אולי אני חדש מדי. אבל נראה לי שיש פה משהו בקפה שפועל נגד הטבע האנושי. אני תוהה אם הפרגון העצום שזוכים לו גם טקסטים שרמתם נמוכה למדי נובע מאגואיזם צרוף עקב ציפיה לפרגון (מלה משונה פרגון שכללי הדקדוק העברי לא חלים עליה) חוזר. או שיש פה התפרצות חסרת תקדים של טוב (בחולם חסר) קולקטיבי. תמיכה אולי נשמעת טוב יותר. אבל פרגון לשיר למשל נוגע גם לצורה לא רק לתוכן ותמיכה רק לתוכן. ויש כאן פרגון. יעני השיר המשתפך על אהבתך הנכזבת הוא נפלא לא זו בלבד שאנחנו מזדהים עם כאבך - תמיכה. ישנם מקרים ברורים. מישהו מעוניין להתחיל עם אחת היפהפיות פה ומקלס ומשבח בציפיה דמיונית או מציאותית לסיעור כלשהו אבל זהו רק מיעוט המקרים כך נראה לי. ובכן אני חושב שאני יודע מהי תשובה אבל נשמע אתכם קודם. אליעז |