כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    הא ?! אני ?!

    46 תגובות   יום שלישי, 9/6/09, 20:43

     

     

     

     

    הא  ?! אני  ?!

     

    בטיול היומי עם זואי ולולי הולכים אחרי "בעוונותי הרבים" "בני לוויה", כמו החלילן מהמלין....חתולי השכונה.

    זואי ולולי השלימו כבר מזמן עם עובדת קיומם, ואלה גם ללא חשש מתלטפים ומתעלקים עליהם, והאמת אפילו קצת מציקים לפעמים....די משעשע לראות.

    בהתחלה חשבתי שזה האוכל, כי אני מאכילה, מלטפת, אוהבת....


    בסופו של דבר הבנתי, שלפחות לגבי חתולים מסוימים זה לא זה, זה "חמור יותר", הם פשוט רוצים להיות אתנו ואיפה שהם רואים אותנו ולאן שאנו הולכים - גם הם.
    מי שמכיר חתולים מבין ש: רצוני שלי שולי בעניין לחתולין (מטבע לשון אופיינית ל haleth).


    זה נחמד ומשעשע , אך אי אפשר לתת לזה להימשך, הרי כשאני יוצאת מהשכונה הקרובה, מתקרבת לכבישים ראשיים וכו' זה מלחיץ ומסוכן עבורם. 

    לפעמים הם לא יודעים לחזור לבד לשכונה ועומדים ומייללים באמצע רחוב וקוראים לי בקולי קולות שזה פשוט מגוחך, הם גם מסוגלים ללכת אחרי בכל מחיר גם מעבר לכביש ראשי סואן.


    היות וכבר היה לי מקרה מצער מאד בנושא לפני שנים רבות, כשעדיין לא הייתי מספיק מודעת לעובדה שהרצון שלי מול שלהם שולי ולא חשוב, למדתי לקח.


    לכן כשאני יוצאת מהשכונה אני צריכה לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותי כמו אמצעי מרמה, "לברוח", "להפחידם", כך שיחזרו חזרה לטווח השכונה, העיקר שיפסיקו עם "המעקב".


    אתם יודעים איזו תמונה זו - לראותני הולכת לטיול עם שני כלבים אנרגטיים ואחרי שובל של חבורת חתולים ?!


    בפעם המדוברת הזו, הייתה זו "למרבה ההפתעה" - כרגיל, החתולה השחורה עם הכתם הלבן שהתעקשה שלא להפסיק המעקב ושום דבר מזון לא עזר. פעמים רבות זו היא העקשנית ביותר, וגם זו שטורחת להבהיר לי אם אני נותנת לה "שוחד" (אוכל), שזה לא מה ש"קונה" אותה...קריצה


    אז הפעם עברתי ליד בית כנסת,  והאמת?  וידוי? 

    לפעמים אני פשוט מנצלת את ריבוי האוכלוסיה שם "שלא תמיד אוהדת" (בלשון המעטה) כדי ליצור חיץ ומרחק ביני לבין חבורת החתולים העקשניים.


    הפעם לא עזר לי , אף אחד לא היה שם.

    נאלצתי לנקוט בצעקות הפחדה, תנועות גירוש, ועם השקית ניילון לעשות רעשי הרתעה כדי להרחיק את העקשנית שמלווה אותי בהתמדה כזו הפעם.
    בעודי עושה זאת עוברת אשה רכובה על אופניים שאינה מכירה אותי, וגוערת בי נמרצות שאני מפחידה ומנסה לפגוע בחתולה   !  !  ! 

     

     


    הא ?!  

     

    אני ?! 

     

    בהיתי בה כלא מאמינה, מנסה לשווא להסביר תוך כדי גיחוך את המצב, ולהצביע על העובדה שתשים לב שהחתולה כלל לא פוחדת ממני, להיפך, אך היא לא הייתה מוכנה לשמוע, טענה בכל מקרה שזה לא יפה מצידי והמשיכה לדרכה. .......


