הגיגים שכאלה
פוסטים אחרונים
- לא סתם 20/4/15
- נאלמתי 24/3/14
- שאלה... 25/8/13
- פרידה מזהרירה... 2/1/13
- בוקר של תובנות 27/11/12
- סמנטיקה?? 22/11/12
ארכיון
0
מסע
ואז, ביום בהיר אחד, אתה כיבית את כולי. את כל השמחה והאושר, את כל הצחוק והרגש, העלמת ממני. לקחת אותם ממני בבת אחת ולא נתת לי אפשרות להנות מהם שוב.מצאתי את עצמי מחפשת. רודפת אחרי חלומות נשגבים שידעתי עמוק בתוכי שלעולם כבר לא יהיו שלי. רדפתי אחרי אידאל של עצמי שאתה במו ידיך רמסת ושברת. חיפשתי את כל מה שידעתי בעבר שיש בי. היום כבר אין.ואחרי מסע חיפושים מפרך, מסע בנבכי נפשי הדומעת, ברחבי עולמות מקבילים או דומים או אחרים לחלוטין, ישבתי לרגע על אבן ונתתי לעצמי להתפרק ולהתאבל על כל מה שהיה ומה שכבר לא יהיה לי. שבתי לביתי, כאובה ומדממת, רגליי הפצועות גוררות בקושי את הגוף הריק מכל הדברים שלקחת והתאיידו להם במהלך המסע. ואהבתי אותך למרות כל הכאב והקושי, אהבתי את מי שאתה ולמרות שרוקנת ושברת והכאבת, המשכתי לאהוב.כבר לא אוהבת. כבר לא ריקה. היום מלאה בדברים אחרים וחדשים וטובים הרבה יותר מאלה שלקחת ממני. אתה שאבת ממני את חיי ואני קמתי לתחייה מחודשת ויפה יותר. אני טובה יותר. אני יפה יותר. אני שלמה יותר. וביום בו אראה אותך צועד מולי עם התיק המלא רגשות שבורים חסרי בית, אדע שאתה הוא המרוקן כי אתה שואב במטרה לגדול בעצמך. ואתה לא יכול. אתה לא מסוגל. ולא אכעס יותר, ולא ארצה יותר לאהוב. כי אין מה. ואדע שאני הגדולה, המנצחת הגדולה של הסיפור שלנו. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חשוף וכואב,אהבתי יפה ,אהבתי(:*
מנצחת גדולה
שהריק יתמלא ייעלם יימחק יתפוגג
*
לכל אחד יש את המסע שלו, הדרך שלו לתובנות הנכונות בחייו.
תודה :)
תודה רבה...