כתבתי היום מכתב/שאלה לרמטכ"ל גבי אשכנזי ולקצין חינוך ראשי : למה החיילים לא יודעים היכן הם נמצאים ? אם באימונים , בתעסוקה , בקורסים , בפעילות , מהנגב דרך השטחים ועד רמת הגולן ובכלל . לתדהמתי , בכל פעם שאני שואל אותו איפה הוא נמצא ( במסגרת המקובל ) אני מקבל תשובות שמדהימות אותי כל פעם מחדש . שלוש שאלות פשוטות , כמו למשל : שאלה א : איפה אתה נמצא ואיזה ישובים מסביבך ובאיזה מרחק / כיוון ? ת: לא יודע , לא אמרו לנו . שאלה ב: מה היה מסלול הנסיעה ? ת: לא יודע , לא אמרו לנו . שאלה ג : האם אחד מהמפקדים פתח מפה והסביר את א+ב , לפני , תוך כדי ואחרי הנסיעה ? ת: לא . ואז , אני ביוזמתי , טורח להשלים לו את החסר ולהסביר שוב ושוב את החשיבות של ידיעת מיקומך בכל מצב ובלי קשר אם אמרו לך או לא . ואני שואל את עצמי , מה כל כך קשה/ מסובך לפתוח מפה ולהסביר לחיילים איפה הם , ומאיפה ואיך הם הגיעו לשם ? ולכן ,עוד שאלה לרמטכ"ל : למה זה לא נוהל קבוע בכל יחידות הצבא , כל הזמן ? למה זה צריך להיות יוזמה מקומית של יחידה כזאת או אחרת או מפקד כזה או אחר , אם בכלל ? הרי זה לא דורש תקציבים ולא דורש כח אדם ולא גוזל זמן !!! זה חשוב , זה פשוט , זה רק לפתוח מפה ! שלא לדבר על הערך המבצעי/חינוכי . ואיזה תרוץ ייתנו לי ? יענו לי בכלל , למי זה אכפת ? תגידו , זה עושה שכל ? או שאני סתם נודניק ? |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מצוין (:הצעירים של היום פחות ופחות מתעניינים.
לא מעניין אותם אקטואליה ולא מעניין אותם
דברים אלמנטריים אולי זה קשור לכך?
מ-פ-ח-י-ד.
אני אתן לך בערך את התשובה שתקבל (ופרשנות לצידה ) :
"הרמטכ"ל רואה חשיבות עצומה בכך בחיילי צבא ההגנה לישראל ידעו היכן הם מצויים
(חבורת המפגרים האלה לא יודעים איפה ירושלים )
בהתאם לכך הנחה הרמטכ"ל את מפקדי הכוחות להעביר בכל עת היכן הם מצויים
וכן להעביר להם מורשת קרב על מקומות מסויימים "
(חסר להם שהם יפספסו את 'הקרב על החרמון'. מי שלא יידע את הפסוק 'העיניים של המדינה'
יישאר שבת )
"אנו סמוכים ובטוחים כי המפקדים מעבירים לחיילים שיעורים אלה על כל המשתמע מכך
(יענו גם בשעות שהם מתים לישון ) -
אנו נטפל ביחידה שבה משרת בנך באופן נקודתי"
(מהיום הבן שלך יזכה לישון רק לאחר ששינן היטב היכן
הוא נמצא ונבחן על כך אצל המ"פ )
אני מאוד מקווה שבנך לא לומד ניווט.
לא הגיוני שלא יודעים היכן נמצאים
זה דבר אלמנטרי, איך הוא מגיע הביתה?
או לבסיס?
ממליצה מאוד שיהיה לך מס' טלפון של
אחד המפקדים של הבן שלך זה נותן
קצת שקט.
מתוך ניסיון ביחידות קרביות יש קשר
ואפשר לפנות בכל עניין ועניין.
ושישמור על עצמו!
עידכון :
בתאריך 17.6.09 התקבלו אישורים כי המכתב התקבל אצל :
1. לשכת הרמטכ"ל .
2.משרד הבטחון ( ע"י עוזרת שר הבטחון )
עידכונים נוספים , לשיתקבלו , אודיעכם דבר.
סביר שיש סיבה..
למרות שאישית לא יודעת אם אני אוכל לשבת בשקט כשאני לא יודעת איפה הבן שלינמצא..
תספר לי ענה לך:)
תסמונת הראש הקטן הולך וגדל...
האמת, בקריאה ראשונה של דבריך כמעט האמנתי שהוא ביחידה הכי סודית של הצבא.
*
מסכימה עם "רוח הדברים"
והרמטכ"ל
איש מדהים!
משדר יופי פנימי וערכיות ואחריות...
תשתף אותנו אם יחזיר לך תשובה. :))
אצלנו כשהיינו מגיעים למקומות חדשים היינו יוצאים ומישהו היה מספר על הסביבה,לפעמים זה היה חייל שהכיר את הסביבה
לפעמים מפקד,אבל הצבא היום כל כך שונה ולא אתפלא אם כיום גם המפקדים לא מכירים את סביבתם.
נזכרתי בעוד:
אני מכירה אישית את הרמטכ''ל ואישתו
הוא אדם מאוד חם ואנושי - אני מקווה שהמכתב יגיע לידיו.
זאב..מכתיבתך נראה שבינך הראשון בצבא...צודקת?
אתה צודק בכל מה שכתבת, אך ההגיון עוד לא נולד בצבא..
ועוד תמצא המון ליקויים.. לא הגיוניים
כוון את בינך באפשרויות המינימליות שיש לכם לתובנות שלך!
זה יתרום לו.
אל תתרגז...גלגלי הפלדה חורקים
כחיילת ביחידה קרבית לשעבר ואם לשני בנים ששרתו ביחידות קרביות.
מכירה את הרג'קטים.
חיבוק ונשיקה לבינך :-)