אימא של חנה, "השכנה", מדליקה נרות ומברכת כל פעם בצורה קצת יותר אגרסיבית.

פעם אימא של חנה הסתפקה בברכה מול נרות פעם בשבוע, לפני כניסת סופ"ש.

היא הייתה לוחשת לתוך ידיה, ומבקשת, ומקווה. מנשקת את האצבעות עד לשבוע הבא.

אחרי כמה שנים החלו הברכות,  עדינות, עם חיוך וחיבוק, לפעמים גם נשיקה.

אחרכך הברכות החלו להיות קולניות, שלא תהיה כאן אי הבנה...

שיהיה ברור לכולם מה הבקשה, למתי היא מוזמנת, תאריך מדוייק ושעה.

שתהיה לך ילדה כמו שאת, שתהיה עשירה, שאלוהים יברך אותך, וסבתא מזל שומרת עלייך, שתיזכי לחיים ארוכים, להרבה הצלחה, קריירה גדולה, אהבה, משפחה, שתקימי בית בישראל, קרוב להורים, אם אפשר גם 5 ילדים, ושתדעי רק אושר.

וכושר, ויושר.

 לאחרונה לברכה מצטרף סוג של טקס חדש.

יש איזה שהוא צליל עם דגש בכל מילה ולפעמים סוג של מתיחת האות.

כמובן בכל ברכה לגופה.

 ואני תוהה, מה הדבר הבא.