תמיד חלמתי לבוא לחתונה של אנשים זרים .... לרקוד ,,לשתות ולאכול ... בלי להשאיר מתנה, בלי להרגיש חייבת להיות כל הזמן לרקוד על הרחבה ובלי ים אנשים שאני מכירה ....

היום מצאתי את עצמי כחלק מים משימות שנפלו עלי לרגל חתונתו של חברי הטוב ביותר, מגיעה לחתונה של זרים  לצורך

 " טעימות לפני חתונה ".

החתונה נערכה בגן אירועים בירושלים  , חתונה .... ארסית קצת הייתי אומרת ( דבר קצת מעורר דאגה כי, מנהלת האירועים בגן טענה שהיא התאימה את האירוע במיוחד בשבילנו ...)  הכלה ...פחות קלה הייתי אומרת , האמת שבחיים לא ידעתי שיש שמלות בגודל הזה והחתן חתן .

אין אפקט שחסכו בו... זיקוקים בשמים  ...היו ....זיקוקים מהריצפה... שקוף , ריקוד מושקע של החתן והכלה ... כמובן.....רב מזמר ...ברור  ולסיכום מצגת של בני הזוג בילדותם......( משעמם )

ניסינו לרקוד ..אבל כמה מוסיקה מזרחית אפשר כבר לסבול ...אז התיישבנו  לנו  ופתחנו דיון: מי צודק בית הלל או בית שמאי.... בית שמאי אומרים לדבוק באמת תמיד... כלומר במילים אחרות אם הכלה שואלת איך אני ניראת ...מותר להגיד לה " אחותי את ניראת כמו טנק מרכבה  מכוסה סדין" בית הלל לעומת זאת טוענים " כל כלה היא נאה וחסודה " ומותר לשקר ולהגיד לה " אחותי איזה מהממת את" כי זה משמח את החתן והכלה וזאת הריי גם מיצווה.

הדיון התפתח לפסים קצת קשים .... החתן העתידי טען שעם כלות כאלה הוא מבין למה אולמי ורסאי נפלו , אביו טען שאולי הכלה עשירה, הכלה העתידית ( היחידה עם הלב הבאמת טוב) אמרה שאולי הכלה חולה במשהו... ורק אני ישבתי וחשבתי לעצמי שאולי אם בחורה כזאת  התחתנה אז אולי...גם לי יש סיכוי  (רק בלי הזיקוקים מהריצפה, יש בזה משהו מלחיץ).

בקיצור בסיכומו של דיון ( שכרגיל הסתיים בירידות עלי  ) החליטו שכמו שלי יש סטיה , שאני אוהבת רק גבוהים ( רצוי+ 190 ) אז החתן אוהב שמנות  וככה זה.

 חזרתי הביתה שתוייה ונשבעת שלא אגע במזון יותר בחי , או לפחות אשמור עד החתונה האמיתית של חברי שתהיה באמת מהממת .

וחשבתי לעצמי על אביו של החתן ... שאמר שהוא לא מבין את הדור שלנו , שמוציא כל כך הרבה אנרגיה וכספים על חתונות שבתכלס הן לא יותר שמחות,, יפות או טובות מהחתונות של פעם , שהיו בלי כל האפקטים, אבל עם אהבה אמיתית...סתם נקודה למחשבה

ודרך אגב אני עם בית הלל ....