    ברור היה לי שאם היא הייתה מכירה אותי הייתה מבינה שאין זה כפי שזה נראה, ואם היתה חושבת על זה היתה מבינה שחתול אינו מתעקש ללכת אחרי מי שהוא פוחד ממנו או מזיק לו.....

    כאמור ניסיתי לענות לה, ללא הצלחה, היא סירבה לשמוע, והמשיכה הלאה.


    חשבתי על זה כמה דקות, והבנתי שיש פה גם משהו יפה שאני אוהבת:

     

    היא העירה לי כיון שהיתה אכפתית, היא שמה לב, אפילו אם טעתה - וכיון ששכך היא בודאי תשים לב למקרים אחרים - שבאמת צריך לעצור ולמנוע !


    אינני מכירה אותה והיא אינה מאזור מגורי, לכן רציתי לומר לה בפומבי :


    תודה   חיוך


    אני מעריכה את זה ששמת לב בכל מקרה, ואנא, המשיכי לשים לב ולהעיר לכל מה ומי שנראה לך לא בסדר ולא צריך להיות כך בהקשר כזה ודומה..... בדיוק כמו שאני עושה רגוע 

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/09 10:25:
      יפה מאד
        13/6/09 20:24:


      עשיתם לי כולכם - כולכן "רחב בלב".....אצטרך זאת לשבוע שמתחיל מחר....קריצה

      אם מישהו מכם ברצינות רוצה לצלם אותי כ"חלילן מהמלין" מוזמן ליצור קשר, זה יכולה להיות סדרה משעשת....אך צריך כמובן רצון והתמדה.

      לפעמים יש קטעים מצחיקים בטירוף. למשל יש איזה חתול שחור דל מראה "משכונה אחרת" שאנו עוברים שם בטיול שמתעקש "לאהוב" (אם אתם מבינים כוונתי) את לולי (הזכר).....

      הם כבר כל כך לא פוחדים מזואי ולולי ולא ממני, כל כך רואים בהם לפעמים אפילו חלק מהסביבה, מהם...שהם נוהגים בהם כאילו הם...חתולים....

      אחרים מנסים לשרוט אותם מסכנים כשהם לא "נענים" להם ....צריך להזהר על העיניים של הכלבים במקרים כאלה....

      אני פשוט רואה בתגובותיכם חברים, שאינני לבדי בקטעים האלה אז אני מבקשת מכולם לשים לב גם לקטע הזה...חיוך

      חיבוקים תודות לכוכביכם, תגובותיכם, ולכל המבקרים - אתם תמיד מוזמנים

        12/6/09 20:08:

      לך כוכב.
        12/6/09 10:46:

      כמה יפה תיארת את טיול הבוקר שלך.

      לא תאמיני..

      גם לי זה קורה..

      ועכשיו הצטרפו עוד שישיה...

      *

        11/6/09 23:20:

       אכן מצב מוכר :))
        11/6/09 20:49:

      ..אכן סיפור מוכר....

      אצלי זה קצת שונה- כשאני באה לתת להם אוכל- אני צריכה לעשות זאת בשקט..ולעיתים מסתתרת...

      ותמיד יש חתול שרואה אותי ומתחיל לילל... ואז כולם באים--

      לא יוכולה להתחבא יותר...

       

       

       

        11/6/09 18:58:


      פוסט פשוט מקסים. נקודה.

       

      תודה ששיתפת אותנו.


      חה חה

      ועל זה נאמר

      הדברים הוצאו מהקשרם צוחק

        11/6/09 10:49:

      היזהרי, עוד בסוף יצמח לך זנב ותהיה לך פרווה...
        11/6/09 07:27:


      חתולים וכלבים מזהים את אלה האוהבים אותם כמעט מייד

      לעומת בני אדם, לכלבים וחתולים אין תנאים

      נפלא כתבת אהבתי ואשוב

       

        10/6/09 22:24:


      בונבונית, כמה יפה ההתבוננות

      כל הכבוד

        10/6/09 18:59:

      לו רק הייתה יודעת....
        10/6/09 15:15:

