מאיפה באתן?
כמעט בכל מקום. לפעמים נכנסות. אבל לא עמוק. רק את באמת נכנסת לי מתחת לשמלה. מתחת לעור. לתוך חיי. כל כך הרבה שנים הקיום שלכן היה חלק מהתפאורה של חיי. לא מרכז הבמה. סתם קישוט שתלוי ככה באוויר. עכשיו זה פולשני. פלישה שגוררת רצון עז להתקיף חזרה. כמה שיותר, כמה שיותר חזק.
אבל את כבשת לך חלק. לקחת נתח. לא רוצה להשאיר שאריות אחרייך. מסיימת יפה. מקנחת.
|
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואלה. מצאתי את עצמי מהנהן במרץ.
כתבת יפה, ולא ממש מפריע לי שאולי כיוונת לנישה קצת אחרת :)
beautifully written.
The secrecy left me with eyebrows raised :+)
The wonder of a woman.
פלישה שגוררת רצון עז להתקיף חזרה. כמה שיותר, כמה שיותר חזק
קדימה. ערוכים ומוכנים להתקפה. כמה שיותר.
רגשות ?
מזימות ?
חלומות ?
זעקות ?
פנטזיות ?
תשוקות ?
זכרונות ?
...
את זוממת משהו...
את נותנת לנו סימנים...
מזהירה...
משהו עומד להתרחש.
תמיד שייכת לעצמך......
אהבתי.
חיבוק!
כתיבה מיוחדת!
ממש מעניינת...
אפילו מרתקת...
מחכה להמשך....
----אין כמו נשים----!:)
אני מכירה רבות שהיו משאירות אותה.
לזכותה ייאמר שלא חסר לה מזה.
צמחונית? אני לא בוחלת בכלום. חוץ מנבלות יכולה לטעום מהכל.
כן. ושוב פעם כן. תודה!מאיפה שאני לא ילמד כלום על לאן שפני מועדות ועל מה שאני זוממת.
פעם חקרתי את ההמשכיות. היום חוקרת את העניין.תודה!
תשמעי, היא גם מקנחת.
הייתי משאירה אותה.
את לא צמחונית נכון?
כתבת יפה.
אין כמו נשים :)
מאיפה את?
מעניין מחכה להמשך
הממממממממממ, תקחי רק את הדברים הטובים
ובנוגע לריאות,אני לא יותר טובה ממך בעניין הזה:)
אני גם תמיד לוקחת הכל אישי. או לריאות.
שייכת לעצמי? בסוף הלילה. אבל עכשיו ערב. עוד מוקדם.
מישהו קרא לי????