף 1. סחרחורת של אור לחושך.

לא אמרתי לאמא כלום. אולי היא הייתה מסדרת הכל. אולי הכל היה יכול להיות אחרת.

קראתי לא מזמן שחומץ הוא טיפול מעולה נגד אבנית. אולי זה  לא היה לחינם.

אין לי אבנית ודפנות האקווריום שלי בוהקות בשקיפותן. אם הייתה מגיעה הברכה, הייתי יכולה להיות דג מחוץ למים?