      יפה מאוד....
        10/6/09 14:46:


      החתולים מזהים מהר מאוד את אלה

      שאוהבים אותם

        10/6/09 14:14:
      בדיוק סיפור דומה למה שקורה לי...יש לי כלבה שביחד איתי גידלנו ארבה גורים הם רואים בה אמא ומציקים והולכים אחרינו לטיולים...אני מנסה לגרש אותם והם עומדים ומתבכינים ...אבל הסיפור המצחיק הוא שיום אחד רוקי הכלבה בדרך חזרה תפסה את בן אנחנו קוראים לו בן המעצבן, בפה ...כך היא תמיד עושה... לצופה מהצד זה נראה איום ונורא בדיוק עצר אוטו בחריקת בלמים והאישה הוציאה את הראש מהחלון "את לא רואה מה הכלבה שלך עושה"...מיד הוצאתי את בן מהפה של רוקי הרמתי אותו והסמרטוטן כמובן נשאר ביד שלי בלי להניד עפעף ומיד התנצלתי לא לא הם חברים תראי לא קרה לו כלום...ואז הורדתי את בן שהלך שוב להציק לרוקי באדישות גמורה...האשה נרגעה ונסעה ואני שמחתי על זה שסוף סוף ראיתי עוד אדם איכפתי...
        10/6/09 13:15:
      *
        10/6/09 10:07:

      אוי כמה שזה מוכר לי...

      אני הולכת לסיבוב עם קרמר, ומאחורנו משתרכים כל החברה בכל הצבעים והגדלים...

      וזה שאת מנסה לגרש אותם-לטובתם, מוכר מאד...

      כתבת נהדר !

      אהבתי !

        10/6/09 08:55:

      מצב ידוע ומוכר לכל מאכילי החתולים.

      אצלי ברחוב השכנים כבר מכירים את התופעה:)

        10/6/09 08:52:

      מקסימה.
        10/6/09 08:49:


      ואיי ואיי איך שאני מכירה את זה.

       

       מזל שהחתולים שלי הולכים איתי

      עד לגבול מסויים שהם החליטו עליו

      וחוזרים הביתה ומחכים לי שם ביללות

      שמחה ונפנופי זנב עד שאני חוזרת.

       

      מה שהכי מעניין הוא שגם הגורים הקטנים

      מצטרפים אליהם לפעילות הזו (4-5 פעמים ביום)

      אבל למדו לעצור במקום המסויים וחוזרים הביתה.

       

      אצלי השכנים אוהבים לראות אותי מטיילת עם ה"משפחה"

       

      שריאלי

        10/6/09 08:10:
      צוחק
      מצחיק שזה קרה דווקא לך...
        10/6/09 08:02:
      אהבתי! מאוד משעשע *
        10/6/09 07:24:
      רצון החתול - כלבו.
        10/6/09 06:37:

      אני מאוד אוהבת את זוית הראיה שלך :-)

        10/6/09 01:42:


      זה רק צריך ללמד לקח לא לקפוץ למסקנות

      ולא לשפוט אחרים בפזיזות,

      כל עוד לא רואים את כל התמונה בכללותה,

      זאת דוגמא מצויינת שמשליכה על הרבה דברים אחרים בחיינו.

      שלמרות שאתה "רואה" במו עינייך,

      אתה "מבין" את ההפך הגמור !

        10/6/09 01:42:


      מיליון כוכבים !!!

      מכירה את עניין התלוות חתוליי לטיוליי עם הכלב. זה קטע מדהים איך שהם אוהבים להצטרף.

      וזרים פוערים עיניים נדהמות ומחייכים.

        10/6/09 01:00:

      סיפור מקסים

      כלבים וחתולים

      גם יחד,

      אני מטיילת עם פיץ

      ואחרינו חתול רחוב שהולך

       כל הדרך כשזנבו מונף אל על

      וה גברת?? הרי ידוע שדברים שרואים

      מכן לא רואים משם......*

        10/6/09 00:37:

      אנו ההולכים על שניים מסיקים על פי מבט של רגע

      מי טוב ומי רע.

      כרגיל טועים בגדול !

      לא צריך לתת לה צל"ש על כך גם אם הכוונות שלה היו טובות. 

        10/6/09 00:31:

      איזה בידור,

      מכל האנשים בעולם,

      אבל יפה מצידה, הלוואי עוד הרבה רגישים לחיות כמו שתיכן

      כיכבתי יקירתי,

      בבודאי שבטח שמגיע !!

        10/6/09 00:28:


      היי בונבונייטה

      הספור שלך יפה ומזכיר לי שני סיפורים

      אחד על חתול בשם מותק

      שנהג ללוות אותי כל יום

      בדרכי לבית הספר

      במשך שנתיים רצוף 

      כאשר הייתי סביבות גיל 10 עד 12.

      בסוף יום הלימודים הוא חיכה לי

      בתחילת הרחוב היורד לביתי

      וליווה אותי הביתה..

      גרתי באזור ששרץ נחשים..

      והחתול הזה היה לי כמו שומר ראש

      ממש סמכתי עליו..

      וספור שני על כלב..

      היה לי כלב בשם הנרי

      שלקחתי מצער בעלי חיים..

      ומכיוון שאני מתנהלת בכסא גלגלים

      לא יכולתי לטייל איתו מרחקים..

      ולכן פיתחתי שיטה, פטנט עולמי

      נהגתי לנסוע עם המכונית

      בצד מאלי של רחוב עם טווח ראות רחבה

      הוצאתי את הנרי למדרכה כשהרצועה

      המתארכת ומתקצרת סגורה עם הדלת

      וכך נסעתי לאט לאט והוא טייל , למד לעקוף

      עצים ועמודים.. וכן הלאה..

      כך טיילתי איתו 5 שנים..

      כל מי שראה נהנה וצחק מהרעיון..

      רק אדם אחד יום אחד ראה וצעק

      עלי בזעם "את לא חושבת שכלב קטן

      כזה לא יכול לסחוב את המכונית שלך?"

      ניסיתי להסביר לו אבל הוא היה בשלו..

      כמו האישה שהעירה לך על החתולה..

      יפה שראית את הצד החיובי שבענין..

      מקסים..

      להתראות

      ציפי

       

        10/6/09 00:13:

      זו התכונה שגורמת לי כל פעם לאמץ חתול חדש.

      העובדה שיש להם .

      אופי.


      כנראה שהתנהגות חתולית משותפת לכל החתולים באשר הם,

       לא משנה אם הם גרים בערים אחרות או בירושלים.,

      אפורי היתה מלווה אותנו שנים עד לנקודה מסויימת והיתה מחכה לנו בין השיחים עד שנחזור,עכשיו ממרומי שנותיה היא מעדיפה להשאר בקרבת הבית. טריקי לעומתה מרהיבה לעבור כבישים, ללוות אותנו לגן המשחקים,לחכות שם עד שימאס לגלי ונחזור הביתה. הבעיה מתחילה כשצריך ללכת לסופר, בדרך לשם כבישים סואנים ואני לא סומכת על כושר ההשתרכות החתולי שידע להבחין בין כביש ידידותי לכזה שלא. אז או שאנחנו מאריכים את הדרך, מצליחים להיעלם לה בלי שתשים לב, או שאנחנו סוגרים אותה בבית, בחדר האמבטיה, עד שמישהו יחזור, כדי שלא תרוץ אחרינו. ברחוב עצמו, מובן וברור שאי אפשר ללכת לבקר מישהו או סתם לצאת מהבית מבלי שכמה חתולים "חברים" יברכו לשלום, ויתנו ליווי מלכותי.

      אין דבר מתוק מזה, שחתול רץ עד לאוטו ברגע שאני מחנה ומחכה לקראתי (ממש כמו כלב..) עם מיאו לברכה, או כמו שתיארת, טיול עם הכלב והחתולים המתלווים אלינו. מי שלא מכיר חתולים פשוט לא מסוגל להבין בכלל מה הוא מפסיד..

        9/6/09 23:50:
      רגועחיוך  חמוד מאד
        9/6/09 23:47:


      בכל אופן אמור להיות לך איזה חליל,

      אפילו המלין לא יכול בלי,  כנראה

      אצלך זה מוסתר איפושהוא

        9/6/09 23:45:

      אוהב חתולים , יש להם אופי !!!

       

      כתבת יפה !!!

        9/6/09 23:31:


      לי זה קורה לעיתים קרובות

      שאחרי החתולות הולכות ואותי מלוות

      לכן בדיוק מבינה מה עובר עליך יקירה.

      ואותה אשה-מקסימה!!!צוחק

      הלוואי והיתה יכולה לקרוא את הפוסט הזה!!!

        9/6/09 23:28:

      "בדיוק כמו שאני עושה רגוע"

       

      יפה ששמת לב!!
      מקסימה שכמותך (0:
      *
      יולי

        9/6/09 23:24:

      מוזר, משעשע. כל הכבוד - לשתיכן...
        9/6/09 23:23:
      יכולת נפלאה לראות את הטוב בסיטואציה, לא פלא שהחתולה מאמצת אותך, בכל מחיר.
        9/6/09 22:57:

      וואוו! איזה סיפור! *

      נהניתי לקרוא.

      ---

      חידשת לי,

      לא ידעתי שניתן "למגנט" חתולים.

      יודעת על כלבים חיוך

      למרות שלי יש דווקא חתול . . .

      ===

      אהבתי את הפרשנות שלך ביחס לאישה.

      ===

      ואני חשבתי גם,

      שזו הבחירה שלה לא להאמין לך.

      ו - אנחנו לא צריכים לקחת אחריות

      על בחירות של אחרים חיוך

        9/6/09 22:46:

      המון פעמים אנחנו מתלוננים על האנשים ה"מציקים" לנו ומתערבים בעניינים שלדעתנו לא קשורים אליהם.

      אבל מצד שני, טוב שמתערבים לפעמים.

      זה אכן מראה על איכפתיות.

      כי אולי יום אחד, באמת נצטרך שיתערבו לנו ואף נודה להם...

        9/6/09 22:38:

      יהיה מעניין לראות תמונה שלך,

      עם הכלבים והשובל של החתולים מאחורייך...

        9/6/09 22:27:

      כמה שאהבתי את הקומדיה של הטעויותצוחק

      את...מפחידה...מציקה????חה חה

      אבל טוב שיש אנשים כמו הרוכבת ההיא!

        9/6/09 22:14:


      חיות מרגישות הרי מי אוהב אותם, ואת , עם האהבה העצומה שלך "ממגנטת" קריצה.

      ואני מאמינה שהתגובה של האישה....בסופו של דבר הביאה לך נחת....לכן היה שווה ....

        9/6/09 21:17:


      תמיד הזדהיתי עם  "ענין החתולים" שלך...הרי כל מה שאת אומרת אני עוברת באופן יומיומי,

      וזה מקסים בעיני שיש אנשים שאכפת להם מהחיה המדהימה הזו...

       

      לי יש את שמואלי שהיא חתולה אהובה וחכמה, ואת יפהל'ה, ואת סרקוזי וקורנפלקס וסילבסטר ותותי ותותון  וכולם כולם "מריחים" אותי מרחוק ומופיעים להתלטף איתי "ליטוף של בוקר" (שלא לדבר על הגרגורים של שמואלי עוד לפני שהנחתי עליה יד...)

       

      זר לא יבין זאת........אבל אנחנו נמשיך לטפל ולאהוב......תודה לך...בשמם ובשמי !

        9/6/09 21:04:


      אכן רצונו של החתול/ה תלוי בו ובהחלטתו.

      ולמה בכח אם אפשר בתחבולות.

      להניח להם את האוכל במקום שלהם כשאת יוצאת לטיול

      ואולי......

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין